עין יצחק חלק ב רלו

שם. והא דח"מ סי' רל"ב סעי' ט"ז במוכר גבינות ונמצאו מרוקבות דכתב הסמ"ע שם ס"ק ל"ה דאין לדמות לנמצא נקב בבה"כ דסי' רכ"ד וסי' הנ"ל משום דרוב גבינות כשנתיישנו דרכן להתליע כו'. י"ל דשא"ה דאין עליו שם חזקה כלל כיון דמצוי להתליע וכמש"כ התוס' חולין (דף מ"ג) בד"ה קסבר עולא כו' דכיון דדרוסה שכיח אין דנין בו שם חזקה יע"ש. וכמש"כ המג"א סי' ח' בציצית דאין להם חזקה דעשוין לפרוק כל שעה וכמו מקוה שהוא מוחזק להיות מימיו מתמעטים דיו"ד סי' ר"א וקצרתי: כד) נחזור לענינינו דנתבאר בשם השמ"ק דלשיטת רש"י תליא הכל בחזקת הגוף אבל שיטת התוס' דאף היכא דלא הוי חזקת הגוף ג"כ דיינינן להכלל דכל הנולד ספק כו' ונעלם דברי השמ"ק מהקצה"ח שלא הביאו כלל. ובאמת יש לתמוה על הנתיבות דהעלה לדינא דאף בנמצא נגנב ונאבד דיינינן להכלל הנ"ל דהא כיון דכתב בספרו בית יעקב על כתובות דלכן מוציאין ממון ס"פ המדיר משום דחזקת הגוף הוי חזקה אלימתא ועדיפא מחזקת ממון ע"ש. א"כ הא בחזקת קיים לא הוי כחזקת הגוף וכמש"כ התה"ד סי' של"ג כנ"ל. ע"כ לדברי הבית יעקב הנ"ל אין דינו להוציא עי"ז מחזקת ממונא. אכן לפמש"כ לעיל בטעמא דהך מילתא דהכלל הנ"ל שפיר יש לדון בזה כהנתיבות דאף בחזקת קיים דיינינן להכלל הנ"ל כיון דאיתחזק מעשה המכירה מעיקרא כנ"ל: כה) ולבד כ"ז נלע"ד בעיקר הך מילתא דכתבו המפרשים דשאני הך בס"פ המדיר דהוי התם חזקת הגוף וזהו חזקה אלימתא ביותר מכל החזקות. הנה עיקר יסוד דבר זה מצינו בתוס' כתובות (דף ע"ה ע"ב) ד"ה אבל היכא דליכא חזקה דממונא כו' דכתבו בשם הרשב"א דחזקת פנויה לא חשיבא כלל נגד חזקת הגוף. וע"כ לא דיינינן בזה תרתי לריעותא כמבואר שם. ולעיל הקשיתי על כלל זה ממה דהקשו התוס' חולין (דף י') ד"ה סכין איתרעי כו' דנימא התם תרתי לריעותא. והקשיתי דהא היכא דאיכא חזקת הגוף על האדם או על הבהמה והחפץ לא דיינינן בזה תרתי לריעותא כנ"ל. ומה דרציתי לומר לעיל דאף דנפגם הסכין לא הפסיד לחזקת גופו מפני דזה לא הוי שינוי לגזלן לקנותו משום דהוי דבר שאינו ניכר כנ"ל בארוכה. באמת זה אינו דהא מצינו בכתובות (דף ע"ה) בסוגיא הנ"ל דקרי ליה הש"ס בשם חזקת הגוף אף היכא דלא הוי שינוי גמור כמו הא דספק שער לבן קודם לבהרת או בהרת קודם דמבואר שם בש"ס דג"ז הוי שם חזקת הגוף עליו וכמבואר בתוס' שם ד"ה ספק טעמא כו' [ובספרי באר יצחק תמהתי ע"ז בח' יו"ד סי' ה' ענף ג' על מה דאמרו שם דכה"ג מקרי חזקת הגוף וכן מצאתי כעת בחדושי מהרי"ט דתמה כן ע"ש. אבל מ"מ בשביל קושיא לא נדחה גמ' מפורשת] ואף בזה לא הוי שינוי גמור כידוע מ"מ כיון דהספק הוא אם אירע דבר זה בגופו או לא מקרי זה בשם חזקת הגוף כיון דהספק נולד בגופו. יהיה איך שיהיה דיינינן בזה חזקת הגוף. א"כ ה"ה בספק נפגם הסכין מעיקרא או לאו מקרי זה חזקת הגוף ואפ"ה הקשו התוס' בחולין דיהיה דנין תרתי לריעותא אף דאיכא התם חזקת הגוף ולא מחלקי כדכתבו התוס' כתובות דחזקת הגוף שאני. ע"כ מוכח דס"ל להתוס' בחולין שלא לחלק בין חזקת הגוף לשארי חזקות: כו) וכן מוכח מן קושיות התוס' חולין (דף י' ע"ב) ד"ה ודילמא אדנפק ואתי בצר ליה שיעורא כו' דהקשו בהא דאמרינן התם דאזלינן בתר חזקה מדלא חיישינן דילמא נחסר הנגע אח"ז. והקשו דהא יש בזה תרתי לריעותא הנגע חסר לפניך ואוקי בחזקת טהרה כו' וכן הקשו בנדה (דף ב') ואי נימא דשאני חזקת הגוף א"כ הא במקום חזקת הגוף כתבו התוס' כתובות דלא דנין בזה תרתי לריעותא ובספק אי נחסר הנגע אח"ז הוי זה כמו חזקת הגוף וכמו בספק שער לבן קדם או בהרת קדם כנ"ל דמקרי חזקת הגוף כנ"ל. [ועיין בתוס' כתובות (ד' ע"ו) ד"ה רישא מנה לאבא בידך כו' בסה"ד וקצרתי]. וכן בהא דמוכיח הש"ס שם בחולין דאזלינן בתר חזקה מויצא הכהן כו' ושם הא מיירי הסוגיא מתחילה במה דאמרו שם בהמה בחיי' בחזקת. איסור עומדת כו'. ואי נימא לחלק דשאני חזקת הגוף מכל החזקות א"כ קשה איך מוכיחין שם על חזקת איסור וכה"ג מן ויצא הכהן כו' דהתם הא הוי חזקת הגוף וזה עדיפא מכל החזקות כמש"כ התוס' ואיך ילפי מהתם על שארי חזקות. וע"כ מוכח דלא מחלקינן ביניהם. וידעתי דיש מקום לומר דדוקא למאן דאמר דילפינן חזקה מן ויצא הכהן כו'. אליבא דידיה מוכח שלא לחלק בין חזקת הגוף לשארי חזקות דאל"כ מנלן כלל לשארי חזקות. אבל אליבא דרבא דס"ל שם בחולין כרב אחא ב"ר יעקב דפריך על האי מ"ד דיליף מן ויצא הכהן כו' כדקאמרי שם א"ל רבא דקאמרת יציאה דרך אחוריו לא שמי' יציאה כה"ג ביוה"כ יוכיח כו'. ובודאי יליף לחזקות מן הלכה למשה מסיני כמבואר בתוס' שם ד"ה מנלן דאזלינן בתר רובא ומהרש"א שם. א"כ שפיר כתבו התוס' כתובות (דף ע"ה) על מה דאמר רבא שם דהיכא דליכא חזקה דממונא אזיל ר' יהושע בתר חזקת הגוף משום די"ל אליבי' דרבא דחזקת הגוף עדיף טפי ובאמת עיקר ילפותא לכל החזקות יליף מהלמ"מ. כן יש מקום לכאורה. אבל באמת אין דעתי נוחה מזה כ"כ: כז) ועוד יש להוכיח מהא דחולין (דף י') שחט את הוושט ואח"כ נשמטה הגרגרת כו' שחט הוושט ונמצא הגרגרת שמוטה ואינו יודע אם קודם שחיטה נשמטה כו'. וגם מבואר ביו"ד סי' כ"א סעי' י"ז דאף דזרק העוף לא תלינן דמחמתו נשמטה בשם המהרי"ק ועיין מזה ביו"ד סי' ל"ד סעי' ט' ש"ך ס"ק ט"ז ועיין בפרמ"ג שם. ואי נימא דחזקת הגוף עדיפא משארי חזקות תקשה דאמאי בספק פסולה והא ידוע שיטת התוס' והובא בתב"ש ריש ה' טריפות ובספרי באר יצחק ח' יו"ד סי' ה' דאף בחזקה דאיתרעי אזלינן בתר חזקה רק שיטת רבינו יונה והובא ברשב"א ור"ן שם דכיון דאיתרעי לא אזלינן בתר חזקה והוכיחו כן מהא דספק נשמט הגרגרת פסולה. רק התוס' ס"ל דשא"ה דיש חזקת איסור נגדו כיון דהוי ספק בשחיטה כמש"כ הבכור שור בחי' לחולין (דף י') ובספרי שם. ואי נימא דחזקת הגוף יש לו מעלה יתירה משארי חזקות כמש"כ התוס' כתובות. א"כ הא בספק נשמטה הגרגרת מקודם זה מקרי חזקת הגוף כמו בנמצא נקב בבה"כ דס"פ המדיר. א"כ יש לומר אוקי אחזקת הגוף ולומר דאח"כ נשמטה וזה אלימא מן חזקת איסור דאינה זבוחה. וכמש"כ התוס' שם דחזקת הגוף עדיפא מן חזקת פנויה או מן חזקת טומאה בספק שער לבן קדם דהתם. א"כ אמאי פסולה הא יש לנו להעמיד על חזקת הגוף ולומר דאח"כ נשמטה. ואף דאיתרעי כעת החזקת הגוף מ"מ הא גם היכא דאיתרעי כעת החזקת הגוף כמו התם בכתובות דאיתרעי כעת החזקת הגוף דהא אף היכא דנמצאו המומין ברשות האב ג"כ כתבו התוס' שם דלולי החזקת ממונא היה עדיף החזקת הגוף מן חזקת פנוי'. וכן אף היכא דנולד הנגע כעת ג"כ עדיפא ליה חזקת הגוף מן חזקת טומאה. כמבואר הכל בתוס' שם. א"כ ה"ה הכא בספק שמוטה וכש"כ הוא דהא אף היכא דאיכא למיתלי א"כ הוי כאין כאן ריעותא כלל כעת אפ"ה לא תלינן בספק בשחיטה כנ"ל. [ועיין ביו"ד סי' קצ"ט בענין טבל ועלה ונמצא דבר חוצץ ובתוס' חולין (דף י') בענין זה ואכמ"ל וקצרתי בכ"ז]. אלמא דאין שום עדיפות בחזקת הגוף משארי חזקות ע"כ יש להקשות על הכלל שכתבו התוס' בכתובות דחזקת הגוף עדיפא מן שארי חזקות: ענף ה כח) וע"כ העיקר הוא בזה דהא שם בכתובות (דף ע"ה) בספק בהרת קודם או שער לבן קודם פליג ר' יהושע עם רבנן דר' יהושע ס"ל בספק כהה ואמר רבה טהור ורבנן פליגי וס"ל ספק טמא. ואף דהתם הוי חזקת הגוף כמש"כ התוס' התם בשם ר"ת וע"כ מוכח דרבנן פליגי על