עין יצחק חלק ב פח

כמו דבנ"ד וכמש"כ כת"ר ואם יסכים כת"ר ג"כ להיתירא אזי הנני נמנה עמו בשריותא דהך איתתא: דברי ידידם יצחק אלחנן בהרב מו"ה ישראל איסר זצ"ל החופ"ק. סימן כח ב"ה יום ב' כ"ט אייר תרכ"ט נשאלתי מן רב גדול א' ע"ד עגונא שבעלה ישב במבצר ומסר לה ג"פ וכתבו שמו בגט אלי' דוד בן הערשיל דמתקרי יעקב צבי כי כן אמר ששם אביו הוא כן בעלייתו לתורה כי כן נשתנה שמו בעת חליו משם צבי ליעקב צבי ואח"ז ערער המגרש ואמר כי אביו מעולם לא היה נקרא בשם יעקב צבי רק צבי לבד. וכן נודע זה עפ"י מכתב של הרב דבמקום המגרש שלא נודע לו בשם אבי המגרש רק בשם צבי לבד ואח"כ השתדלה האשה ברצי כסף והשיגה ממנו גט אחר שכתבו בשם אביו רק בשם צבי לבד. ובעת הנתינה אמר לה והרי את מותרת לכל אדם וסיים באופן שלא תנשא קודם ממני. ומסופקין העדים והרב המסדר את הגט אם סיים כן קודם הנתינה או לאח"כ. ויושבת עגונה זה שלשה שנים. וכת"ר יצא בכחא דהיתירא להתירה והאריך בדברים נכונים וביקש ממני להזדקק לזה. והנני להשיבו: ענף א א) תשובה ב"ה. והוא דבסי' קכ"ט בטור אה"ע הביא בשם תשובת הרא"ש דפסל בשינה שם אביו משום לעז שהרואה יאמר דאחר גירשה וכ"כ הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק י"ז דשינוי שם האב מיפסל מדרבנן משום דיאמרו דלא זהו גירש. וכ"כ הב"י שם דהביא בשם תה"ד שכתב דחכם אחד רצה להתיר בשינה שם האב משום דשם אביו א"צ לכתוב ולכך אין שינוי פוסל בו. והב"י כתב ע"ז דשינה שם אביו דמי לשינה שם דירתו דפסול לפי דיאמרו דלא זהו גירש. וכן העלה הג"פ בס"ק מ"ט דפסול שינה שם האב אינו רק מדרבנן. וכן כתב הג"פ בס"ק נ'. ובס"ק נ"א תמה על הב"ח דס"ל לפסול מה"ת. והג"פ בס"ק מ"ג כתב בשם העיטור דמכשיר בשינה שם האב דכיון דא"צ לכתוב לכתחילה ע"כ אין שינוי פוסל בו. וכ"כ בתשובת עה"ג סי' נ"ה להקל בשינה שם האב. והנה בתשובת רע"א זצ"ל סי' קי"ז והגט מקושר כתבו שניהם כאחד דאין לעשות מזה הסברא סניף להקל דהא חזינן דלא קיי"ל כן לדינא דהא מבואר בסי' קכ"ח דבזה"ז אין כותבין מקום דירה אף לכתחילה ומ"מ קיי"ל דשינוי שם עירו פסול אף האידנא הרי דאף מה שאין צריך לכתוב אפ"ה פסול וע"כ זה מטעם שכתב הרא"ש דיש לחוש ללעז א"כ ה"ה בשינה שם האב עכ"ל: ב) ובאמת יש לחלק בזה כפי מה שכתבתי מזה בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ב ענף ב' גבי מה שכתבו כהן על אינו כהן וז"ל שם דיש לחלק די"ל דעיקר תלוי לפסול שינוי דירתו משום דהוי דבר הצריך לכתוב משום דמה שאין צריך לכתחילה מן הדין רק מצד המנהג לא שייך לעז משום דיתלו דהעדים לא קיימי עלה. משא"כ במה שצריך לכתוב לכתחילה מצד הדין כיון דהעדים מחוייבים לדקדק בזה ובכה"ג על כולי מילתא קמסהדי לכן שייך בזה לפסול משום לעז. והא דפסול האידנא שינוי מקום דירתם י"ל כיון דבזמן הש"ס נמנו ופסלו הגט שנכתב בשם עירם בשינוי דאז היה צריך לכתוב לכתחילה שם עירם והוי טעם מעליא לפסול בשינה שם עירם משום לעז. ע"כ אף דעכשיו אין כותבין מקום דירתם אף לכתחילה משום דמקום דירתינו מרופה בידינו אפ"ה פסול אף האידנא דהא קיי"ל בריש ביצה דדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו אף שבטל הטעם. וה"ה בשינה שם עירם דהוי דבר שבמנין כו' עכ"ל בספרי שם. א"כ ה"ה בשינו שם האב דס"ל לכמה פוסקים דא"צ לכתוב שם האב אף לכתחילה מצד הדין. וכמו שהכריע הגט מקושר. וכיון דלא נמנו מעולם על שינוי כזה לפוסלו. ע"כ יש לסמוך על העיטור והעה"ג דהקילו בשינה שם האב מטעם דא"צ לכתוב. ודוקא שינה שם עירו דה"ל דבר שבמנין כו'. אף דבטל הטעם אפ"ה כיון דנמנו כבר ותקנו דשינה שם עירו פסול ע"כ אף האידנא מיפסל. משא"כ בשינה שם האב דלא נמנו מעולם לפוסלו. אלא שינה שמו ושמה פסלו ולא שינוי שם האב דאין זה בכלל שמו ושמה. והא דנוהגין האידנא לכתוב שם האב אין זה רק מצד מנהג בעלמא. וכמש"כ כעין זה בארוכה בספרי שם בכתבו כהן על אינו כהן ע"ש. וגם הארכתי בספרי שם לבאר בענף א' דלשיטת ר"י בעל התוס' הדין הוא דאינו פסול שינה רק במה שצריך לכתוב לכתחילה. וכן שם בענף ב' כתבתי להוכיח מהרשב"א בתשובה דס"ל ג"כ דשינוי אינו פוסל רק במה שצריך לכתוב לכתחילה. וכן שם בענף ג' כתבתי בשיטת הרמב"ם דפסק דשינה שם עירו בטל מה"ת דזהו משום דצריך לכתוב לכתחילה שם עירו וכמש"כ שם בארוכה. לכן בנ"ד בשינוי שם האב כיון דאינו צריך לכתוב שם האב לכתחילה מצד הדין וכהכרעת הגט מקושר. רק נהגו בכך לכן לשיטת הראשונים הללו יש מקום לדון דאין לפסול בשינו שם האב אף מדרבנן: ג) ועוד דאף דנימא דלכתחילה צריך לכתוב שם האב מצד הדין אין זה רק בשם העיקר של האב אבל לא בשם הטפל של האב וכדהובא שיטה זו בג"פ ס"ק מ"ד שכתב בשם המהרי"ק ובשם שה"ג דאין לדקדק בשמות אביהם ולכתוב המכונה או דמתקרי וכן הביא שם בשם לחם רב שכ"כ. ודוקא בשמו יש לכתוב דמתקרי ע"ש. ולפ"ז בנ"ד דכתבו בשם האב הערשל דמתקרי יעקב צבי דחזינן דעשו שם עליתו לתורה בשם טפל משום דמסתמא אמר להם שאינו חותם א"ע בשם יעקב צבי רק עליותו הוא בשם זה. וידוע מש"כ הסדר גיטין ס"ק י"ט והתורת גיטין בסי' קכ"ט ס"ק כ"ה דדוקא עלי' לס"ת והחתימה ביחד מצטרפין לעשותו עיקר אבל לא באחד מהם ע"ש. ויהיה באיזה טעם שיהיה במה שכתבו המסדרים גט זה בשם הערשל לעיקר ושם יעקב צבי לטפל וכתבו עליו דמתקרי עכ"פ כיון דלפי סידורם להגט היה שם יעקב צבי לשם טפל ולכן כיון דאינו צריך לכתוב דמתקרי בשם האב ע"כ מקרי זה שם שאינו צריך לכתוב מן הדין אף לכתחילה לפי שיטתם. וכיון דעיקר הטעם דמה שצריך לכתוב לכתחילה שינוי פוסל בו זהו משום דיאמרו דלא זהו שגירשה לפי דכיון דצריך לכתוב עכ"פ לכתחילה א"כ קיימו עלה העדים ואז יהיה לעז. אבל במה שא"צ לכתוב לכתחילה לא יוציאו לעז על השינוי לפי דיתלו בטעות וכה"ג כיון דלא קיימו העדים עלה וכמש"כ בספרי שם בשם תה"ד. ע"כ בנ"ד דזה השינוי הוא בשם הנכתב עליו דמתקרי יעקב צבי א"כ כיון דחזינן דלפי דברי העדים דכתבו בשם האב גם שם דמתקרי כיון דלא היה צריך לכתוב שם זה בשם האב וכמש"כ הג"פ בשם כמה פוסקים. ע"כ כיון דלא קיימי העדים עלה לכן לא שייך בזה חשש לעז לפוסלו אף מדרבנן. וגם לשיטת הרמב"ם דס"ל בשינה שם עירו דבטל מה"ת הא כתבתי בספרי שם דטעמו משום דנתבטל עי"ז הספירת דברים של הגט משא"כ בכתבו כהן על אינו כהן דלא נתבטל עי"ז הספירת דברים כמו שהוכחתי שם מכתובות (דף כ"ד). א"כ ה"ה בשם דמתקרי בשם האב י"ל דזהו לא ניכר לכל כ"כ דבאמת שם העליה לס"ת אינו ניכר לכל כ"כ איך הוא נקרא. ובפרט באיש המוני דנקרא לס"ת לעתים רחוקות. ע"כ דומה זה לכתבו כהן על אינו כהן דכתבתי בספרי באר יצחק שם להוכיח דגם הרמב"ם מודה להקל וה"ה בנ"ד: ענף ב ד) ועיקר מה דיש להחמיר בשינה שם אביו הוא לשי' הרא"ש