עין יצחק חלק ב פ

והנה מתירוצם שתירצו דנקיי הדעת היו שמותיהם ידועין כו'. משמע פשט דבריהם דפירשו דהך דנקיי הדעת עושין כן דקאי על חתימתם בהגט: ט) והנה לקמן בגיטין (דף פ"ח ע"א) בתוס' ד"ה וכך היו נקיי הדעת כו' דר"ת ור"ח כו' וכך היו נקיי הדעת כו' פירוש שלא היו כותבין אלא חניכתה כו'. משמע דס"ל דהך נקיי הדעת עושין קאי על מה שהיו כותבין שם האשה בחניכתה בגט. וכן נראה מן דברי התוס' גיטין (דף ל"ד) בריש ד"ה והוא דאיתחזק הנ"ל שמפרשים להך דכך היו נקיי הדעת כו' קאי על מה שהיו כותבין בגט שמות המתגרשים היינו חניכתו וחניכתה. אבל בסוף דברי התוס' שם שכתבו לתרץ דנקיי הדעת שבירושלים היו שמותיהם ידועין. משמע דמפרשים כפי' רש"י דהך נקיי הדעת קאי במה שהיו חותמין לעדים. ולפ"ז ה"ל לתרוצי ולחלק בפשיטות בקצרה דשאני חתימות עדים מן שמות המתגרשים ממילא מוכח דס"ל להתוס' שלא לחלק ביניהם וכמש"כ במכתבי הראשון: י) ולפ"ז כמו שבחתימות העדים לא מחלקי ואף ביש לאבי העד עוד בנים מהני חתימתו בן פלוני. וה"ה בשמות המתגרשים ג"כ מהני לצאת דין ספירת דברים אף דיש לאביהם עוד בנים ובנות וכתבו רק בן פ' או בת פ'. וכן מוכח מגיטין (דף פ"ז) דפירש רש"י חניכתו שם לווי של המשפחה והובא ברא"ש שם בפ"ט סי' ט' ופירש הקרבן נתנאל שם ס"ק נ"א דלפי' רש"י אם לא הזכיר בגט רק שם ראש משפחתו ומשפחתה שכתב מגזע רוטין בערג מגרש אשתו ממשפחת ווייל דהגט כשר כו' עכ"ל. והא מן גזע רוטין בערג ווייל יש הרבה אנשים ועם כל זה כשר הגט בכתב רק שם ראש המשפחה. וממילא ה"ה בכתב בן פ' ובת פ' דהגט כשר אף ביש לאביהם עוד בנים ובנות. וכעת מצאתי בספר גט מקושר סי' קי"ז באמצע דבריו שם שכתב דלא כמהר"ם פאדווה אלא אף ביש לו בנים אחרים ג"כ כשר הגט בכתבו בן פ' ע"ש. ע"כ שפיר יש לדון להיתירא בנ"ד ליסוד ההיתר שכתבתי במכתבי הראשון אף ביש לאבי האשה עוד בנות: יא) ועוד יש לדון בנ"ד להיתירא עפ"י דברי הגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק קכ"ו בשם שבתי אם כתב שבתאי דבשעת הדחק יש להכשיר הגט לפי דשם שבתאי אינו מצוי בינינו וע"כ לכל הרואה הגט יוודע לו כי זה הוא גט של שבתי ויתלו בטעות. ודברי הג"פ מסתברים קצת בסברא דזה מקרי מוכח הטעות מתוכו. וזה הוא בשם דבר המצוי לטעות וכעין הא דח"מ סי' מ"ג סעי' ח' ברמ"א גבי ענין אחר. והנה בחתם סופר סי' כ"ח הביא בשם הרא"ם בתשובה דדוקא שני דברים אין לתלות בטעות. ומשמע דדבר א' י"ל דיתלו בטעות ומקרי זה בשם מוכח מתוכו הטעות [ואין ת"י תשובת הרא"ם]. ומצינו בשו"ע ח"מ סי' מ"ט סעי' ו' דאם טעו וכתבו ראובן במקום שמעון כו' די"א דאם יתברר שהוא טעות סופר כשר. ואף להנך דפליגי שם זה הוא אם צריכין לבירור עפ"י עדים ע"ז וכיון דאין מוכח מתוכו הטעות ע"כ פסלו להשטר. אבל היכא דמוכח הטעות מתוך הכתב אף בלא בירור זולתו בזה כ"ע מודו דכשר ואין לנו להרבות במחלוקת. ונכונים דברי הגט פשוט בזה: יב) והנה בטיב גטין שמות אנשים אות ש' ס"ק ה' חולק על הג"פ בזה. והנה לפי הכלל של הג"פ הזה יש לנו להקל בקו"ח גם בשם העיר תונס שכתבו תנס אם אין עיר שנקראת תנס לפי דגם בזה שייך לדון לסברת הג"פ דכיון דליכא עיר ששמה תנס ע"כ ממילא יתלו בטעות וידעו כולם שנכתב הגט בתונס. והנה לכל הפחות ה"ל ספיקא דדינא בנ"ד אם כהג"פ או כהטיב גיטין. והנה לפי דברי הג"פ יש לדון להיתירא בנ"ד ג"כ כיון דשם פעשיא אינו מצוי בינינו ע"כ יתלו זה בטעות ויבורר לכל ע"י כתב הגט דהאשה פעשא נתגרשה. וכן עיקר הדין שכתבתי לדון להיתירא ע"פ מה שהעליתי דבכתבו בת פ' כשר אף דיש לו עוד בנות. ולכה"פ ה"ל ספיקא דדינא בזה גופא. א"כ יש לנו ספק ספיקא מעליא בנ"ד בדינא. וע"כ יש לנו לסמוך ע"ז במקום נחוץ ופקוח נפשות וכמש"כ כת"ר דיש לנו להכשיר הגט [וזה ידוע דבמקום ס"ס דדינא לא שייך להחמיר משום ס"ס במקום חזקה. דהא כבר כתבו האחרונים דבספיקא דדינא לא שייך לדון ולאוקמי על חזקה דאטו בשביל החזקה ישתנה הדין ואכמ"ל] ולכן דעתי מסכמת לדעתו להכשיר הגט במקום הדחק גדול כנ"ל: יג) והנה אחר כותבי כ"ז הגיע לידי ספר חידושי אנשי שם להגאון ר' שלמה קלוגר זצ"ל בסי' ק"ג שהעלה לדון ליסוד ההיתר בשינוי השם לפי שיש לסמוך על דברי המרדכי והמהר"ם פאדווה שכתבו דאפילו לא כתבו שם המגרש רק כתבו בן פלוני ג"כ כשר וכמו שכתבתי לעיל וע"כ דעתו להקל במקום הדחק ע"ש. ותודות לד' כי מצאתי לרב גאון מפורסם מסייע לי. אך שנדחק לתרץ למה דאמרו שינה שמו דפסול וכתב דזה מיירי בלא כתבו שם אביהם אבל זה דוחק. אכן לפי מה שכתבתי לדון ע"פ סברת הבית מאיר גבי תונס שכתבו תנס דפסול דזה מיירי בהיה להם עיר ששמה תנס כו'. ואל"כ הוי זה כמו דלא כתב כלל שם העיר דכשר. וה"ה בנ"ד כיון דאין קורין בשם זה במדינתינו וביחוד אין קורין בשם זה בהמחוז שלנו כלל דהוי זה כמו דלא כתב כלל שמו וע"כ מיכשר ע"י מה שכתבו בן פ' אבל היכא דשינו שמו לשם אחר מה שקורין בשם זה במדינתינו בזה לא מהני אף דכתבו בן פ' ע"כ שפיר אמרו שינה שמו פסול אף דכתבו בן פ' ולכן שפיר כתבתי לדון ליסוד היתר הזה במקום עיגון ודחק. ואף שיש אחרונים דלא ס"ל לסברת הבית מאיר הזה אבל מ"מ אין להזניח לסברת הבית מאיר וגם נראה כי המהרח"ש ס"ל כסברת הבית מאיר דהא כתב דשא"ה בתונס שכתב תנס לפי שהיה עיר אחרת ששמה תנס וכפי שכתב הגט פשוט בשמו בסי' קכ"ח ס"ק ג' ע"ש. וגם משתבח סברת הבית מאיר ע"כ יש לנו לסמוך על סברתו בזה ובמקום עיגון רב: יד) וכעת ראיתי בספר מים חיים בסי' ס"א שהשיג על דברי הגאון ר"ש קלוגער זצ"ל. אכן כבר נתבאר דנ"ד עדיפא מחמת סברת הבית מאיר ובזה סרו השגותיו. ואף אם יהיה ספיקא דדינא אם הלכה כסברת הבית מאיר או לא מ"מ יש לנו ספק ספיקא ספק שמא הלכה כסברת הבית מאיר דהיכא דלא כתב כלל כשר דבזה מיכשר אף בכתבו שם אחר כיון דלא נקרא בשם זה וה"ה בשם פעשיא דלא נקרא בשם זה במדינתינו אף באשה שתבא ממדינת וואלין למדינתינו. ועיין בטיב גיטין בשמות נשים אות פ' ס"ק י"ב. וכבר נתבאר לעיל דעיקר לדינא דבן פ' כשר אף בשם הבעל. וספק ב' שמא הלכה כהגט פשוט דבכה"ג כשר אף היכא דמעכב כתיבתו וזה מקרי דנכתב שמו. ובמקום ס"ס דדינא מתירין אף בחזקת איסור כידוע ויש לנו על מה לסמוך במקום עיגון: טו) ואחר כותבי כל זה ראיתי לדון ולהחמיר ודלא כמו שכתבתי לעיל והוא דאף דהעליתי להיתירא בכתבו בן פלוני בשמות המתגרשים אף ביש לאביו גם בנים אחרים. בכל זה דעתי להלכה למעשה שלא להקל בזה וכמו שכתב המהר"ם פאדואה בפירוש דאין להקל בזה רק אם אין לו בנים אחרים. ומ"מ מה שכתבתי המשנה לא זזה ממקומה דהוי תועלת מן דברי לענין היכא דיש צד היתר מצד אחר אז יש לצרף למה שכתבתי לעיל לסניף להיתירא אבל לא לעיקר דינא. והנה לעיל הבאתי לדברי הקרבן נתנאל בגיטין (דף פ"ח) שמפרש לפירוש רש"י בחניכת משפחה דשם. וכעת ראיתי בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק ז' שהביא גם לדברי הב"י בסי' קכ"ט דדעתו להקל בכתבו רק שם חניכת משפחה לבד. אבל הג"פ הביא דעת השלטי גבורים דחולק וס"ל דלא מהני חניכת משפחה לבד אם לא הזכיר שמות המתגרשים ע"ש. ויש בזה ספיקא דפלוגתא וקצרתי: ידידו יצחק אלחנן החופ"ק.