עין יצחק חלק ב רלב

אין זה מקרי חזקת הגוף רק כמו חזקת פנוי' וחזקת הגוף עדיפא מיני' כו' עכ"ל התה"ד. הרי להדיא דהתה"ד כתב דחזקת מעוברת והשתא הוא דילדה מקרי חזקת הגוף ג"כ אבל הא דמפריש תרומה בחזקת שהן קיימים לא מקרי חזקת הגוף א"כ לפ"ז נסתר כל מש"כ מקודם להשיג על הקצה"ח משום די"ל דאף בחזקת מעוברת שכתבו התוס' כנ"ל ג"כ דינו כמו כל חזקת הגוף וע"כ אין סתירה כלל מהתוס' דכתובות הנ"ל על דברי הקהצ"ח הנ"ל. וכן ראיתי בתוס' ב"ק (דף מ"ו ע"ב) ד"ה מידע ידעי כו' שכתבו בספק אם ילדה מקודם שנגחה השור או אח"ז דיש להעמיד הפרה בחזקת מעוברת והשתא הוא דילדה ומודה סומכוס כיון דאיכא תרתי שהוא מוחזק וגם איכא חזקת גופא כו' עכ"ל התוס'. הרי להדיא דהתוס' ס"ל דהך חזקת מעוברת והשתא הוא דילדה מקרי בשם חזקת הגוף. א"כ שפיר כתב התה"ד כנ"ל. ויש להסביר כ"ז ביתר ביאור דזה תלוי בפלוגתת הראשונים הרמב"ם והראב"ד בפ"א מגניבה והובא בטוש"ע ח"מ סי' שנ"ד בגזל פרה מעוברת וילדה אי קונה להולד והפרה ע"י שינוי דהראב"ד ס"ל דקונה לגוף הולד וכ"כ הרא"ש לב"ק סי' ג' משום דמעיקרא גופא מליא והשתא גופא סריקא. והרמב"ן במלחמות שם כתב דלידה חשוב שינוי לקנות גוף הולד אבל לא גוף הפרה. אבל הרמב"ם ס"ל דלידה וגיזה לא חשוב שינוי כלל. אבל לפי הסוברים דלידה חשוב שינוי לקנות גוף הולד משום דזה מקרי שינוי בגוף הולד מה שהי' עובר מקודם והשתא נולד. והא דע"ז דהבאתי לעיל ראיתי להקצה"ח ריש סי' שנ"ד דהעיר ג"כ משם על פלוגתת הראשונים הנ"ל ואכמ"ל: ה) א"כ לפ"ז ודאי מקרי חזקת מעוברת והשתא הוא דילדה בשם חזקת הגוף משום דזה מקרי שינוי בעצם גוף הולד. וע"כ דומה זה להא דכתובות ס"פ המדיר דהוי זה כמו כל חזקת הגוף דהתם וכמו הא דכתובות (דף י"ב) הנושא האשה ולא מצא לה בתולים דנאמנת דכתבו התוס' שם (דף ע"ה ע"ב) ד"ה רישא כאן נמצאו כו' דזהו מטעם דכל הנולד ספק ברשותו עלי' הראי' כו'. משום דבעולה מקרי אישתני גופא כמש"כ התוס' כתובות (דף מ"ה) ד"ה דלמא כי חזית כו'. וביבמות (דף נ"ט) בתוס' שם. א"כ ה"ה במעוברת וילדה דכיון דגזלן קונה בשינוי זה אלמא דמקרי זה שינוי בגופה. וע"כ שייך למימר בזה אוקי אחזקת הגוף והשתא הוא דילדה משום דאי נימא דילדה מעיקרא א"כ אשתני גופא מקודם. וע"כ מקרי שפיר אוקי אחזקת הגוף. ושפיר הקשו התוס' דנימא אם בספק ילדה מקודם דכל הנולד ספק ברשותו עלי' הראי' ומזלו גרם להיות נולד ברשותו ולא איתרע כלל החזקת הגוף כמו בכל חזקת הגוף דאמרו להכלל הלז וע"ז תירצו לחלק בין ספק הנולד לטיבותא כו'. [ובלא דברי הריב"ש הנ"ל הייתי מפרש לכוונת התוס' בחילוקם הנ"ל משום דדוקא בגריעותא מצינו בש"ס בכמה דוכתי דאמרינן נסתפחה שדהו ע"כ לא איתרע הרשות הקודם משום דיש למתלי בהרשות אבל הרשות דלא איתרע לא איתרע. משא"כ בספק הנולד לטיבותא אין אנו תולין שמשום מזלו יהי' לו הטובה יותר מחבירו והארכתי בזה אך לפי שהריב"ש לא כתב כן בכוונת התוס' ע"כ קצרתי ומבטל דעתי בזה] ולפ"ז אין סתירה כלל מהתוס' הנ"ל לדברי הקצה"ח: ו) ובחולין (דף נ"א) בד"ה הממע"ה כו' הקשו על הא דנדה (דף נ"ח) בדקה עצמה וחלוקה והשאילה לחברתה היא טהורה וחברתה תולה בה כו' ולא מחייבא חברתה לכבס הבגד ואמאי לא אמרינן כאן נמצא כאן כו'. וכ"כ התוס' בנדה (דף נ"ח). ואי נימא דבעי דוקא חזקת הגוף לגבי זה. א"כ אין מקום לקושייתם דהא לא שייך התם לומר דחזקת הגוף מברר לנו דאיזהו חזקת הגוף שייך התם. דאף דנימא דהכתם הי' מעיקרא על הבגד מ"מ אין זה מקרי שינוי בגופו. וכמש"כ הנתיבות בסי' ש"מ ס"ק ד' דע"י הכתם הנמצא על הבגד אין זה מקרי שינוי לגבי גזלן לקנותו. וכיון דאין זה מקרי שינוי ע"כ אינו שייך לדון בהכתם דאוקי אחזקת הגוף ואפ"ה הקשו התוס' דנימא בהך דמציאת הכתם דכל הנולד ספק ברשותו עליו הראי'. א"כ לכאורה מוכח מן התוס' דאף היכא דלא הוי חזקת הגוף ג"כ אמרינן להכלל דכל הנולד ספק ברשותו כו'. אך אפשר לומר דשאני בגזילה דבעינן שינוי שנשתנה שמו מחמת השינוי וכמבואר בח"מ סי' ש"ס סעיף ו' בהג"ה. או דשאני בשינוי דגזילה דבעינן שלא יהי' שינוי החוזר לברייתו וכמבואר בב"ק (דף צ"ג) ובח"מ סי' ש"ס סעיף ו' וברמ"א שם סעיף ז' ובסמ"ע וש"ך שם ס"ק ב'. א"כ ה"ה בכתם דחוזר לברייתו ע"י כיבוס שפיר כתב הנתיבות דלא קנהו הגזלן ע"י זה. אבל לענין אוקי אחזקת הגוף שפיר יש לדון במציאת הכתם לחזקת הגוף לברר עי"ז דכל הנולד ספק ברשותו כו' ושפיר הקשו התוס' ואין סתירה מזה על דברי הקצה"ח. וכוונת דברי התוס' בנדה (דף נ"ח) בתירוצם השני ביארתי היטב בעז"ה בספרי נחל יצחק סי' ע"ב סעיף ל"ב ענף ב': ז) והנה בחולין (דף י') בתוס' ד"ה סכין אתרעי כו' הקשו דאמאי לא נימא התם גבי שוחט ונמצאת פגומה תרתי לריעותא העמד בהמה על חזקתה והרי הסכין פגום לפניך כמו במקוה ותירצו ג' תרוצים והובא בט"ז יו"ד סי' א'. ויש לדון בקושייתם דהא כתבו התוס' בכתובות (דף ע"ה) בד"ה אבל היכא דליכא חזקה דממונא כו' להקשות דאיך אזלינן שם בתר חזקת הגוף ואמאי לא נימא תרתי לריעותא אוקי אחזקת פנוי' והרי מום לפניך כמו במקוה ותירצו בשם הרשב"א דחזקת פנוי' לא חשיב כלל חזקה לגבי חזקת הגוף עכ"ל. וכוונתם דגבי מקוה לא מקרי חזקת הגוף משום דהמקוה לא נשתנה גופו רק שנחסר מעט מים ממנה והא דחביות ונמצא חומץ דריש נדה דאמרו שם תרתי לריעותא בארתי זה בספרי באר יצחק ח' יו"ד סי' ה' ענף א' ראי' מזה לשיטת הסמ"ע בסי' ר"ל ס"ק י"ד דיין וחומץ אין לדמות לנמצא נקב בבה"כ דשאני יין דעומד להחמיץ ע"כ מה"ט בחביות יין אינו בשם חזקת הגוף ע"ש. וכיון דכתבו התוס' הכלל דהיכא דיש חזקת הגוף לא דיינינן בי' תרתי לריעותא. א"כ גבי סכין ונמצאת פגומה דהי' להסכין חזקת הגוף ואי נימא דנפגם מקודם הרי אין גוף הסכין כמקודם ונשתנה גופו א"כ שייך שפיר לדון בזה אוקי אחזקת הגוף ולא דיינינן בכזה תרתי לריעותא כלל. ואין מקום לקושייתם לפ"ז: ח) ומדחזינן דהתוס' בחולין ובריש נדה הקשו כן מוכח דס"ל בפשיטות דבנמצאת הסכין פגומה לא שייך התם לדון בי' לחזקת הגוף משום דמצינו בב"ק (דף צ"ו) בגזל בהמה ונפסלה מע"ג המזבח אומר לו הרי שלך לפניך. ופי' רש"י דנפסל מע"ג המזבח במום שאין ניכר כדוקין שבעין כו'. ובמום הניכר אינו יכול לומר הרי שלך לפניך דמקרי שינוי בגופו. וע"כ בהך דסוף פ' המדיר במומי נשים דדיינינן בי' דכל הנולד ספק ברשותו עליו הראי' משום חזקת הגוף דהא מומים הפוסלים בנשים הוי מומי הניכרים והוי שינוי בגופו אי נימא דהי' זה מקודם. משא"כ במום שאינו ניכר דלא מקרי שינוי בגופו כמו מום דוקין שבעין. וה"ה בנמצאת הסכין פגומה בפגימה דקה דהא סתמו בזה ולא חילקו התם בזה ע"כ לא שייך לדון בכזה להך חזקת הגוף ולכן שפיר הקשו התוס' דנידון בי' להך תרתי לריעותא. והא דנדה בכתם הנמצא דכתבו התוס' לדון בי' להכלל דכל הנולד ספק ברשותו כנ"ל יש לחלק ביניהם. ועוד י"ל דכיון דסתמו שם משמע דמיירי אף בנמצא פגימה קטנה על הסכין ולכן שפיר הקשו התוס' דנידון בי' להך תרתי לריעותא כיון דלא שייך חזקת הגוף כ"כ בזה והוי כעין הך דוקין שבעין כנ"ל. משא"כ בהך דנדה (דף נ"ח) גבי מצאה כתם בחלוקה כיון דסתמו שם מסתמא מיירי אף בכתם גדול וממילא שייך בי' חזקת הגוף ולכן שפיר הקשו התוס' דיהי' דנין בי' להכלל דכל הנולד ספק ברשותו כו'. [ולפ"ז הי' מקום לדון בהא דיו"ד סי' י"ח בשוחט בסכין ונמצאת פגומה דאם הי' פגימה גדולה ביותר וניכרת להדיא דיהי' קולא מן נמצאת פגימה קטנה לפי דבכזה שייך לדון לכאורה לחזקת הגוף