עין יצחק חלק ב נט

וכמש"כ הב"ש בסי' מ"ו סעי' ג' וס"ק י"א בשם הטור. ומשום זה לא יהיה לעז וחשד כש"כ בנ"ד דע"פ דין וכפי הנהוג לא היו יכולים לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה. וכפי האמת לא היה שום עצה איך לכתוב שם החתימה בלשון דמתקרי רק לכתוב לשם החתימה מקודם. וכדי לצאת תקנת ר"ג הזקן לכתוב כל שמותיו לכתחילה וע"כ כתבו שם החתימה מקודם ושם שהכל קורין לו הוכרחו לכתוב בלשון מתקרי. ולכן לא יהיה שום חשש לעז כלל ע"ז ולכן מהראוי להדר ולכתוב כל שמותיו וכפי תקנת ר"ג רק יכתבו שם שמעון פאלק שחותם כן מתחילה ודמתקרי פאלק ע"ש שהכל קורין לו ודמתקרי שמעון על שם שעולה לתורה. וגם בקצרה י"ל בזה דכיון דאי אפשר לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה דהוי כמו דיעבד וכדאמרינן כלל זה בכמה דוכתי. והא בדיעבד אם הקדים שם הטפל לשם העיקר כשר. ועבדינן כן כדי לצאת תקנת ר"ג הזקן כנ"ל. וידעתי מה דהיה מקום לומר בנ"ד דלא יכתבו רק שם פאלק דזהו שם החניכה שהכל קורין לו במדינתו וכמש"כ בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ג מזה. אך יותר טוב לכתוב כל שמותיו וכפי תקנת ר"ג הזקן: ו) גם יש מקום לדון דהשם שהחזיק במדינת אמעריקא בשם החדש היה בשם שמעון פאלק בשני השמות הללו ביחד וע"כ היה חותם א"ע בשני השמות הללו. אך קריאתו בפ"כ ובעלייתו לתורה קיצרו שמו שלא היו קורין לו בפ"כ ובעלייתו לתורה רק באחד מהם וכעין דברי הטיב גיטין בליקוטי שמות סעי' ב'. ולפ"ז שייך שפיר להקדים שם שמעון פאלק מקודם ואח"ז דמתקרי כו'. [ובעיקר דברי הטיב גיטין הללו יש לדון הרבה וקצרתי]. ובקצרה הוא כן שיכתבו שמעון פאלק דמתקרי פאלק ודמתקרי שמעון. וגם יכתבו ודמתקרי אברהם יצחק ע"ש שנקרא כן במדינתנו בעירו. ובשם אביו יכתבו בן זאב המכונה וואלף משום דבשם אביו אינו יכול להחזיק ולשנות שמו כמבואר בסי' קכ"ט סעי' י' ובכל הפוסקים. ובשם האשה דשם העריסה היה הענא נעשא וכן נכתב שמה בהכתובה ונקראת בפ"כ בשם הענא לבדה יכתבו רק שם הענא לבד כי שם הענא נעשא הוי שם הנשתקע אף שנכתבת בשם זה בהכתובה וזה פשוט: תשובתי דנא כתבתי בהיותי חוץ לעירי ואין ת"י כעת ספרי האחרונים לעיין עוד מזה. וכל מש"כ הם פשוטים וברורים בעז"ה: סימן יח נשאלתי ע"ד גט שכ"מ אשר היה שמו משה ובעת חליו שינו שמו בשם משה חיים. ונכתב בגט בשם משה דמתקרי חיים. וביקשו ממני לחוות דעתי בזה: א) והנני להשיבם כי באמת היו צריכין לכתוב שני גיטין כמבואר בסי' קכ"ט סעי' י"ח וב"ש ס"ק ל"ה. וה"ה בנ"ד כיון דהיה עדיין בתוך ל' יום ומת בתוך ל' יום א"כ בגט א' היו צריכין לכתוב בשם משה לבד ובגט שני בשם משה חיים. א"כ בנ"ד יש שני ריעותות. א' מה שכתבו דמתקרי חיים והא לא נקרא בשם חיים לבד כלל. ב' דהיו צריכין לכתוב שני גיטין כנ"ל ולא בגט א': ב) אכן במקום הדחק כמו בנ"ד יש להקל בדיעבד והוא כי במה שנכתב דמתקרי בשם חיים לבד. ואף דלא נקרא בשם חיים לבד רק חיים משה דיש לסמוך בזה על התורת גיטין בסי' קכ"ט ס"ק י"ז בכיוצא בזה. וכ"כ הבית מאיר בסי' קכ"ט סעי' י"ד. ובפרט דבתשובת טור האבן סי' ט"ז הקיל ביותר כזה ע"ש. ע"כ אין להחמיר בנ"ד בזה. ועדיין יש לדון להחמיר בנ"ד מה שכתבו דמתקרי חיים. דהא כיון דמת בתוך שלשים יום א"כ עדיין לא נתחזק בשם חיים. והב"ש שם בס"ק ל"ה כתב דצריך שני גיטין במגרש בחליו די"ל דיתפרסם אותו השם וכו'. ומשמע דהיכא דמת בחליו אין שייך לכתוב להשם שנשתנה בחליו כלל. אכן בב"י סי' קכ"ט בסופו בד"ה וכתוב עוד בקונטרסים אהאי עובדא דשמה רבקה ונשתנה לחנה וכו' בסוף שם שכתב בזה"ל וגם לא רצה לכתוב שם הראשון תחילה דשמא לעולם שם שני עיקר אע"פ שעדיין לא הוחזק וכו' עכ"ל הב"י. ונראה מדבריו דיש להסתפק אף במגרש בחליו ומת בתוך ל' יום דיש לדון דשם מחמת חולי נחשב לעיקר אף דלא הוחזק עדיין. וע"כ ממילא י"ל דאף אי נימא דלא נחשב לעיקר דמ"מ יש לדונו שיהיה בשם טפל עכ"פ: וע"כ לכל צדדי הספק של הב"י י"ל דכשר במה שכתבו דמתקרי על שם מחמת חולי אף דמת בתוך ל' יום כיון דשינו שמו מחמת חולי עכ"פ לסגולה. ועכ"פ אין זה נחשב לשינה שמו במה שכתבו דמתקרי על שם החולי כיון דכתבו שם העיקר שלו בשם משה והגט כשר בעת הדחק שלא תצטרך לחליצה. ומחמת חולשתי קצרתי: סימן יט נשאלתי מהרב הגאון המפורסם מוה' ירוחם זצ"ל שהיה רב בק"ק באדקי בהיותי בק"ק נאווהרדק נידון גט א' שהיתה נקראת האשה בשמה חשא יודית. והרב שסידר את הגט צוה לכתוב חסיא יודית וזה ערך שני שנים שניתן לה הגט ולא נודע זה עד אחר שניסת המגורשת אז גילה הרב המסדר שכתב בגט חסיא יודית. ונשאלתי אם להוציאה מבעלה או לא: א) תשובה והוא דלפי פשטות הענין נראה לפי מה דקיי"ל באה"ע סי' קכ"ט סעי' ג' דשינה שמה הגט בטל מדאורייתא. א"כ בנ"ד שנכתב בשם חסיא דיש בזה שני שנוים. א' במה שהיו צריכים לכתוב בשין ימנית וכתבו בסמך. ב' במה שהוסיפו לכתוב ביו"ד אחר הסמ"ך. וכיון דהוי שינוי גמור א"כ נראה דהגט בטל מה"ת. וכמש"כ התוס' בגיטין (דף פ') ד"ה שינה שמו דמיירי במי שיש לו ב' שמות בשני מקומות אבל בשינוי גמור פסול מה"ת וכמש"כ כל המפרשים. וגם הא כיון דקיי"ל בלא כתב שמה דהגט פסול ובטל מה"ת א"כ ממילא כיון דשמה הוא חשא יודית ונכתב בהגט חסיא יודית א"כ הוי כמו דלא כתבו שמה דמבואר בסי' קכ"ט סעי' י"א דאם לא נכתב שם האשה בהגט דהגט פסול והבנים ממזרים ע"ש: ענף א ב) ומעכ"ת הביא לדברי המרדכי בשם ר' יואל בפ"ג דגיטין דמכשיר בלא נכתב שמם המובא בב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"א והקשה ע"ז מהך דגיטין (דף כ') דאמר רב יוסף למאי ניחוש לה כו' הא בעינן שינה שמו ושמה שם עירו ועירה וליכא. כבר העיר בזה הגט פשוט בסי' קכ"ח ס"ק יו"ד והאריך בזה. וכן העיר מזה הפני יהושע לגיטין ריש פ"ג ע"ש. והנה הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק כ"א הביא לדברי התוס' דגיטין (דף כ') ד"ה הא בעינן שמו ושמה דמשמע מדבריהם דלדידן דקיי"ל כר"א דע"מ כרתי דבדיעבד כשלא נכתב שמם דאין בזה חשש ממזר. אכן הג"פ בסי' קכ"ח ס"ק י' כתב לבאר לדברי התוס' דמשמע דס"ל ג"כ דאם לא כתב שמם דהגט בטל מה"ת. וכת"ר כתב לחלק דיש מקום לומר דשמה א"צ לכתוב מה"ת ומחלק דשאני בשם הבעל. הנה כבר העיר כזה בספר תורת גיטין בסי' קכ"ט סעי' י"א ס"ק ט"ו דיש לדון לכאורה דשם האשה א"צ לכתוב מה"ת אף לפי דברי הר"ן בפ"ב דגיטין ובפ"ק דקידושין דשמו הוא מדאורייתא משום דהא בעינן ספירות דברים