עין יצחק חלק ב פז

ה) אלמא דאף הפוסלין בזה אינו רק מחשש לעז ומדרבנן אבל מה"ת כשר. וגם בזה גופא פליגי וס"ל לחד דעה דגם זה כשר מדרבנן אבל מה"ת כ"ע מודו דכשר אלמא דלא אמרינן דכיון דנכתב שם ראובן שמעון. א"כ ה"ל שם ראובן כמו חצי השם דיש בו פסול מה"ת אם לא כתבו רק חצי השם. וע"כ מוכח דאף דכתבו ראובן שמעון ביחד מ"מ הם שני שמות נפרדין ולא נעקר שם ראובן ממנו. וראיה דהא כותבין את השני שמות ראובן שמעון בשני תיבות נפרדין ולא בחד תיבה. וגם כותבין בשם ראובן נו"ן פשוטה ולא נו"ן כפופה כמו כל נו"ן שבאמצע תיבה כידוע. וע"כ מוכח דשם שמעון אינו עושה לשם ראובן כמו חצי השם. ואף דנכתב ראובן שמעון ביחד עכ"ז אינו מגרע שם שמעון לשם ראובן אלא כ"א הוי שם בפ"ע. וכן מוכח מהא דמבואר בתוספתא והובא ברמב"ם ובטור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ל"ג באם אמר ע"מ ששמי יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון ה"ז מקודשת דמשמע דאף אם נקרא בשם יוסף שמעון ביחד אפ"ה מקודשת משום דלא נעקר ע"י שם שמעון לשם יוסף וע"כ נתקיים התנאי. דאי נימא דבשני שמות הוי שם א' כמו חצי השם א"כ הא לא נתקיים התנאי שלו. ומדאמרו ה"ז מקודשת דמשמע דה"ל קידושי ודאי א"כ מוכח דבשני שמות הוי כל שם בפ"ע כמו שמות נפרדין. ועיין שם בג"פ ובית מאיר ותו"ג ובשאלות ותשובות טור האבן סי' ט"ז: ענף ב ו) ולפ"ז שפיר יש לדון דבמה שכתבו בהגט בשם האב בשם אלי' אלעזר ביחד דלא נעקר שמו אלי' ע"י כתיבת אלעזר ע"כ לא שייך בנ"ד לומר דלא שבק שמו וחתם שמי' דאבוה וכדאמרו בגיטין שם. דמזה מוכח דלא חתם בשם דאבוה דהא בנ"ד דחתם שמו ג"כ היינו דהא כתבו שמו ג"כ בהגט וכיון דנתבאר דע"י שם השני לא נעקר שם הראשון ע"כ הא איהו לא שבק שמו ולכן לא שייך בזה פסול לעז [דעיקר פסול בשינו שם אביו הוא מדרבנן משום חשש לעז כמבואר]. כיון דהנהוג הוא כן בחו"ל וכן אמרו לי כי גם באיזה עיירות במדינתנו הנהוג כן לקרוא להבן גם בשם אביו בצירוף לשמו ביחד. ובפרט כי יש סמך לזה מגמ' דגיטין הנ"ל. ואף דהתם מיירי בחתימת העד ואין ללמוד משם למה דצריכין לכתוב לשם הבעל מה"ת משום ספירות דברים דבעינן שיהיה כתוב בהגט כמש"כ הר"ן. עכ"ז בשם אביו דאינו רק מדרבנן שפיר יש למילף מהתם ולא שייך בזה חשש לעז לפי דיתלו בטעם זה ודומה לקול ואמתלא עמו דגיטין (דף פ"ט) דאין שייך חשש לעז היכא דיש להקול האמתלא עמו וה"ה בנ"ד דהא זה הוי אמתלא הפשוטה לכל. ואין לומר דא"כ למה כתבו בשם הבעל דהיה נקרא ראובן ליב דהא כתבו בהגט ראובן ליב בן אלי' דהא לפי המנהג הזה ה"ל לכתוב בהגט בשם הבעל ראובן ליב אלי'. זה אינו סתירה לכל מה שנתבאר לפי שאמרו לי אנשים סוחרים ויודעים היטב מן לשון המדינה בחו"ל דדוקא במי שאין לו רק שם אחד בזה קורין להבן בשם אביו ג"כ אבל במי שיש לו שני שמות אין קורין להבן בשם אביו והטעם הוא פשוט. ע"כ י"ל דבנ"ד דהבעל יש לו שני שמות ע"כ לא שייך לקרוא לו בשם אביו ג"כ. אך בשם אביו דאין לו רק שם א' שפיר יש לדון כן. וגם י"ל דבשם הבעל רצו לבאר ביותר לשמו וגם הא לא שייך לכתוב לפ"ז שני פעמים בשם אלי' היינו על הבן ועל האב ע"כ כתבו בהגט בשם הבעל כפי שמות שלו בעצמם. ובאביו כיון דנקרא בלשונם בשם אלי' אלעזר ע"כ כתבו כן דהא עכ"פ לא הוי שינוי השם בשם אביו ובדרבנן הא סמכינן ע"ז כנ"ל: ז) ועוד יש לצרף לזה להיתירא בנ"ד ע"פ שיטת היש"ש דהובא בב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ט דס"ל דאם שינה וכתב בשם אבי אביו כשר דבני בנים הרי הם כבנים. וכ"כ הג"פ שם בס"ק נ"א בשם התה"ד. ולפ"ז י"ל דשייך שפיר לכתוב בנ"ד בן אלי' אלעזר כיון דכבר נתבאר לעיל דשני שמות שקורין ביחד הם שני שמות נפרדין. ומה"ט אם במקום א' יש קורין לו ראובן ויש קורין לו שמעון וכתבו ראובן שמעון ביחד משמע מהב"ש דס"ל דכשר. [ודוקא אם במ"כ קורין לו בשם ראובן ובמ"נ קורין לו בשם שמעון בזה יש פוסלין מדרבנן אם כתבו ראובן שמעון וכמש"כ הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק כ"ד]. והטעם הוא משום דאף דכתבו ראובן שמעון ביחד מ"מ הם שני שמות נפרדים וכמש"כ לעיל. ואף דהג"פ הביא בשם מהרי"ק דאף אם במקום א' יש קורין לו ראובן ויש קורין לו שמעון מ"מ פסול אם כתב ראובן שמעון ביחד משום חשש לעז. שאני התם דהא הנך דקורין לו בשם ראובן אינם קורין בשם שמעון. אבל בנ"ד דלכל העולם הוא באמת בן אלי' ובן אלעזר דהא בני בנים ה"ה כבנים לשיטת היש"ש והתה"ד. וע"כ שייך שפיר עליו לומר בן אלי' ובן אלעזר. והך תיבת אלעזר הא קאי על תיבת בן הקודמו. ובזה לא שייך לדון אי קאי על דסמיך ליה או על הקודם וכמבואר בב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ח ובש"ך ח"מ סי' מ"ט מזה. דז"א שייך בנ"ד דהא הך תיבת אלעזר ודאי דקאי על תיבת בן הקודם. ע"כ שפיר יש לפרש כיון דנתבאר דשני שמות שביחד הם שני שמות נפרדים ולא הוי כל שם כמו חצי תיבה ע"כ באמת הוא בן אלי' בן אלעזר. ואף דלא כתיב ובן אלעזר בוא"ו עכ"ז זה אינו הכרח כלל ולכן יש לצרף זה הסברא ג"כ לסניף להיתירא: ח) וכל זה הוא לפי מה דהגיד לי המוכ"ז דהבעל אמר להב"ד המסדרי הגט באמעריקא כי שם אביו הוא אלי' לאזערס והם טעו בלשונו וסברו דאמר להם אלי' אלעזר וכתבו כן. ע"כ לא שייך בזה לחוש למש"כ הצ"צ בסי' פ"ג דשמא כוון הבעל לקלקלה. אבל במכתב כת"ר לא כתב כלל מזה ואפשר דהמוכ"ז אינו איש מהימן בזה. וע"כ אפשר לחוש דשמא אמר להם הבעל דשם אביו הוא אלי' אלעזר ויכול להיות דכוון לקלקלה וגירשה משום המעות שנתנה לו על הצטרכותו ויש בזה חשש דאורייתא ובדאורייתא קשה לסמוך על ההיתר שנתבאר. ורק לפי מש"כ לעיל לדון דנ"ד הוי רק חשש דרבנן משום לעז ע"כ שפיר כתבתי לעיל למילף זה מהך דגיטין (דף פ"ז) דגבי חתימת העד וכן מן מה דנהוג עלמא לקרוא לבן בשם אביו. וע"כ לא הוי בזה חשש לעז וכעין הך דקול ואמתלא עמו דגיטין (דף פ"ט) ואה"ע סי' מ"ו סעי' ג'. אבל אם נימא דהוי בזה חשש מה"ת קשה לסמוך ע"ז. ולכן הדבר צריך בירור במקום כתיבת הגט אם היה כן מחמת שטעו הב"ד בלשון הבעל כנ"ל. או דשמא אמר להם בפירוש דאביו נקרא בשם אלי' אלעזר. וכל זמן שלא יבורר הוי ספק בדאורייתא: ט) שוב ראיתי לפי מה שכתבתי בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ב ענף ו' בשם הירושלמי גיטין פ"ד ה"ב דבמגרש מרצונו לא חיישינן שמא שינה שמו כדי לקלקלה. ומה שכתב הצמח צדק הנ"ל שאני התם משום דשם יש ריעותא לנו במה שאמר הבעל להם שם אחר של אביו דלא נקרא אביו מעולם בשם זה ע"כ הוי זה להוכחה לנו דלכן שינה שם אביו כדי לקלקלה. אכן בנ"ד לא הוי שום ריעותא כלל דאף אם יבורר דאמר הבעל להם דשם אביו הוא בשם אלי' אלעזר מ"מ הא כיון דהבעל הוא מכמה שנים במדינת אמעריקא ושם הוא הנהוג לקרוא לשם הבן בשם אביו ג"כ ע"כ לא הוי מזה שום ריעותא ולחוש דשמא כוון לקלקלה. ובפרט דיותר מסתבר דזה היה מחמת מהירות מבטא הלשון דלא שמעו היטב ולא הרגישו בלשונו שאמר להם דאביו היה נקרא אלי' לאזערס והם טעו וסברו דאמר אלי' אלעזר. ואחזוקי ריעותא לא מחזקינן כ"ז דלא הוי ריעותא בודאי וע"כ אין לנו לחוש דשמא כוון לקלקלה. וע"כ עיקר החשש מה דיש לחוש בנ"ד אינו רק מדרבנן וכמו כל שינה שם אביו דאינו רק מדרבנן. ע"כ יש לסמוך על מה שנתבאר דיש לנו על מה לסמוך להיתירא בנ"ד. וכן נתבאר בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ב יסודות הראויות מה דמסייע להיתירא קצת בשינה שם אביו. וידוע מש"כ הג"פ בסי' קכ"ט ס"ק נ' בשם מהריב"ל דספק שינה שם אביו כשר כיון דעיקר פסול זה אינו רק מדרבנן ע"ש. וע"כ בנ"ד לכה"פ ע"פ כל מה דנתבאר לא הוי רק ספק שינה שם האב ע"כ דעתי מסכמת להיתירא במקום עיגון גדול