עין יצחק חלק ב עט

הג' השואל צידד להיתירא וביקש ממני להזדקק ולחוות דעתי בזה ובאמת זה הוא ענין חמור מאד וננעלו דלתי ההיתר ע"פ השקפה ראשונה דהא מצינו אף באות אחת שנכתב בטעות דפסלו את הגט וכמו בתונס שכתבו תנס דהחסרון הוא רק באות אחת דפסול וכמבואר בסי' קכ"ח וה"ה ביתור אות א' כיון דנשתנה הקריאה ע"י זה ואין העת לבא בארוכה מחמת חולשתי וגם הנני יושב כעת חוץ לעירי ואין לי ספרים הנדרשים לזה: ב) אכן לפי שזה הוא במקום עיגון רב ראיתי לדון להיתירא ע"פ מה שכתבו בשם הבית מאיר בסי' קכ"ח סעי' א' והובא בפתחי תשובה סי' קכ"ח ס"ק ג' בתונס שכתבו תנס דפסול. וע"ז כתב הבית מאיר דזה הוא דוקא אם יש עיר ששמה תנס כו' אבל אם אין עיר ששמה תנס אז אף בכתבו תנס ג"כ כשר דכיון דליכא למטעי שנכתב בעיר ששמה תנס הוי זה כמו דלא כתבו כלל שם העיר וכיון דבדיעבד בלא כתבו שם העיר כשר ע"כ יש להקל אף בכתבו תנס ע"ש. ולפי הכלל הזה יש לדון להיתירא בנ"ד. והוא דנקדים דברי הגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק א' שהביא בשם ב"י בשם הרשב"א בגט שכתבו רק בן פ' ובת פ' דפסול. ובתשובת ר"מ פאדווה סי' ל"ה כתב להקל בזה וכמו בבן פ' עד דכשר כמבואר בגיטין (דף פ"ז) והכשיר שם בשם המרדכי מחד טעמא בגט שהיה שמו חזקיהו וכתבו חזקיה בלא וא"ו משום דיכולין לסמוך על מה שכתבו בן פלוני: ג) ולשיטת הרשב"א דס"ל דבשם הבעל או בשם האשה לא מהני מה שכתבו בן פ' או בת פ' אף דבחתימות העדים מהני מה שחותם בן פ'. בע"כ מוכח דס"ל לחלק ביניהם דשאני בשמות הזוג דבעינן שיוכתב שמותם משום ספר כריתות ספירות דברים וכמש"כ הר"ן בפ"ב דגיטין. והרשב"א בתשובה דהובא בב"י סי' קכ"ט ע"כ לזה בעינן שמותם דוקא. משא"כ בחתימות העדים דבאים לאמת הדברים שיהיה לראי' ולמען יעמדו ימים רבים ע"כ סגי גם בחתמו בן פ' עד. אבל המהר"ם פאדוה אינו מחלק ביניהם . והנה מן התוס' (גיטין ד' ל"ד ע"ב) ד"ה והוא דאיתחזק כו' בסה"ד שהקשו מהך דגיטין (דף פ"ז) דחניכתו וחניכתה כשר וכך היו נקיי הדעת עושים כן דמשמע דאף לכתחילה א"צ לכתוב שניהם כו'. והנה אף דכתב חניכתו וחניכתה מיירי בשמות המתגרשים. אבל הך דכך היו נקיי הדעת עושין פשט הלשון הוא דקאי על חתימות העדים. וכנראה מן תירוצם בתוס' שם שכתבו דנקיי הדעת הי' שמותיהן ידועין כו' וכפי' רש"י בגיטין שם. וידעתי מש"כ התוס' בגיטין (דף פ"ח ע"א) ד"ה וכך הי'. אבל מן תוס' (דף ל"ד) הנ"ל מוכח דס"ל כפי' רש"י בזה. וכן הרא"ש בגיטין (דף ל"ד) שם הקשה ג"כ כעין דברי התוס' דשם הנ"ל ולא חילקו בין חתימות העדים לשמות המתגרשים וע"כ הקשו בתוס' והרא"ש שם כנ"ל. א"כ מוכח דס"ל שלא לחלק ביניהם. וע"כ לדינא הוי סייעתא מדברי התוס' והרא"ש לשיטת המהר"ם פאדווה דיש למילף דבשמות המתגרשים יהיה מהני בדיעבד אף אם כתבו בן פ' או בת פ' וכמו בעדים דמהני בן פ' עד לבד בדיעבד. וגם הרשב"א דמחמיר אינו רק מדרבנן דהא כתב בלשונו דבן פ' אינו כשר ולא כתב בלשון פסול דרק מצד חומרא אתי עלה: ד) ולפ"ז יש לדון להיתירא בנ"ד כיון דשם פעשיא אינו שם כלל בהמחוז דבמחוז שלנו אין קורין בשם פעשיא כלל וכמו שכתב כת"ר דבהמחוז של מקום שנכתב הגט אין קורין כלל בשם פעשיא ביו"ד א"כ במה שכתבו שם פעשיא בשי"ן ויו"ד הוי זה כמו דלא כתבו שם האשה כלל. וכעין סברת הבית מאיר בשם תנס כנ"ל. וידעתי דיש לדחוק ולחלק בין שם העיר לשם האשה בזה. אבל באמת מצד הסברא אין לחלק ביניהם. ולכן ממילא יש לדון גם בנ"ד דלו יהא דלא כתבו שם האשה מ"מ יהיה כשר לפי דכתבו שם אבי האשה דהיא בת פלוני ומה שכתבו בת פ' בזה לבד הוי כמו שנכתב שמה בגט. ובאשה עדיפא ביותר מן בן פלוני לפי דהוי תפיסתה מוכחת ע"ז. וכמו שכתבו הפוסקים לדון ולחלק גבי לא הזכיר שם אבי האשה דזה הוא עדיפא מן לא הזכיר שם אבי האיש משום דבאשה הוי תפיסתה מוכחת. ואף שברשב"א מבואר גם בשם בת פ' כתב להחמיר מ"מ יש לסמוך בזה על דברי המהר"ם פאדווה הנ"ל וכמו שכתבתי לחזק דבריו עפ"י דברי התוס' והרא"ש גיטין (דף ל"ד) כנ"ל. ועי' מזה לעיל בסי' י"ט: ה) והנה במהר"ם פאדווה שהובא בגט פשוט שם כתב דדוקא אם אין לאבי' רק בת אחת אז כשר בכתבו בת פ' ע"ש. והנה בחתי' העדים מסתימות הפוסקים נראה דבכל גווני מהני בחתם א"ע בן פ' עד. וכן מוכח מגיטין (דף פ"ז) דפריך הגמ' דליתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד כו' ולא משני דמיירי ביש לאביו עוד בנים בע"כ מוכח דבחתי' העדים בכל גווני מהני חתימתו בן פ' עד. וכיון דמקור דברי הסוברים דמהני בכתיבת שמותם בגיטין אף אם לא כתבו רק בן או בת פ' זה הוא מהך דגיטין (דף פ"ז) בחתי' עדים בן פ' עד כנ"ל. א"כ ה"ה אף אם יש לו עוד בנים ג"כ יהיה כשר בכתבו בן או בת פ' לצאת ידי ספירת דברים כן היה נראה לכאורה: ו) ועם כל זה כיון דכתב המהר"ם פאדווה דדוקא אם אין לו רק בת אחת אז מתכשר ע"כ אין לנו לחלוק עליו ולכן בנ"ד אם אין לאבי האשה רק בת אחת אז יש מקום לדון להיתירא בנ"ד ובמקום עיגון דוקא: ז) אחר זה הגיעני מכתב שני מהרב הג' השואל שכתב כי יש לאבי האשה המתגרשת עוד בת א'. ולפ"ז נסתר יסוד ההיתר שלי בהגט שכתבו פעשיא במקום שהיה להם לכתוב פעשא בלא יוד וכותב כי יש בזה חשש פקוח נפשות וכפי שביאר זה במכתבו וביקש ממני שאראה להזדקק עוד הפעם בענין זה. ובאמת קשה עלי כעת להזדקק לזה אך מחמת נחיצת הענין וההכרח ראיתי להזדקק עוד הפעם בקצרה בענין הזה. והוא כי כבר כתבתי במכתבי הראשון דדעתי נוטה אם כתבו בגט בשם האיש או האשה רק בן פ' או בת פ' דאף אם יש לאביהם עוד בנים ובנות דג"כ יוצא ע"י זה לפי דמקרי ספירות דברים במה שכתבו בגט בן פ' ובת פ'. דהא עיקר יסוד זה הוא מן מה שאמרו בעדים דבן פ' כשר. ובעדים מוכח דאף אם יש לאבי העד עוד בנים דג"כ מקרי זה בשם חתימת העדים ומהני זה. וכמו שהוכחתי מן גיטין (דף פ"ז ע"א) דמקשה הגמ' דליתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד ומתרצינן דכתב ראובן בן אקמא כו'. ואם נימא דהיכא דיש לאבי העד עוד בנים דאז לא מהני בן פ'. א"כ ה"ל לתרוצי ביותר דמיירי שם דיש לאבי העד עוד בנים דבכה"ג לא מהני בן פ'. ומדהקשו כן ולא מתרצי כן מוכח דמהני אף בכה"ג בן פ'. וע"כ סתמו כל הפוסקים והשו"ע באה"ע סי' ק"ל סעי' י"א דכתבו דבן פ' עד כשר ולא מחלקי דמיירי דוקא היכא דאין לאביו עוד בנים. ומוכח דס"ל לדינא דבחתימת עדים כשר בן פ' בכל גווני: ח) וכיון דמקור דברי הסוברים דבן פ' כשר גם בשם הבעל והאשה בגט הוא דלמדו זה מן עדים דבן פ' עד כשר. א"כ ממילא ה"ה בשמות הזוג הדין נותן דאף ביש לאבותם עוד בנים ובנות דג"כ כשר הגט. וזה מקרי ג"כ ספירות דברים בהגט. וכמו בשני יוב"ש בעיר אחת דמהני לצאת דין ספר כריתות וספירות דברים אף דלא נתברר ע"י הגט איזהו יוב"ש הוא המגרש. אך להסוברים דבעינן מוכח מתוכו לא מהני אם לא שלשו שמותם. אבל למאן דס"ל ע"מ כרתי ולא בעינן מוכח מתוכו כשר הגט אף דלא שלשו שמותם ולא כתבו סימן. וכן הוא אף בלא כתבו רק שמו ולא שם אביו ג"כ כשר הגט ומקרי ספירות דברים אף דכמה יוסף איכא בשוקא. הרי דמשום ספירות דברים מהני קצת ראיה מי הוא המגרש והמגורשת. ומה"ט מהני אף בן פ' בלבד וכמו בן פ' עד. וכמו שכתבתי במכתבי הראשון להוכיח כן מן התוס' גיטין (דף ל"ד ע"ב) ד"ה והוא דאיתחזק כו' בסה"ד שהקשו מהך דגיטין (דף פ"ז) דחניכתו וחניכתה כשר וכך היו נקיי הדעת עושין דמשמע דאף לכתחילה היו חותמין כן.