עין יצחק חלק ב רא

למיעוטא בזה וה"ל פלגא ופלגא. וממילא נשארת החזקת איסור שהיתה אסורה לשוק מעיקרא על מקומה. ולכן הדין נותן דלא יהיה מהימן ע"א לומר דכלו חדשיו. וכדמצינו לר"מ דחייש למיעוטא דמקרי זה כמו אתחזק איסורא. דאל"כ הא אף ע"א נאמן אף דהוי דבר ערוה. וכדמקשה הגמ' שם בגיטין כנ"ל: ו) אך ז"א דיש לחלק בפשיטות דשא"ה לר"מ דחייש למיעוטא דהא אף היכא דליכא חזקה חייש ר"מ למיעוטא וה"ל פלגא ופלגא מדרבנן. ע"כ עושה החזקת איסור פעולתה ונשאר על מקומה כמו כל החזקות לברר לנו הספק דהוי זולת החזקה. וע"כ אין ע"א נאמן בזה. משא"כ במה דחשו חז"ל למיעוט נפלים לדידן. י"ל דלכן חשו חז"ל משום דהוי סמוך מיעוט לחזקת איסור. וכמש"כ הגהות מרדכי בכתובות פ' א"נ. א"כ י"ל דעיקר חומרת חז"ל דחשו למיעוטא הוי מחמת החזקת איסור. וכן בהא דאסרו לאכול וולד תוך ח' הוי שם חזקת אינה זבוחה. וכן הא דמקשה הש"ס בשבת (דף קל"ו) ממהל היכי מהלינן לי' הוי שם חזקת נפל. וגם חזקת איסור דהא עד עת המילה הי' אסור לחתוך ממנו מחמת איסור שבת ג"כ דהא לא ידע הסברא דמחתך בשר בעלמא הוי. [ויש לדון בזה הרבה ע"פ סברת הריב"ש המובא בנו"ב במ"ק ח' אה"ע דתרי חזקי שאני. ומש"כ הנו"ב שם וגם מש"כ הנו"ב שם דהני שני חזקות כחדא חשיבי. ואכמ"ל בכ"ז]. ע"כ ממילא כבר נסתלק החזקת איסור מחמת הרוב דוולד מעליא ילדן ולא הוי רק כמו כל ספק השקול דאף בדבר ערוה נאמן ע"א לשיטת הרמב"ן המובא בר"נ בסוגיא דשליש והמהרי"ק וכפי גירסתינו. דבלא איתחזק איסורא נאמן ע"א אף בדבר ערוה. וכן לפמש"כ הגהות מרדכי לכתובות פ' י"א דהחשש דמיעוט נפלים הוי מיעוט דמיעוטא וכמו הא דאמרו בגיטין (דף ב') לר"מ דסתם ספרי דדייני מיגמר גמירי והוי מיעוט דמיעוטא. ומה"ט שרי בדיעבד ע"ש. ע"כ בודאי נאמן ע"א בזה להעיד דכלו חדשיו כדאמרו שם לר"מ דאינו רק מיעוט דמיעוטא משום ספרא דדייני גמירי דלכן משום עיגונא אקילו רבנן להאמין לע"א. ואף דהתם לא הימנוה רק לשליח. עכ"ז יש לחלק דאין כל הגזירות שוות. ועכ"פ חזקת איסור ליכא בנ"ד כיון דעיקר החשש דחשו חז"ל לחוש למיעוט נפלים דהוי מיעוט אינו מצוי הוא מחמת חזקת איסור כנ"ל: ענף ב ז) וכן מוכח מהא דקיי"ל ביו"ד סי' ט"ו דדוקא על עדות מסל"ת אין סומכין. אבל ע"א נאמן להעיד שכלו לו חדשיו או שהם בני ח' ימים ולא אמרינן דכיון דחז"ל חשו למיעוט ונסתלק הרוב א"כ ממילא נשארה החזקת איסור דאינה זבוחה בתקפו ויהי' הדין ככל איתחזק איסורא דקיי"ל דלא נאמן ע"א להתירו. ומוכח כמש"כ דהחזקת איסור ודאי נסתלק בחשש דחשו חז"ל לנפל. ע"כ דינו ככל ספק השקול דנאמן ע"א ונשים. רק מסל"ת לא מהימן משום דהוי קצת כמו איתחזק איסורא לגבי זה. אבל לגבי נאמנות הע"א ואשה דינו כמו דליכא חזקת איסור כלל ונאמן בודאי. וה"ה בחשש יבמה לשוק בנ"ד לשיטת הסוברים דבמקום דלא איתחזק איסור נאמן ע"א אף בדבר ערוה. וכש"כ לפי מש"כ הנו"ב להשיג על המרדכי והעלה דיבמה לשוק לא ה"ל דבר ערוה. וראיתי לחמדת שלמה סי' ט"ו שהוכיח מהנ"י דס"ל ג"כ דיבמה לשוק ה"ל דבר ערוה. ויש לפלפל הרבה בדבריו ואכמ"ל בכ"ז ולא באתי רק בקצרה. כי מהתוס' יבמות (דף ל"ו ע"ב) ד"ה הא לא שהא ספיקא הוי כו' משמע ג"כ דיבמה לשוק לא ה"ל דבר ערוה. והוא כי התוס' קאי שם על הא דאמרו שם הא לא שהא ספיקא הוי לגבי יבמה לשוק והקשו דאמאי לא אזלינן בתר רוב נשים וולד מעליא ילדן. ואור"י דחשו למיעוט מצוי כזה כמו במשאל"ס וגוסס כו' אע"ג דשמא התם משום ערוה החמירו מ"מ כיון דמיעוט של נפלים מצוי מחמירין ביה ומחמירים נמי שלא לאכול בהמה תוך ח' ימים כדאמרינן בשבת כו' ע"ש אלמא דמתחילה דלא הזכירו להא דשבת רק קאי על הא דיבמות דמיירי ביבמה לשוק וכתבו התוס' ע"ז דאע"ג דשמא התם משום ערוה החמירו כו'. דמשמע מזה דיבמה לשוק לא ה"ל דבר ערוה. ע"כ מזה הוי סייעתא לדברי הנו"ב דיבמה לשוק לא ה"ל דבר ערוה וכהשגתו על המרדכי: ח) ולפ"ז לדינא יש מקום לומר דע"א וכן אשה נאמנים להעיד דכלו חדשיו כמו בנ"ד דהא לשי' הסוברים דיבמה לשוק לא ה"ל דבר ערוה ודאי דנאמן ע"א בזה. דהא כיון דנקטינן דמה"ת הוא ולד מעליא א"כ ה"ל ספק השקול ונאמן ע"א כמו שנתבאר דדינו כשאר איסורים דבלא איתחזק נאמן ע"א. דהחזקת איסור נסתלק ע"י הרוב. וכן להסוברין דבלא איתחזק אף בדבר ערוה נאמן ע"א א"כ אף דנימא דיבמה לשוק הוי ליה דבר ערוה מ"מ הא כיון דלא איתחזק נאמן ע"א ושאני הא דגיטין כנ"ל א"כ לפ"ז יש בנ"ד ס"ס מעליא ספק א' שמא הלכה דיבמה לשוק לא ה"ל דבר ערוה. ואת"ל דה"ל דבר ערוה אכתי ספק שמא הלכה דבלא אתחזק נאמן אף בדבר ערוה. וה"ל ס"ס בדרבנן דודאי סמכינן ע"ז להקל. וכן משמע בתשובת רשב"ץ שהובא בב"י סי' קנ"ו דס"ל דע"א וכן נשים נאמנות דכלו חדשיו ע"ש: טז) ובאמת נלע"ד דתשובת הרא"ש דהחמיר בנאמנות האשה. י"ל דס"ל להרא"ש דיבמה לשוק ה"ל דבר ערוה וכדמוכח בפסקי הרא"ש ליבמות פ"ד סי' ה' שכתב דלא אזלינן בתר רוב ולדות שהן בני קיימא משום דמיעוטא דנפלים שכיח וכמו במשאל"ס וגוסס שאין מעידין עליו כו' ולא מחלק הרא"ש כמש"כ התוס' לסיים דיש לחלק דשמא התם גבי ערוה החמירו. אבל הרא"ש לא סיים כן לחלק משום דס"ל דגם יבמה לשוק ה"ל דבר ערוה וי"ל דס"ל להרא"ש בתשובה כן. וגם י"ל דס"ל דבדבר ערוה אף במה דלא איתחזק איסורא אין ע"א נאמן. ע"כ פסק דאין האשה נאמנת אף להעיד לחברתה דכלו חדשיו משום דכיון דחשו חז"ל למיעוט המצוי בחשש נפלים וכמש"כ הרא"ש ליבמות שם. א"כ דינו כמו הא דגיטין (דף ב') הנ"ל דמקשה הש"ס לר"מ דחייש למיעוטא דלא יהיה נאמן ע"א וכמש"כ לעיל אליבי' גירסת הרמב"ן והר"ן שם בגיטין ויבמות כנ"ל. ולא ס"ל להחילוק שכתבתי לעיל משום דלגירסת הרמב"ן והר"ן הנ"ל אינו מוכרח להחילוק הנ"ל. ע"כ דומה ממש נ"ד להא דגיטין הנ"ל דהדין נותן דלא יהיה ע"א ואשה נאמנים להעיד דכלו חדשיו. [וזהו לפמש"כ התוס' ביבמות (דף קי"ט) ד"ה מחוורתא כו' דיש מקום לומר דאף היכא די"ל סמוך מיעוט לחזקה ס"ל לר"מ דלא מיתסר רק מדרבנן. אכן לפמש"כ התוס' בכורות (דף כ') ע"ש אינו כן]. אבל לדידן דאכתי יש להסתפק בכל זה ע"פ פלוגתא דרבוותא הנ"ל. ע"כ יש ס"ס גמור להתיר ובפרט במידי דרבנן ע"כ נאמנות הנשים בזה: י) ועוד נלע"ד לומר בטעמו דהרא"ש בתשובה דפסק דאינן נאמנות נשים בזה דבאמת משמע מדבריו שכתב שם דלא מצינו נאמנות לאשה כו'. דמשמע מזה דס"ל דאיש נאמן להעיד דכלו חדשיו אך בנשים החמיר. די"ל דטעמו ע"פ הא דמצינו בפסחים (דף ד') גבי הכל נאמנים על בדיקת חמץ אף נשים כו'. דכתב הגהות אשר"י שם דדוקא גבי ודאי איסור נאמנות אבל בספק איסור אינן נאמנות בדאורייתא כו'. וכה"ג כתב הר"ן בריש חולין לחלק דבספק איסור יכולות לתלות ע"כ אינן נאמנות. וביותר מבואר בשמ"ק לכתובות (דף ע"ב) בד"ה ומשמשתו נדה כו' בשם יש מפרשים דס"ל דבספק דאורייתא אינן נשים נאמנות אלא בנדה בלבד כו'. וכה"ג כתב הב"ש בסי' ד' ס"ק ס' על מש"כ הר"ן דאשה אינה נאמנת אלא משום עביד לגלויי. והקשה הב"ש הא בלא איתחזק נאמן ותירץ דאשה שאני אך שסיים דא"י מנלן ע"ש. ובאמת הא מצינו להרבה ראשונים הנ"ל שכתבו כן. וכן מרומז זה ביו"ד סי' קכ"ז סעי' ד' בהגהות רמ"א שכתב שם דדוקא בודאי איסור נאמנות נשים אבל לא בספק איסור. או איסור שיש בו צדדים להקל כו'. וזהו אף היכא דליכא טרחה כדמשמע שם בש"ך ס"ק ל'. ועיין ביו"ד סי' פ"ד וש"ך ס"ק ל"ה ובת"ח המובא בפרמ"ג שם. וי"ל דהרא"ש ס"ל ג"כ דהיכא דיש ספק איסור וביש צדדים להקל דאינה נאמנת