עין יצחק חלק ב נד

דשפיר פריך הש"ס על ר' יוחנן דאמר זמן לכאו"א זהו טופס דתיפוק ליה דה"ל נכתב ביום ונחתם בלילה. ותירצו דהכי אמרינן משמיה דריו"ח דכתוב בהו בחד בשבתא בחד בשבא משום דהא ריו"ח היה ס"ל מעיקרא דהלכה כר"מ. ואי נימא דהך משנה ס"ל דנכתב ביום ונחתם בלילה כשר בודאי ס"ל כר"א דעדי מסירה כרתי. א"כ הא אמר ריו"ח הלכה כסתם משנה. א"כ תקשה איך ס"ל מעיקרא דהלכה כר"מ דע"ח כרתי הא ה"ל מחלוקת ואח"כ סתם. וע"כ הוכרח הש"ס לתרץ דמיירי בחד בשבא כו' כדי דיהא אתי שפיר מה דהיה ס"ל לריו"ח מעיקרא דהלכה כר"מ. אבל לדינא לפי מה דקיי"ל הלכה כר"א דעדי מסירה כרתי שפיר יש להכשיר נכתב ביום ונחתם בלילה בשעת הדחק: ד) ויש להעיר בסוגיא זו דמקשה הגמ' תיפוק לי' דה"ל נכתב ביום ונחתם בלילה דהא הוי נפ"מ רבתא בין פסול טופס לכאו"א דאז הוי ספק פסול דאורייתא וכמש"כ הרמב"ם והשו"ע באה"ע סי' ק"ל סעי' ט' ועיין בב"ש שם ס"ק ט"ו ואז אם ניסת תצא וגם הולד הוא ספק ממזר. משא"כ בפסול נכתב ביום כו' אינו רק פסול דרבנן ואם ניסת לא תצא כמבואר באה"ע סי' קכ"ז וסי' ק"נ. ואף להר"ן דפסק דתצא בגט מוקדם עכ"ז אם יש לה בנים לא תצא כמבואר שם. א"כ תקשה מאי מקשה הגמ' בפשיטות תיפוק ליה כו' הא הוי נפ"מ רבתא ביניהם. ואפשר דמחומר הקושיא הנ"ל הוציא הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סי' ו' והובא בטור מי' קכ"ז דגט מוקדם הוי פסול כמו פסול דאורייתא וא"צ גט משני. והובא בביאור הגר"א זצ"ל סי' קכ"ז ס"ק ה' וב"ש שם ס"ק ה'. וי"ל דהרא"ש הוכיח כן מקושית הגמ' הנ"ל וע"כ מוכח דס"ל להש"ס דגט מוקדם דינו כפסול דאורייתא והוי מזה הוכחה רבתא לשי' הרא"ש התמוהים. אך עיקר סברת הרא"ש הוא תמוה כמו דתמה הג"פ בסי' קכ"ז ס"ק ו'. והעלה הגט פשוט שם בביאור סברת הרא"ש דס"ל דכיון דצוה הבעל להסופר לכתוב גט כשר וכתבו בפסול מוקדם הוי זה שינוי בשליחות וע"כ הגט בטל מה"ת כדמצינו בסי' קכ"ב דאף פסול דרבנן אמרו דלא עשו עדים שליחותן ע"ש בנ"פ. וכן מצינו גבי שליח דתורם דאם פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה דאיכא למימר בהכי אמדתיך. אבל אם פיחת יותר מי' או הוסיף יותר מי' דנפק לי' משיעורי' דעין רעה אז אין תרומתו תרומה כלל. ואף דמה"ת אין שיעור כלל לתרומה דחטה א' פוטרת הכרי אפ"ה הוי שינוי בשליחות דיהי' בטל השליחות אף מה"ת ואינה תרומה כלל אף לזרים. וכן מצינו בב"ב (דף קס"ה) וקדושין (ד' מ"ט) באתרא דנהיגי בגט פשוט ועבד מקושר או באתרא דנהיגי במקושר ועבד פשוט לכ"ע הוי קפידא. אלמא דהמשנה מן המנהג הוי שינוי בשליחות ובטל השליחות. כש"כ מה שתקנו חכמים דזהו אסור כמו גט מוקדם וכה"ג ודאי דזהו מקרי שינוי בשליחות ובטל מה"ת. ע"כ שפיר כתב הרא"ש שם בתשובה בצוה לסופר לכתוב הגט והיה לו לכתוב שנת פ"ט וכתב כ"ט דזהו הוי שינוי בשליחות והוי בטל מה"ת. ולא מבעיא להסוברים דבעי שליחות בכתיבת הגט. ואף להסוברים דלא בעי שליחות בכתיבת הגט. עכ"ז הא היכא דצוה לסופר לכתוב בתורת שליחות ונתבטל השליחות אז לכ"ע בטל הגט. וכמש"כ התוס' בגיטין (דף ס"ו ע"ב) ד"ה הא כתב הגט כשר כו' בתי' השני שם. והובא בספרי באר יצחק חלק או"ח סי' א' ענף ג' והארכתי שם בכעין זה ע"פ דברי התוס' קידושין (דף כ"ג). ועיין במשנה למלך ה' אישות פ"ז ה"כ מה שנסתפק בשינה השליח וקידשה קידושין דרבנן ע"ש ואכמ"ל]: ענף ב ה) ואפשר דזהו שיטת רש"י בגיטין (דף ע"ט ע"ב) והובא בתוס' שם ד"ה וצריכה גט מזה כו' שכתבו שם בשם רש"י גבי היה במזרח וכתב במערב כו' דצריכה גט מזה ומזה דמה"ת קידושי השני לא הוי קידושין וא"צ גט משני. והתוס' השיגו שם על רש"י דהא לא הוי רק פסול דרבנן. אבל לשיטת הרא"ש הנ"ל וכפי' הגט פשוט הנ"ל יש להעמיס כ"ז בכוונת שיטת רש"י הנ"ל דס"ל דשם הוי ע"י תקנת חז"ל דתקנו דפסול א"כ הוי ממילא שינוי בשליחות היכא דצוה לסופר לכתוב הגט והוי ע"י השינוי פסול מה"ת. שוב מצאתי כן בפני יהושע שם על דברי התוס' הנ"ל שתי' דברי רש"י הנ"ל ע"פ דברי הגט פשוט הנ"ל והאריך לפרש שם דהא דמצינו לקמן (ד' פ"ו) בכמה פסולי דהולד כשר ולא אמרו דהוי שינוי בשליחות להיות בטל מה"ת ותי' שם דהיכא דהי' הפסול בידיעת הבעל לא שייך כן ע"ש וקצרתי. א"כ לפי מה דנתבאר בשיטת הרא"ש דפסלו לגט מוקדם מה"ת דזהו משום דהוי שינוי בשליחות. א"כ זהו דוקא במוקדם אבל בנכתב ביום ונחתם בלילה דלא שינה הסופר כלל דהא כתבו כדין רק דהפסול הוי ממה שהחתים הבעל העדים לאח"ז א"כ לא הוי זה שינוי בשליחות כלל. וגם להרא"ש אינו בטל מה"ת רק מדרבנן. א"כ תקשה גם על הרא"ש דמה פריך הש"ס שם תיפוק ליה דה"ל נכתב ביום כו' הא נפ"מ בין פסול דרבנן לפסול מה"ת וקשה מזה על כל השיטות. ועיין בח"מ סי' מ"ח מה שכתבו בסוגית הש"ס דב"מ ודף י"ז) דהקשו תיפוק ליה דה"ל מוקדם כו' וקצרתי: ו) ויש לתרץ דהכי כוונת הגמ' שם. דהא ברמב"ם פ"ד ה' גירושין ה' י"ח כתב בפסול חמשה שכתבו גט א' לחמש נשותיהן דאם כתוב טופס לכאו"א ה"ז ספק מגורשת וכן כתב השו"ע סי' ק"ל סעי' ט'. וכן פי' רש"י שם במשנה דאת שהעדים נקרין עמו כשר היינו תחתון אבל עליונים פסולים שמא לא העידו אלא על אחרון עכ"ל רש"י. וכן אמרו שם בגיטין (דף פ) בעדים החתומין על שאלות שלום בגט פסול חיישינן שמא על שאילת שלום חתמו דזהו פסול מספיקא. וכן מוכח שם במשנה דקאמר היה כותב טופס לכאו"א והעדים מלמטה את שהעדים נקרין עמו כשר ולא קתני דאותן שאינן נקראות עם העדים פסולים וכמו דתני שם ברישא בחמשה שכתבו כלל כו' דכולן כשרים. כמו כן ה"ל למתני בסיפא הפסול בעליונים דהא עיקר הרבותא הוי בעליונים דהתחתון בודאי כשר. ומדתני דאותן שהעדים נקרין עמו כשר מוכח מזה דכך הוא כוונת המשנה לאשמועינן דאותן שהעדים נקרין עמו כשר בודאי. אבל אותן שאין נקראין עם העדים הוי ספק פסול. וע"ז מקשה הש"ס שפיר ותיפוק ליה דה"ל נכתב ביום כו' דכיון דנכתב ביום ונחתם בלילה פסול. א"כ שייך בזה לומר חזקה על העדים שעשו וחתמו כהוגן רק על התחתון ולא על העליון. וכדאמרינן בכולי ש"ס בכ"ד דחזקה על העדים דעשו כהוגן דאי נימא דחתמו על העלמן א"כ עבדי איסורא דחתמו על פסול מוקדם דהגט מיפסל מדרבנן. א"כ מכח הך חזקה נימא דבודאי לא חתמו על העליונים ויפסלו העליונים מה"ת בפסול ודאי ועיקר קושית הש"ס דאמאי אינו פסול רק מספק וע"כ הוכרחו לתרץ דכתב בחד בשבא בחד בשבא כו'. ומתורץ קושיא הנ"ל: ז) ובדברי הרא"ש בתשובה שהובא לעיל דס"ל דפסול מוקדם א"צ גט מאחר ודינו כמו פסול מה"ת. נלע"ד להעיר בזה ע"פ המבואר בב"ב (דף קס"ח) דבזמן המשנה הבעל נותן שכר הסופר והאידנא שדיוה רבנן על אשה מפני תק"ע כמבואר בגיטין (דף כ') ובשו"ע אה"ע סי' ק"כ. ולפ"ז י"ל דהיכא דהגט פסול מדרבנן אז באופן זה לא הקנוהו חז"ל השכר הסופר להבעל. א"כ ממילא הוי בטל מה"ת כיון דאינו קלף של הבעל ודוקא היכא דהגט הוא כשר בזה שייך שפיר להקל מפני תק"ע אבל היכא דעדיין תהיה מעגנא ויתבא מחמת פסול דרבנן א"כ לא שייך להקל בזה מפני תק"ע. וע"כ אוקמינן בזה אדאורייתא. וגם יש לדמות זה למה שכתב הר"ן בתשובה והובא במל"מ פ"ט ה' זכיה ה"י דבמקום איסורא לא תיקנו חז"ל לתקנתם ע"ש. וה"ה בזה דכיון דנימא דתקנו חז"ל אף במקום פסול דרבנן דיהיה מועיל הקנאת חז"ל א"כ יהיה מזה איסורא אף דעדיין לא ניסת עכ"ז הא עיקר הך מילתא דנימא דתקנו כן יהיה מזה תועלת להכשיר הגט ולהתירה להנשא לאחר. א"כ כיון דבמקום איסורא לא תקנו חז"ל לתקנתם שייך גם בזה לדון כן דכיון דלא תקנו א"כ הוי ממילא בטל מה"ת מחמת דלא הוי