עין יצחק חלק ב פט

(גיטין דף פ') דפסל שינה מקום דירה משום חשש לעז ולא משום דצריך לכתוב לכתחילה וכן בשינה שם אביו פסל הרא"ש בתשובה וכן פסק המחבר בסעי' י'. וכן כתב הרמ"א בסעי' ט' דאם כתבו הכינוי לבסוף פסול משום דקאי על אביו א"כ יאמרו דאין זה המגרש כמש"כ שם הב"ש ס"ק י"ח. ולפ"ז יש להחמיר גם בנ"ד כפי מה דהכריעו לדינא כשיטת הרא"ש בזה. אך יש לחלק דשאני בשינה שם אביו בעיקר שמו או בכינויו דזה ידוע לכל ונקרא בשם זה בפי כל ע"כ דמי זה לשינה שם דירה דמיפסל משא"כ בשינה בשם עליות לתורה ובאיש שאינו נקרא לס"ת לפרקים כ"כ כמו בנ"ד י"ל דזהו דומה לשינוי שם לידה דכשר. וכעין סברא זו ראיתי בחמדת שלמה סי' ע"ב בד"ה ומלבד זאת יש ג"כ לצדד כו' ע"ש: ה) ועוד י"ל בזה לפמש"כ בספרי שם ענף ד' לבאר לשיטת הרא"ש דהיכא דלא פשעו העדים והסופר בעת כתיבת הגט דבזה אף הרא"ש מודה להקל בשינה שם אביו ושאני הא דתשובת הרא"ש בשינה שם אביו דפסול כמבואר בסי' קכ"ט סעי' יו"ד. דהתם פשעו העדים כיון דידעו כולם שמו של אביו איך היה נקרא בעודו יהודי כמש"כ שם בארוכה. וכן במה דמבואר בסעי' ט' דכתבו המכונה לבסוף דפסול דלא היה להם לכתוב ולחתום על מה שנכתב המכונה לבסוף ופשעו בזה. ע"כ היה תקנת חז"ל בזה דיהיה פסול מחשש לעז. א"כ בנ"ד דכיון דמבואר באה"ע סי' ק"כ סעי' ג' דשם אביו נהגו לכתוב ע"פ עצמו וכן מבואר בסדר גיטין ובמקום אחר הארכתי בזה הרבה. ובשיטת הרמב"ם דהובא בבית יוסף סי' ק"כ ואכמ"ל. וכיון דנהגו להאמין להבעל על שם אביו א"כ יפה עשו העדים והסופר ומסדרי הגט ולא פשעו כלל. וכש"כ בנ"ד דהא בעת סכנה כותבין אע"פ שאין מכירין כמבואר בגיטין (דף ס"ו) ובסי' ק"כ וגם הרמב"ם מודה בנ"ד. ע"כ בכזה ג"כ הרא"ש עצמו מודה להקל בשינה שם אביו דהא עיקר המחמיר בזה הוא הרא"ש וכיון דלשיטת הרא"ש בפירושו והוא דאתחזק בתרי שמא להקל בלא פשעו העדים וכמש"כ בספרי שם. ואף דהתם הא ידע הבעל עצמו שיש לו שם אחר במ"כ ואפ"ה כשר וע"כ הטעם משום דלא פשעו העדים ע"כ יש להקל בנ"ד דגט הראשון היה כשר לכל השיטות: ו) אך עדיין יש להחמיר בנ"ד בחשש שינה שם אביו לפי מה שכתב הנו"ב במה"ת סי' ק"ט בכתבו כהן על אינו כהן דפסול משום דחיישינן שמא הערים הבעל במכוין לקלקלה כו' עכ"ל. וכן מצאתי בצמח צדק סי' פ"ג שכתב בשם המזרחי בד"ה כיוצא בזה ממש מצאתי כו'. ובנ"ד שהסופר כתב אבי אשתו ע"פ הבעל יש לחוש שמא כוון לקלקלה עכ"ל. והובא זה בספרי שם בענף ו'. אך שם בכתבו כהן על אינו כהן דכתבו כן ע"פ הגדת ע"א כתבתי דלא חיישינן לזה. משא"כ בנ"ד דכתבו כן עפ"י הבעל עדיין י"ל דניחוש שמא נתכוין לקלקל. וכזה מצינו באה"ע סי' קכ"ו בטור ושו"ע סעי' כ"ב דאם לא האריך ווין כו' דשיטת העיטור לפסול אם הסופר כתבו מפי הבעל ומערער עכשיו ואומר כוונתי לשנות כדי לקלקלה ע"ש: ז) ובאמת במה שהעליתי בספרי שם להקל בכתבו כהן על אינו כהן יש להעיר ע"ז מתשובת מהר"ם מלובלין סי' קי"ז דכתב שם דהגט הראשון שהיה כתוב לוי ולא היה לוי דפסול וע"כ י"ל דתהא צריכה להמתין שלשה חדשים מנתינת גט ב' וצידד בזה. והובא דברי מהר"ם הנ"ל באה"ע סי' י"ג בח"מ ס"ק ז' ובב"ש ס"ק י"ג. א"כ מבואר להדיא בהפוסקים הללו דס"ל לפסול בכתבו כהן על אינו כהן וכן בלוי. אך י"ל דשם היה העובדא שכתבו בשם הבעל לשם הלוי עפ"י אמירת הבעל עצמו. א"כ שפיר י"ל בזה כסברת הצ"צ והנו"ב דחיישי שמא כוון לקלקלה דאל"כ למה לו לשקר בזה כיון דליכא למתלי זה בטעות וע"כ פסלו הגט הראשון דשם. וזה מוכרח לפי מש"כ דאל"כ למה פסלו גט הראשון דהתם. ולכן שפיר כתבו הח"מ והב"ש להעיר על המהר"ל שם. משא"כ בנידון המבואר בספרי דסמכו כן על הגדת הע"א דלא שייך חשש הנ"ל. ע"כ שפיר כתבתי בספרי להקל בכתבו לוי על אינו לוי ובאמת תמהני על הנו"ב ותשובת רע"א זצ"ל סי' קי"ז במש"כ הרבה לדון בכתבו לוי על אינו לוי. דאמאי לא הזכירו מתשובת מהר"ם לובלין והח"מ והב"ש הנ"ל ואכמ"ל יותר בזה: ח) נחזור לעניננו דבנ"ד יש לכאורה להחמיר מחמת שכתבו כן ע"פ הבעל. אכן באמת גם לזה אין לחוש בנ"ד דהא כיון דקיי"ל דבעת סכנה כותבין אע"פ שאין מכירין משום דמה"ת סומכין דאינו חשוד הבעל לקלקלה כמבואר בירושלמי ריש גיטין ובתוס' והרא"ש ריש גיטין. רק מדרבנן הצריכו להכיר במקום שאין סכנה וגם מבואר בירושלמי גיטין פ"ד ה"ב דבמגרש מרצונו לא חיישינן שישנה שמו כדי לקלקלה. וכיון דיש בזה חזקה דאין הבעל חשוד לקלקלה ע"כ אף בנ"ד לא איתרע הך חזקה דהא יש לומר דשפיר מהימן הבעל במה שאמר דשם אביו לתורה היה בשם יעקב צבי. ומה שכתב הרב דמקום המגרש דלא נודע לו משם יעקב צבי. י"ל דהיה האמת כן דמחמת חולי שינו שמו לשם יעקב צבי כמו שאמר הבעל רק לאחר זמן נשתקע שם יעקב צבי בעליות לס"ת וע"כ לא נודע בשם זה להרב דשם. ובאמת כיון דשם זה נשתקע ע"כ פסול לכתוב בשם זה כמבואר בסי' קכ"ט סעי' י"ח וב"ש ס"ק ל"ז משום דשם הנשתקע הוי כמו דאין זה שמו. אבל עכ"פ הבעל דבנ"ד י"ל דלא נתכוין לקלקלה דאין מוציאין אותו מחזקה דאינו חשוד לקלקלה כיון דסמכינן ע"ז הסברא ע"פ דין ע"כ אין בזה חשש דעשה כן לקלקלה לפי דיש לומר דהיה כן באמת ומתרצינן דבריו כדי שלא להוציאו מחזקה זו. ובאמת אף דנשתקע שם זה בשם אביו והוי שינוי בשם אביו הא זה נתבאר דאין להחמיר בשינו שם אביו בשם דמתקרי כנ"ל בארוכה. עכ"פ הא לא נתברר בנ"ד החשש דעשה כן כדי לקלקלה. משא"כ בכתבו לוי ע"פ הבעל דבזה ליכא למתלי בטעות כידוע. ע"כ שפיר כתבו האחרונים הנ"ל לחוש שמא הערים הבעל במכוין לפוסלו. וגם הם לא כתבו רק בלשון שמא ואין זה רק בספק. ובאמת אין זה דומה להך דסי' קכ"ו בלא האריך הווין כו' משום דשם ההערמה ניכר בגוף הגט והוי כאומדנא דמוכחא. משא"כ בנ"ד כיון דא"צ לכתוב לכתחילה ע"פ דין שם דמתקרי בשם אביו כנ"ל א"כ הא אינו ניכר הפסול בהגט. וי"ל דהוי כמו דברים שבלב דאין לחוש לכוונתו של הבעל: ט) ובלא"ה יש לדון דאין לחוש לחומרת הנו"ב כדחזינן בתשובת הרא"ש וש"פ והמחבר דשקלו וטרו בענין שינוי השם של אביו ולא כתבו כלל לסברת חומרת הנו"ב וצ"צ הנ"ל. ויש להאריך בכ"ז הרבה רק מחמת חולשתי קצרתי. וכעת מצאתי בספר חדושי אנשי שם שחיבר הגאון ר' שלמה קלוגער נ"י בסי' קע"ד שכתב בשם כמה גדולים שהקילו בשינוי שם אביו בשם עלי' לס"ת אף דעשו כן ע"פ הערמת הבעל כמבואר שם. ולא כתב להעיר לכל מה שכתבתי ע"ש. עכ"פ שפיר יש יסוד גדול לצדד להקל אף הגט הראשון שבנ"ד במקום עיגון גדול כיון שלא פשעו העדים כלל והיה עת סכנה דסומכין ע"פ הבעל כדקיי"ל. וע"כ אף הרמב"ם דהובא בבית יוסף סי' ק"כ דס"ל להצריך בירור בעדים ע"ש אביו ג"כ מודה בנ"ד דעשו כדין לסמוך ע"פ הבעל כיון דיושב במצור והוא עת סכנה גדולה דסומכין בכזה עליו אף בשם עצמו ע"כ עשו כדין לדברי הכל. ולכן לכל השיטות אין לפסול שינוי שם אביו בנ"ד וכמו שנתבאר כ"ז בארוכה בספרי באר יצחק בסי' י"ב ענף ד' כעין זה וכנ"ל: י) כל זה העליתי מה דיש לדון בגט הראשון דנ"ד. ועכשיו נשוב לבאר קצת מה דיש לדון בנ"ד להקל ע"פ גט שני והוא דכיון דבגט שני נכתב שמם כדין אלא דאחר דאמר הרי את מותרת לכל אדם סיים באופן שלא תנשא קודם ממנו ולא היה תנאי כפול. וכיון דהעליתי בספרי באר יצחק סי' י"ב דעיקר מה דיש להחמיר בשינה שם אביו אף דהוי דבר שא"צ לכתוב דזהו רק ע"פ שיטת הרא"ש כמבואר שם בארוכה. והא ידוע שיטת הרא"ש בגיטין פ"ו סי' ט' דס"ל לדינא דאף במעכשיו