עין יצחק חלק ב נה

וכתב דילפי מזה דבעי קלף ודיו של הבעל. [והא דמבואר בסי' י"ז במסל"ת במשאל"ס דניסת לא תצא אינו קשה מזה על הר"ן הנ"ל משום דהא שם בניסת לא הוי עבירה כלל]. וגם יש לדון בזה ולומר דיכולה לומר אי אפשי בתק"ח דעיקר תק"ח הוי כן משום תק"ע ולטובת האשה. ע"כ היכא דיהיה טובה להאשה דיהיה פסולו של הגט כמו פסול דאורייתא דלא תצטרך גט מן האחר דניסת לו כמו דפסק הרא"ש בתשובה הנ"ל א"כ יכולה לומר כן וממילא הוי בטל מה"ת. ועיין בספרי באר יצחק חלק אה"ע סי' א' ענף ב' במה דדנתי שם אי יכולים לומר במקום איסורא א"א בתק"ח. והדברים ארוכין. וכן יש לדון במה דקיי"ל בזרק קרוב לה דכשר הגט אף דלא הוי ברשותה משום תק"ע וכמש"כ הרא"ש בגיטין פ"ח סי' ו'. א"כ י"ל דהיכא דהוי ביה פסול דמוקדם וכה"ג דכיון דמדרבנן אסורה להנשא א"כ כיון דלא שייך בזה לומר מפני תק"ע ע"כ י"ל דלא תקנו חז"ל לתקנתם להכשיר בקרוב לה והוי ממילא פסול דאורייתא. ולפ"ז ה"ה בשאר פסולים דאסרו חז"ל בגט דנכתב שלא כהוגן יש לדון דהיכא דלא שילם הבעל להסופר רק האשה נתנה השכר משלה להסופר יש לדון דכה"ג בטל הגט מה"ת וכמו שכתב הרא"ש כנ"ל והדברים ארוכין ואכמ"ל: ח) ועדיין יש להקשות בהאי סוגיא דמקשה ותיפוק ליה דה"ל נכתב ביום ונחתם בלילה הא מצינו כמה ראשונים דס"ל להכשיר אף גט מוקדם ע"י שליח כמבואר בסי' קכ"ז וב"ש שם. א"כ י"ל דנפ"מ ע"י שליח דמחמת פסול נכתב ביום ונחתם בלילה כשר ע"י שליח ואלו משום פסול טופס פסול אף ע"י שליח ותקשה כן. ואפשר ליישב זה דהא התם בגיטין מיירי דלא ידעינן אם נמסר להראשונה ולכן היכא דלא הוי כולל רק טופס פסול משום ספק מגורשת כנ"ל כמבואר בסי' ק"ל סעי' ט' משום דספק שמא לא חתמו רק על האחרון. וע"כ אם הי' השליח בפנינו והיה מעיד דהעדים חתמו על הראשונים ג"כ בודאי נאמן דהא כיון דהוי ספק מגורשת כמו שכתבו הרמב"ם והשו"ע ולא מוקמי אחזקת איסור א"א כמו בכל ספיקא דא"א היכא דאתחזק איסורא דא"א משום דס"ל דזהו הוי כמו בחזקה דאיתרעי וע"כ הוי רק ספק מגורשת כמבואר שם. וע"כ הטעם משום דנגד חזקת א"א יש סברא לומר להיפך דמסתמא חתמו גם על העליונים וע"כ הוי רק ספק. וידוע מש"כ הפוסקים דהיכא דליכא חזקת איסור א"א נאמן ע"א אף בדבר ערוה. ועיין מזה בתשובת רע"א זצ"ל סי' קכ"ד וסי' קכ"ה וסי' צ"ז בסופו. א"כ אם השליח מעיד דחתמו על הראשונים ג"כ בודאי נאמן בזה. וכיון דהוי על הגט פסול דנכתב ביום ונחתם בלילה אין לנו להכשירו עד שיתברר דהיה מסירת הגט ע"י שליח. ע"כ אם לא תברר דהגיע לה הגט ע"י שליח ודאי פסול הוא משום פסול מוקדם. ואם תברר דהגיע לה הגט ע"י השליח א"כ ממילא היה השליח נאמן לומר דהעדים חתמו על הראשונים. ואף אם אינו בפנינו עכ"ז כיון דיודעים דמסר לה השליח א"כ חזקה דעשה כהוגן ומסתמא ידע דהעדים חתמו ג"כ על העליונים. ועוד דהא אם נמסר לה ע"י ע"מ אז אף בטופס לכ"א כשר כמבואר שם בשו"ע. א"כ אמרינן דעשה כהוגן ומסתמא מסר ע"י ע"מ וכשר. וכיון דמהימן השליח בזה כנ"ל ע"כ שייך בי' לומר חזקה דעשה כהוגן. ועיין בח"מ סי' נ"ו סעי' ג' גבי שליש שיצא שלישותו מת"י כו' דדיינינן דמסתמא עשה כהוגן בעת שהיה נאמן דהיה ת"י כו'. ואף בשליח קרוב ואשה לפי שיטת הסוברים דהיכא דלא איתחזק איסורא נאמן ע"א וכמו באיסורין. ע"כ כמו דאשה וקרוב נאמנים באיסורין וה"ה בזה לכן לא משכחת ליה הך דינא בגט ע"י שליח. ולכן הקשו שפיר ותיפוק ליה דה"ל נכתב ביום כו' משום דקשה לאשכוחי גוונא כו'. ובאמת יהיה מוכח מזה האי דינא שכתבתי דבידעינן דהשליח מסר הגט להראשונה דהיא מגורשת ודאי דאל"כ אז תקשה למה שהקשיתי כנ"ל. שוב ראיתי בפני יהושע לגיטין (ד' פ"ז) בסוגיא זו דהקשה ג"כ דהא נפ"מ ע"י שליח ונשאר בצ"ע. אכן לפי מה שכתבתי א"ש: ענף ג ט) והנני לבאר ביתר ביאור למה שכתבתי בישוב קושיא זו. דהא נפ"מ ע"י שליח. דתירוצי אתי שפיר ביותר לפי המבואר דאף בכתבו טופס לכאו"א אם נתן לראשונה ע"י עדי מסירה ה"ז מגורשת כמבואר בסי' ק"ל סעי' ט' וברמב"ם כנ"ל. א"כ י"ל דהא לפי מה דנתבאר לעיל בשם הירושלמי דלבסוף ס"ל לריו"ח כר"א דע"מ כרתי וכן אמרו בש"ס דילן (דף פ"ו) בלשון לימא דריו"ח לית לי' דר"א כו' א"כ כיון דקיי"ל כר"א דע"מ כרתי ולשיטת הרמב"ם והרא"ש בשם ר"ת המובא בסי' קל"ג דס"ל דע"ח לא מהני לר"א רק בעי ע"מ. ע"כ כיון דידעינן דשליח מסר להראשונה הגט משום דבלא בירור דהיה ע"י שליח לא מהני מחמת חשש מוקדם כנ"ל ולכן כיון דהשליח מסר לראשונה א"כ יש בזה חזקה דיעשה כהוגן ומסרו לה בעדי מסירה דהא ע"מ מעכב. והיכא דנמסר לה בע"מ אז הגט כשר אף בהראשונה כנ"ל ע"כ יש לסמוך אם ידעינן דהשליח מסר לה דחזקה דמסר לה בע"מ כמו דאמרינן בכל ע"ח דחזקה דנמסר לה בע"מ וכיון דע"י ע"ח החתומים הוי גם העליונים בספק מגורשת ע"כ נאמן השליח בזה ושייך שפיר להקל מחמת חזקה דנמסר לה בע"מ כדין. וכמו בכל גט הנמסר ע"י שליח דסמכינן ג"כ על חזקה זו דבודאי היה ע"מ ואז מגורשת בודאי כיון דאמרינן דהיה ע"מ מחמת חזקה כנ"ל. וכבר נתבאר דבזה כיון דהוי ספק מגורשת דנאמן השליח אף דהוי דבר ערוה וכמו בכל איסורין. וזהו דלא כמש"כ לעיל דהסוגיא אתי כמו דהיה ס"ל לריו"ח מעיקרא דהלכה כר"מ דע"ח כרתי. אלא י"ל דהאי סוגיא ס"ל דכיון דלמסקנא אמרו דריו"ח ס"ל כר"א וכן הירושלמי דלבסוף ס"ל לריו"ח כר"א א"כ מסתמא ס"ל כן להסתם משנה דריו"ח לא יפלוג על סתם משנה. וע"כ מקשה הש"ס בפשיטות ותיפוק ליה דה"ל נכתב ביום כו'. כן י"ל לשיטת הפוסקים המקילים בגט מוקדם ע"י שליח כדי דלא תקשה עלייהו מסוגיא זו: י) וע"פ מש"כ בישוב קושייתי דהא הנפ"מ בנתן הגט ע"י שליח כו' כנ"ל בזה יש לתרץ דברי הרמב"ם התמוהים דכתב בפ"ו ה' גירושין ה"ז דמי שהוא פסול בעבירה לא מצי להיות שליח על הגט אף היכא דנתקיים הגט בחותמיו. ותמהו כולם דמנלן לו זה. וס"ל לכל החולקים עליו דדוקא בלא נתקיים הגט פסול לפי דאינו נאמן לומר בפ"נ ובפ"נ. והובאו באה"ע סי' קמ"א סעי' ל"ג ע"ש. וביאור הגר"א זצ"ל שם ס"ק ע"א כתב דהרמב"ם שם מיירי באין לו עדים שעשאו לשליח ע"ש. אבל לפי מש"כ לעיל בישוב קושיא זו דהקשיתי לעיל דלהכי לא קאמר דנפ"מ ע"י שליח ומקשה בפשיטות תיפוק ליה דה"ל נכתב ביום כו' משום דאם היה נתברר לנו דהשליח מסר הגט לעליונה אז היתה מגורשת משום דהא נאמן השליח לומר דיודע דהעדים חתמו על העליונים. או דמסתמא מסר לה בע"מ דאז בודאי מגורשת כמבואר בסי' ק"ל סעי' ט' וחזקה דנעשה כהוגן ואף דהשליח לא הוי רק ע"א עכ"ז הא היכא דלא איתחזק איסורא ס"ל לכ"פ דגם ע"א נאמן וגם קרוב ואשה. וכמבואר בתשובת מהרי"ק סי' ע"ב ובתשובת מיימוני ה' אישות סי' ג'. ועיין בש"ש שמעתא ו' פ"ג ובשער משפט סי' ל"ג ס"ק א' מזה. ועיין בר"ן פ' התקבל מה שכתב שם בשם הרמב"ן בקרובות נאמנות לומר לא נתקדשנו והר"ן השיג עליו. והרשב"א וריטב"א הסכימו שם לדברי הרמב"ן דנאמנות הקרובות ולא ס"ל לקושית הר"ן שהקשה שם דהא ה"ל דבר בערוה ואין פחות משנים משום דס"ל דכיון דלא איתחזק איסורא נאמנות אף הקרובות אף בדבר ערוה. והדברים ארוכין: יא) ע"כ ה"ה הכא בחמשה נשים דכיון דלא הוי רק ספק מגורשת כנ"ל א"כ לא הוי זה איתחזק איסורא דא"א ע"כ היה נאמן השליח בזה רק האשה בעצמה אינה נאמנת בזה לפי דהוי בע"ד או משום דיבורה דאומרת דהבעל מסר לה ויש בזה חזקה דאין הבעל חשוד לקלקלה כמו בריש גיטין בתוס' שם דעי"ז נסתלק החזקת א"א והוי ע"י זה ספק השקול אבל לולי אמירתה היתה בחזקת א"א ודאית. וע"כ כשיש לנו אמירת השליח נאמן השליח כע"א היכא דלא איתחזק איסורא בפרט דיש בזה חזקה אין אדם חוטא ולא לו כמבואר בכ"ד. וע"כ מתורץ