עין יצחק חלק ב רנג

להדיא ג"כ דגם רבנן ס"ל יתור לשון רק כו' ע"ש. ומחמת חומר הקושיא הנ"ל נלע"ד ליישב דהא מוכח להגמ' דרבנן ס"ל דלא דרשינן יתור לשון משום דהא אמר מודה ר"ע בזמן שאמר חוץ מאלו כו' דפשטות הלשון הוא דבהאי גוונא דאמר חוץ מאלו מודה ר"ע לרבנן ולא פליגי כלל בכה"ג. ובאמת אי נימא דרבנן דרשי יתור לשון יהי' פלוגתא בזה ג"כ בין ר"ע לחכמים. דלר"ע דבלא יתור לשון אין לו דרך כלל מהני היתור ליתן לו דרך. אך יכול ליתן לו דרך עקלתון כנ"ל. ולרבנן דבלא יתור לשון יש לו דרך. רק יכול ליתן לו דרך עקלתון כנ"ל. א"כ מהני היתור לשון דמחוייב ליתן לו דרך הקרובה ביותר ומדקאמר ומודה ר"ע דפשטות הלשון הוא דבאמר לו חוץ מאלו לא פליגי כלל ר"ע וחכמים דדוחק לומר דאינו מודה רק למאי דס"ל רבנן בלא אמר חוץ מאלו. אלמא דמוכח דרבנן ס"ל ג"כ באמר חוץ מאלו דשוה להיכא דלא אמר חוץ מאלו ויכול ליתן לו דרך עקלתון ג"כ. משום דרבנן לא דרשי יתור לשון כן יש לומר מחמת חומר הקושיא הנ"ל לכאורה ג) ואחר העיון יש להוכיח דמאי דמבואר בב"ב ד' ס"ד במשנה בסיפא דא"צ ליקח לו דרך דהדין הוא דנוטל דרך הקרובה כמו הזכות שהי' להמוכר בהדרך דמה מכר לו כל זכות שבידו. וראי' לזה ממש"כ הרשב"ם בב"ב ד' ס"ד במשנה שם ד"ה בזמן שאמר לו כו'. דלרבנן לא אתי לטפויי כלל כו' ע"ש. ואי נימא דיכול ליתן לו אף דרך עקלתון א"כ קשה איך קאמר הרשב"ם דלרבנן לא אתי לטפויי כלל הא ג"כ יש מקום לומר דאתי לטפויי דרך הקרובה דבל"ז הי' יכול ליתן לו אף דרך עקלתון. ומדקאמר בפשיטות דלא אתי לטפויי כלל אלמא דאין נפ"מ משום דאף בלא אמר חוץ מאלו נוטל ג"כ דרך הקרובה. ואין לומר דשאני המוכר דאי נימא דיש לו דרך לבור ודות. דוודאי המוכר נוטל דרך הקרובה משום דאמרינן מגו דנחת לשיורא לשייר לעצמו דרך דשייר לו בעין יפה כמש"כ התוס' לקמן ד' ע"א ע"ב בד"ה לימא לי' עקור כו'. דלכן מכר קרקע ושייר אילנות יש לו קרקע אף לזרוע סביב האילן משום מגו דנחת לשיורא כו' ע"ש. אבל הלוקח יש לומר דאינו נוטל רק דרך עקלתון: ד) דזה אינו דהא שיטת הרשב"ם לקמן ד' הנ"ל שהובא בתוס' הנ"ל שם דלא ס"ל סברא דמגו דנחת לשיורא ע"ש. ומה"ט תמהו התוס' שם עליו דלשיטתו אין מפרש שום טעם על מה דיש לו קרקע לזרוע תחת האילן. ובאמת הרשב"ם שם ד"ה נפ"מ תירץ זה. א"כ לשיטת הרשב"ם דלא ס"ל סברא מיגו דנחת לשיורא אין לחלק ביניהם. א"כ ודאי כמו המוכר דמכר בעין רעה ושייר לו הדרך משום עין יפה דנוטל דרך הקרובה. ה"ה למאן דס"ל מוכר בעין יפה מוכר דנוטל מחמת זה דרך הקרובה דבעין יפה נתן לו הדרך. ועוד דלפמש"כ הסמ"ע בסי' שט"ז ס"ק ה' בכוונת התוס' הנ"ל דבמכר בית דאין נכלל בזה בור ודות לפי דממילא נשאר לעצמו לא שייך לומר בזה דבעין יפה משייר. רק במכר קרקע דממילא נמכרו עמו אילנות ג"כ רק דהוצרך לשייר לו בפירוש האילנות אז אמרינן דשייר לו בעין יפה ע"ש. א"כ בנ"ד לרבנן דמכר בית ונשאר ממילא הבור ודות להמוכר דיש לו ממילא דרך אף בלא שיירו בפירוש דלא שייך לומר בזה מגו דנחת לשיורא כו': ה) וע"פ סברת התוס' הנ"ל דאמרינן מגו דנחת לשיורא כו'. יש לדון במש"כ הנתיבות בסי' קנ"ה ס"ק ט"ז דין מחודש. דמכר שדה והניח לו האילן כיון שמוכר בעין יפה מוכר יכול לקצץ להשרשים אבל כשמכר האילן י"ל כיון דבעין יפה מכר ממילא מכר יניקת האילן ואסור לקוצצו כו' עכ"ל. והי' פשוט להנתיבות דאף דלוקח יש לו בעין יפה היניקת האילן. עכ"ז המוכר כיון דקיי"ל דאין לו דרך גרע טפי. ובאמת לפמש"כ התוס' הנ"ל וכמש"כ הסמ"ע בכוונתם באריכות דהיכא דהוצרך לשייר בפירוש אז אמרינן דשייר לו בעין יפה. א"כ יש לומר בזה ג"כ דכיון דמכר שדה מכר כל אילנות שבו וע"כ הוצרך לשייר לו בפירוש האילנות. א"כ נימא מגו דנחת לשיורא לשייר לו האילן דשייר לו ג"כ יניקת האילן בעין יפה. והא דתוס' ב"ב ד' י"ח ד"ה הי' שרשי' יוצאין דמיירי בלוקח שהובא בנתיבות שם ופירש דמיירי בהניח לעצמו האילן. יש לומר בהיפוך דמיירי במכר האילן. ובזה לא שייך לומר בעין יפה כדקיי"ל בב"ב ד' פ"ב הגדילו ישפה. וה"ה בשרשי'. ועכ"פ זה ברור דאי נימא כהנתיבות דהלוקח יש לו יניקת האילן כש"כ המוכר כנ"ל. דיהי' לו יניקת האילן דמגו דנחת לשיורא שייר לנפשו בעין יפה יותר מהעין יפה דמוכר בעין יפה מוכר וברור: ו) ובזה יש ליישב קושית הט"ז סי' קנ"ד סעי' כ"ח שהקשה על הרמ"א דכתב בשם י"א דאינו יכול הלוקח לבנות. דהא הלכה רווחת דמוכר בעין יפה מוכר ע"ש שנדחק לתרץ. ובאמת יש לומר דהך דעה ס"ל דלכן אין יכול לבנות משום סברת התוס' הנ"ל דכיון דמכר חצר קיי"ל דמכר בית רק הוצרך המוכר לשייר לו ואמרינן מגו דנחת לשיורא שייר לו בעין יפה דלא יהא יכול הלוקח לבנות ולהאפיל עליו. ואין לחלק דשאני התם בשייר אילנות דאמרינן במה דשייר דהיינו הקרקע שתחת האילן דהוצרך לשייר דאל"כ יכול לומר לו שקיל וזיל מיד. א"כ במה דשייר אמרינן שייר לו בעין יפה. אבל מחמת מגו דנחת לשיורא דשייר לו איזה ענין שחוץ להמכירה זה לא אמרינן. זה אינו משום דא"כ לס"ל להסמ"ע לומר בכוונת התוס' דלכן אין להמוכר דרך לבור ששייר משום דלא שייר בפירוש הבור ונשאר ממילא הבור לו. הא יש לומר דלכן לא אמרינן מגו דנחת לשיורא שייר לו דרך לפי דזהו חוץ למכירה. אע"כ מוכח דלא מחלקינן בזה ולכן ס"ל להך דיעה דאין יכול לבנות. ובאמת להך דיעה דס"ל דיכול לבנות יש לומר דמחלקי ע"פ סברא שכתבתי דלא אמרינן מגו דנחת לשיורא שייר לו איזה ענין שחוץ למכירה ודלא כמשמעות הסמ"ע כנ"ל [ובאמת הך דינא שכתב הנתיבות בסי' קנ"ה ס"ק ט"ז הנ"ל ביניקת האילן של המוכר כנ"ל שהוא ג"כ ענין שהוא חוץ למכירה יש לומר דתלוי בפלוגתא הנ"ל]. ותמהני על האחרונים שלא הרגישו מזה: ז) נחזור לענינינו דהיכא דלא שייר בפירוש המוכר לו שום שיור רק ממילא נשארו להמוכר שבזה לא שייך סברת התוס' לומר מגו דנחת לשיורא. ובפרט להרשב"ם גופא דלא ס"ל כשיטת התוס' שם בסוגיא דשייר אילנות ואין לחלק ביניהם. א"כ כמו דהמוכר יש לו דרך הקרובה לרבנן דאמרינן דשייר לו בעין יפה ה"ה הלוקח לר' עקיבא ג"כ יש לו דרך הקרובה משום דמחמת סברא דעין יפה דינו דנוטל בכל הזכות שהי' כבר להמוכר מקודם בהדרך וברור: ח) ועוד ראי' ברורה לזה דנוטל דרך הקרובה מחמת סברא דעין יפה מלקמן ד' צ"ט ע"ב במשנה מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו כו' נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהם נכנס כו'. ועיקר החילוק בין אמצע למן הצד הוא כמש"כ הרשב"ם דבאמצע דיש להמוכר פסידא טובא שאני ממן הצד דלא נפסד כל כך כו'. א"כ קשה כיון דמיירי דנתרצה לפנימי ליתן לו דרך כמש"כ הרשב"ם. דלמה לי' לומר מן הצד מדעת שניהם. הא אין תלוי כלל ברצון המקבל רק הנותן יכול לתת לו דרך מן הצד בלא ריצוי המקבל וה"ל לומר נתן לו דרך מן הצד. אע"כ מוכח דכיון דנתרצה לתת לו דרך דמחוייב הנותן לתת לו דרך הקרובה שבאמצע שדהו ולא מן הצד שרחוקה ביותר. ולכן בנתן לו דרך מן הצד בעי דעת שניהם היינו דעת המקבל ג"כ. ואין לומר דלכן אמר מהצד מדעת ב'. משום דמיירי דאחר שנתן לו דרך באמצע שדהו בפירוש שאחר זמן נתן לו מהצד מדעת שניהן דהחזירו לו הדרך ולזה צריך הסכם של מקבל משום דכבר קנהו. דאכתי קשה דא"כ למ"ל למתני בכה"ג דאין בו שום חידוש ולא בסתמא בנתן לו דרך מהצד דיהי' נכלל בזה הן דנתן לו בלי רצוי דמקבל והן דנתן לו מדעת ב' דאינו רשאי לזרוע. ואין לומר דלכן אין רשאי לזרוע משום כיון דבלא הסכם דמקבל לא הי' יכול להחליפו וליתן לו מן הצד בשכבר קנה באמצע