עין יצחק חלק ב יח

ד) והנה בנ"ד שכתב כת"ר דהטביעת הספינה הי' בלב ים רחוק יום מן האמבורג בוודאי אי אפשר לשוט משם ליבשה תוך שיעור ג' שעות והוי נ"ד כמו שהה עד שת"נ כמש"כ הגאונים הללו. ע"כ יצאנו מחשש דאורייתא בנ"ד ואין לנו רק חומרא דמשלא"ס דאינו רק מדרבנן. דהחמירו במשאל"ס וכבר נתבאר דהיכא דאיכא תרי רובי לא החמירו. א"כ בנ"ד יש לנו תרי רובי רוב א' דמיעוט נמלטין במשאל"ס. ועוד רוב ב' דהא זה ברור לנו כי הרוב מן אותן שהי' בהספינה דנטבעו ומתו דהא הוי שם כמה מאות אנשים יהודים ואינם יהודים. והנה אף דהי' שם איזה אנשים דניצולו ע"י דף ספינה או גל כו'. עכ"ז ברור הוא דזה אינו יכול להיות רק לאיזה מיעוט אנשים שהי' שם ולא לכולן או לרובם. ובפרט דהברי אמוראי ירדו לעמקי תהום ומצאו שם כמה אנשים מונחים בכינוס רב בתוך הספינה במצולות הים וכמו שכתב כת"ר דרובם מתו וירדו למצולת הים בתוך הספינה. א"כ כשאנו באים לדון על כל אחת מהעגונות אם בעלה הי' מן הנמלטין הניצולים ע"י גלי הים או ע"י דף של ספינה ע"ז יש לנו לומר להסברא דכל דפריש מרובא פריש ואותן מיעוט אנשים הנמלטין ופירשו מהספינה לתוך הים הי' מן הרוב ולא בעלה דהוא המיעוט נגד הרוב שהי' שם כמה מאות. ודיינינן למימר דבעלה מונח בתוך הרוב דבהספינה וכעין הך דזבחים (דף ע"ד) דאיסורא ברובא איתא. ודמי ממש להך דמחילה של דגים דלא שכיחא דהקילו משום זה וכמש"כ בספרי באר יצחק דחד רוב הוי משום דלא שכיחא ורוב ב' משום דברובא איתא וה"ה בנ"ד. חד רוב דלא שכיח דניצולו ורוב ב' דאותו האיש שאנו דנין עליו ברובא איתא ומונח בהרוב הנטבעים. ובנ"ד אין אנו צריכים להסברא דברובא איתא אלא י"ל ביותר דאותו האיש שאנו דנין עליו. דפריש מרובא פריש. וע"כ אם הי' איזו איש שהי' נמלט בדרך מקרה כעין נס ע"י דף או גל דזה הוא פרוש מהספינה דיש לדון בי' דפריש מהרוב שהי' בהספינה ולא בעלה שאנו דנין עליו דהא אינו יכול להיות דהרוב מהם ניצולו ע"י נס דגל ודף של ספינה כנ"ל. וכעין דברי הכרתי והפליתי בסי' ק"ז ס"ק א' באה"ד ובד"ה אך זהו הכל מיותר שכתב ולשון מושאל דיבר הר"ש איסורא ברובא איתא רק ה"ל למימר כלל גדול בתורה כל דפריש מרובא קפריש עכ"ל הכרו"פ. ע"כ יש לנו בנ"ד היתר ברור על כל העגונות אשר נודע כי בעליהן הי' על אותו הספינה שנטבעה מטעם הנך תרי רובי: ה) ולא מבעי' כמו בנ"ד דהי' שם כמה מאות אינם יהודים והם הרוב נגד היהודים שהי' שם. ואף אם יקרה סיבה כזה בספינה של הרבה יהודים לבדם ויש לכולם נשים דלכאורה יש להחמיר מטעם דהוי כבא לישאל עליו וכו' וכמש"כ התוס' בכתובות (דף כ"ז ע"א) ד"ה בבא לישאל כו' הדבר ידוע לכל שהרבה כהנות הי' והוי כבא לישאל על כולם בבת אחת כו' עכ"ל התוס'. וה"ה הכא דידוע שיש שם הרבה עגונות וההיתר הוא מחמת הרוב השני דאותן מיעוט שניצולו הם פרשי מהרוב וירדו לתוך הים א"כ אין לנו להתיר כולם והוי כמו בבת אחת. אבל באמת זה אינו דהא מסקינן שם בכתובות דהכי השתא התם ודאי איכא טומאה הכא מי יימר דאטמי ופסק האלפס שם לקולא ועיין ברא"ש שם. וכן פסקו בשו"ע אהע"ז סי' ז' סעי' יו"ד לקולא. וה"ה בנ"ד דהא אף דנימא דאיזה מיעוט פריש מהספינה לתוך הים מ"מ יכול להיות דלא ניצול. ונטבע לתוך הים והרוב מסייע לי' דלא ניצול אלא נטבע וע"כ אין לנו איסור ברור ע"כ שפיר יש לדון להקל ואין זה דומה לנשאל עליו ועל חבירו גבי נטמא א' מהם דשם. אך בנ"ד דהי' רובן אינם יהודים אין אנו צריכים לכל זה דאף דיהי' לכל היהודים נשים ג"כ יש לנו היתר ברור בפשיטות דהא יש לכל נשי היהודים תרי רובא הללו דהא יש לומר דהני מיעוט אנשים אשר נמלטו ויצאו מן הספינה לתוך הים וניצולו ע"י הספינה ע"י דף של ספינה או ע"י גל. דהם פירשו מן הרוב אינם יהודים דהם הרוב וכל דפריש מרובא קפריש ויש לנו היתר נכון על כל נשי היהודים בעז"ה בהרווחה: ו) ועוד יש לדון היתר בנ"ד באופן אחר והוא דהמבי"ט בתשובה סי' קפ"ו והובא בקצרה בקונטרס עגונות ס"ק רי"ב וזה לשונו של הרב המבי"ט דעתו לחלק בין נפל למשאל"ס בין באו המים אל החדר שבספינה שזה אין נקרא משאל"ס מאחר שנשארו בחדר והרב בב"י נחלק עליו וכתב דהכל נקרא משאל"ס עכ"ל הק"ע שם. ויש להסביר לדברי המבי"ט לפי דעיקר גזירת חז"ל במשאל"ס נאמרה רק בנפל למים וכמבואר ביבמות (דף קכ"א ע"א) וכן מיירי הך דיבמות שם במה דאמרו ספינה שנשברה בים וספינה המטורפת בים דאמרו שם לאסור משום משאל"ס. דמיירי הכל בנפלו האנשים מן הספינה להים בזה חשו חז"ל שמא עלו להיבשה. אבל היכא דיש לומר דנשארו בהחדר שיש בו שם וכמו בנ"ד שהי' בלילה בעת שהי' שוכבים וישנים על מטותיהם. בזה יש לנו לומר אוקי אחזקה דנשארו על מקומן הראשון. וכדמצינו בגיטין (דף ל"א) במניח פירות להיות מפריש עליהן דמוקמינן על חזקה הראשונה דהי' שם על מקומן הראשון שהונחו שם מקודם ואף באבדו מאחרינן ואמרינן השתא הוא דנאבדו משום דאזלינן בתר חזקה הראשונה. וכן מצינו אף באנשים שהם בעלי חיים דהא שיטת הרמב"ן והרשב"א בסוגיא דיבמות (דף קט"ו ע"ב) ביצחק ר"ג דאזיל מקרטובא לאספמיא דכיון דהי' בקורטבא דיינינן כאן נמצא כאן הי' וזה הוא האיש שהי' שם מקודם ולא מספקינן באחר. והובאו בב"ש סי' י"ז ס"ק נ"ו ז) והנה מעלת כאן נמצא כאן הי' הוא משום דיש בו מעלת אוקי אחזקה דמעיקרא וחזקה דהשתא. והנה בנ"ד לא שייך לדון לסברת כאן נמצא וכו' דהא אף דנתברר דנשארו אנשים מתים נטבעים בתוך הספינה. בהחדרים במצולת הים כמו שכתב כת"ר בהגב"ע. מ"מ הא אינם יודעים על בורי' את המספר של אותן המתים שנשארו בהספינה. וע"כ לא שייך בנ"ד לדון לסברת חזקה דהשתא. ולכן לא שייך בנ"ד לדון להכלל דכאן נמצא כו'. אבל מעלת אוקי אחזקה הראשונה שפיר יש לנו לדון גם בנ"ד כמו התם ביצחק ר"ג מקורטבא כו' דדיינינן לחזקה הראשונה לצרופי לחזקה דהשתא. ועכ"פ חזקה דמעיקרא יש לנו בנ"ד ובנידון של המבי"ט הנ"ל. ואף דבחומרת משאל"ס החמירו חז"ל וגזרו דלא לסמוך על רובא דעדיף מחזקה. מ"מ י"ל היכא דהוי רוב וחזקה ביחד המסייעים להיתירא דאין לנו להחמיר מדעתינו. והנה שיטת התוס' ביבמות (דף ל"ו ע"ב) ד"ה הא לא שהא כו' דכתבו דחשו למיעוט המצוי כמו במשאל"ס כו' הרי דס"ל דמשאל"ס הוי מיעוט המצוי. וכן שיטת התוס' בע"ז (דף מ' ע"ב) ד"ה כל כו'. וכן הוא במרדכי סוף יבמות בתירוץ קמא ע"ש. ולפ"ז היכא דאיכא רוב וחזקה ביחד להיתירא וע"י זה מקרי המיעוט בשם מיעוט דמיעוטא וכמבואר ביבמות (דף קט"ו) ועיין בחולין (דף פ"ו) בתוס' ד"ה יאמרו ספק איסור להתיר כו'. ובע"ז (דף ל"ד ע"ב) בתוס' ד"ה אי אמרת רוב כו' דנקטו לכלל זה שם. דבזה לא חשו חז"ל מעולם להמיעוט וע"כ אין לנו להוסיף חומרא מדעתינו לפ"ז: ח) ואף לשיטת התוס' בבכורות (דף כ') דמשאל"ס הוי מיעוט דאינו מצוי ומ"מ החמירו חז"ל לחוש למיעוטא אף דאינו מצוי. מ"מ י"ל היכא דהוי רוב וחזקה ביחד לא חשו חז"ל וכמו דהעליתי בספרי באר יצחק סי' י"ח דבתרי רובי לא חשו חז"ל משום דלא מצינו להחמיר מדעתינו רק במה דמצינו בפירוש דהחמירו וכמו דהוכחתי שם. וכן הוכחתי בספרי עין יצחק סי' כ"א ענף ב' ובסי' כ"ב ע"ש. וה"ה יש לדון כן ברובא וחזקה ביחד כיון דזה עדיף מן רובא לבדו ע"כ יש לנו לחלק ולומר דמנלן דהחמירו חז"ל אף בכה"ג וזהו בכלל הבו דלא לוסיף עלה. ולפ"ז הי' אתי שפיר הך דיבמות (דף קכ"א) דאמרו מחילה של דגים לא שכיחא והקשיתי לעיל וכן בספרי באר יצחק שם הא חשו חז"ל אף למיעוטא. אכן לפי מש"כ כעת א"ש זה בפשיטות דהא שם גבי חשש מחילה של דגים יש לנו סיוע גם מן מעלת אוקי אחזקה הראשונה דלא נעשה שם למעשה של המחילה של דגים ויש לנו רוב ואוקי אחזקה המסייעים להיתירא ע"כ לא חשו חז"ל שם. וכבר כתבתי לעיל