עין יצחק חלק ב פב

ע"א) דפריך הגמ' דליתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד כו' והוכרחו לתרץ דמיירי דכתב ראובן בן אקמא כו'. ואם נימא דהיכא דיש לאבי העד עוד בנים דאז לא מהני בחתימת העד בן פלוני א"כ ה"ל לתרוצי ביותר דמיירי שם דיש לאבי העד עוד בן דבכה"ג לא מהני בן פלוני ומדהקשו כן בגמ' ולא מתרצי כן. מוכח דבחתימת העדים כשר בן פלוני אף ביש לו עוד בנים וכפי שסתמו הפוסקים בזה: ענף ב ח) וכיון דמקור דברי הסוברים דבן פ' כשר גם בשם הבעל והאשה וכשר הגט משום דילפי זה מן עדים דבן פ' כשר א"כ ממילא ה"ה בשמות הזוג הדין נותן דאף ביש לאבותם עוד בנים דג"כ כשר הגט וזה מקרי ג"כ ספירת דברים בהגט. וכמו בשני יוב"ש בעיר אחת דמהני לצאת דין ספר כריתות וספירות דברים אף דלא נתברר בהגט איזהו יוב"ש המגרש. אך להסוברים דבעינן מוכח מתוכו לא מהני אם לא שלשו שמותם. אבל למאן דס"ל ע"מ כרתי ולא בעינן מוכח מתוכו כשר הגט אף בלא שלשו שמותם ולא כתבו סימן. וכן הא אף בלא כתבו רק שמו לבד ולא שם אביו ג"כ כשר ומקרי ספירות דברים אף דכמה יוסף איכא בשוקא הרי דמשום ספירות דברים מהני קצת ראיה מי הם המתגרשים והטעם הוא דע"י כל זה יהיה בקל להוודע ע"י חקירה ודרישה בקל מי הוא המגרש והמתגרשת. ומה"ט מהני בן ובת פ' בלבד וכמו בן פ' עד דזה הוא עיקר המקור לשיטת המרדכי והמהר"ם פאדווה דמדמה אותם להדדי וכיון דבן פ' עד מהני אף דיש לאביו עוד בנים וה"ה בהמתגרשים כיון דאינם מחלקים ביניהם: ט) וכן מוכח מגיטין (דף פ"ז) במשנה חניכתו וחניכתה כשר ופי' רש"י שם לווי של משפחה כולה והובא ברא"ש בפ"ט גיטין סי' ט' ופירש הקרבן נתנאל שם ס"ק נ"א דלפי' רש"י אם לא הזכיר בגט רק שם ראש משפחתו ומשפחתה שכתב מגזע רוטין בערג. וויל. דהגט כשר כו' עכ"ל הק"נ. והא מן גזע רוטען בערג. ווייל. יש הרבה אנשים ועם כל זה הגט כשר בכתב רק שם ראש המשפחה. וממילא ה"ה בכתב בן ובת פ' לשיטת רש"י דהגט כשר אף ביש לאביהם עוד בנים ובנות. ומן שיטת רש"י הוי סעד גדול לדברי המרדכי והמהר"ם פאדווה. וגם אף ביש לו עוד בנים ג"כ כשר הגט. וכעת מצאתי בספר גט מקושר ס"ק קי"ז באמצע דבריו שם שכתב דלא כהמהר"ם פאדווה אלא אף ביש לו בנים אחרים ג"כ הגט כשר בכתבו בן פ' ע"ש. ע"כ שפיר יש לדון להיתירא בנ"ד אף אם יש לאבי המגורשת עוד בנות וע"פ הכלל של המרדכי הארוך והמהר"ם פאדווה דחסרון אות אחת אינו פוסל היכא דאף בנחסר כל התיבה היה כשר. וחסר אות אחת עדיף מן שינה שמו ואין סברא להחמיר בנחסר אות אחת מן נחסר כל התיבה וכפי שכתב המהר"ם פאדווה בסי' ל"ה כנ"ל דלא מקרי שינה שמו במה שמחסר אות אחת ע"ש: י) וכן יש לדון בצירוף עוד ע"פ דברי הבית מאיר בסי' קכ"ח סעי' א' בתונס שכתבו תנס דפסול וכתב ע"ז הבית מאיר בשם המהרח"ש שהובא בג"פ דזה הוא דוקא אם יש עיר ששמה תנס אבל אם אין עיר ששמה תנס אז אף בכתבו תנס ג"כ כשר דזה הוי כמו דלא כתבו שם העיר דכשר כיון דליכא למטעי שנכתב בעיר ששמה תנס וכיון דבדיעבד בלא כתבו שם העיר כשר ע"כ יש להקל אף בכתבו תנס ע"ש והובא בפתחי תשובה סי' קכ"ח ס"ק ג' ע"ש ועיין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק קכ"ה ובשו"ת מים חיים סי' ס"ג ס"ק ז'. ולפ"ז ה"ה בנ"ד דשם באסי אינו בנמצא וכן בשמות נשים דבטיב גיטין אינו בנמצא שם באסי רק שם בתיה או באסיא. וע"כ יש לדון גם בנ"ד לסברת הבית מאיר הזאת דכיון דליכא למטעי דשמה באסי דהכל יודעים דאינו בנמצא שם כזה ע"כ יתלו זה באיזה טעות וע"כ הוי כמו דלא כתבו שמה עצמי וממילא סגי בדיעבד בשם בת פלוני וכפי דברי המהר"ם פאדווה והמרדכי הנ"ל. אך מש"כ לעיל עדיפא דהא בזה יש מקום לחלק דשאני בעיר שאין שמה כלל בעולם. משא"כ בשם האשה דאף דאינו בנמצא מ"מ יכול להיות ע"פ איזה סיבה שקורין לה בשם באסי. וע"כ יותר טוב מש"כ לעיל לדון דהא המרדכי והמהר"ם פאדווה כתבו להקל בחסרון אות אחת אף בשם המצוי. משום הכלל דלא גרע חסרון אות אחת מן אלו נחסר כל התיבה וע"כ הוי כמו דלא כתב כלל דכשר כיון דיש לסמוך על כתיבת בת פ' וממילא ה"ה בנ"ד יש לנו יסוד ע"י זה להיתירא: יא) ועוד יש לדון בנ"ד להיתירא ע"פ דברי הגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק קכ"ו בשם שבתי אם כתבו שבתאי דבעת הדחק יש להכשירו הגט לפי דשם שבתאי אינו מצוי בינינו וע"כ לכל הרואה הגט יוודע לו כי זה הוא גט של שבתי ויתלו בטעות. וזה הוא כעין הסברא שכתבתי לעיל לדון ע"פ דברי הבית מאיר בשם תונס שכתבו תנס כו'. ודברי הג"פ מסתברים קצת בסברא לפי דזה מקרי מוכח הטעות מתוכו. וזה הוא ענין המצוי לטעות וכעין הך דח"מ סי' מ"ג סעי' ח' ברמ"א בענין אחר ע"ש. והנה בחתם סופר סי' כ"ח הביא בשם הרא"ם בתשובה דדוקא שני דברים אין לתלות בטעות. ומשמע דבדבר א' יש לומר דיתלו בטעות ומקריא דמוכח מתוכו הטעות ואין ת"י תשובת הרא"ם. ומצינו בח"מ סי' מ"ט סעי' ו' דאם טעו וכתבו ראובן במקום שמעון כו' די"א דאם יתברר שהוא טעות סופר כשר. ואף להנך דפליגי שם זה הוא אם צריכין לבירור ע"פ עדים ע"ז דכיון דאין מוכח מתוכו הטעות ע"כ ס"ל דהשטר פסול. אבל היכא דמוכח הטעות מתוך הכתב אף בלא בירור בזה י"ל דכ"ע מודו דכשר ואין לנו להרבות במחלוקת ונכונים דברי הגט פשוט הנ"ל בסברא נכונה: יב) והנה הטיב גיטין שמות אנשים אות ש' ס"ק ה' חולק על הגט פשוט בזה. והנה לפי הכלל של הג"פ יש להקל גם בשם העיר תונס שכתבו תנס אם אין עיר שנקראת תנס לפי דגם בזה שייך לדון לסברת הג"פ דכיון דליכא עיר ששמה תנס ע"כ ממילא יתלו בטעות וידעו כולם שהגט נכתב בתונס. ולפי דברי הגט פשוט יש להקל גם בנ"ד כיון דאינו בנמצא שם האשה בשם באסי ע"כ ידעו כולם כי זה הוא גט של האשה בתיה ויתלו בטעות ויבורר לכל ע"י כתב הגט דהאשה בתיה נתגרשה. ואף דהטיב גיטין חולק עליו מ"מ מידי ספיקא לא יצאנו וה"ל ספיקא דדינא וכבר כתבתי לדון בנ"ד להיתירא ע"פ דברי המרדכי הארוך והמהר"ם פאדווה וכפי שכתבתי כי כן העיקר לדינא וגם ביש לאביהם עוד בנים ג"כ כשר הגט. ואף דנימא להסתפק בזה אבל עכ"פ ה"ל זה ההיתר לפחות ג"כ ספיקא דדינא. ויש לנו ספק ספיקא להיתירא ספק א' שמא הלכה דבן פ' כשר אף ביש לו עוד בנים ואת"ל דילמא אינו כן אכתי ספק שמא הלכה כהג"פ בסי' קכ"ט ס"ק קכ"ו בשם שבתי כו' הנ"ל. ובס"ס דדינא סמכינן להקל אף במקום דאיתחזק איסורא כידוע דברי הפוסקים בזה דספיקא דדינא שאני דאטו בשביל החזקה ישתנה הדין ולכל הפחות יש לנו ס"ס מעליא. וגם עוד יש לדון בעיקר הכלל שכתבו האחרונים להחמיר דלא נסמוך על החתימה היכא שי"ל דהיה זה בטעות בלי כוונה. דהא מצינו בפ"ת בקונטרס שמות אנשים אות י' בד"ה יצחק יהודא שהביא בשם שו"ת קרית חנה שהביא בשם הגאון בעל מ"י שכתב להקל ולסמוך על החתימה מטעם שחותם א"ע כך אף שהחותם היה מן עמא דארעא כו' ע"ש. ואף דיש לחלק דנ"ד גרע לפי שנשתנה המבטא מ"מ זה גופא אינו ברור לדינא וה"ל זה גופא ספיקא דדינא. א"כ יש לנו שלשה ספיקות בדינא להיתירא והיכא דיש שלשה ספיקות אז אף הש"ך ביו"ד בכללי הס"ס מסיק להקל ע"י שלשה ספיקות אף במקום חזקת איסור. אך אין אנו צריכין לזה דהא בספיקא דדינא לא שייך להחמיר ואף ס"ס בשני ספיקות מהני לסמוך להיתירא כנ"ל. ובפרט דדעתי כי