עין יצחק חלק ב קמח

בפני השליח כנ"ל ע"כ אין לו כח לבטל להשליחות שעשה מקודם. ואף שהגיע מכתבו היום לפני ב"ד. עכ"ז הא איהו לא שלח המכתב להב"ד רק להאיש שעדיין לא נתמנה לשליח: ב) והנה דעת התוס' בגיטין (דף ל"ב ע"א) בד"ה מהו דתימא איגלאי כו' שכתבו ועדיפא מינה אמרינן בביטול שלא בב"ד בלא ידיעת שליח ואשה דמשמע פשט הלכה דלא הוי ביטול וצ"ע כי שמא ביטול שלא בב"ד אינו מועיל להקל אבל יועיל להחמיר עכ"ל התוס'. והנה הפוסקים האחרונים לא הביאו לדברי התוס' הנ"ל ולחוש לזה. וטעמם נלע"ד כיון דהתוס' שם (דף ל"ב) הנ"ל כתבו בזה"ל דבפחות משנים מודה רבי לרשב"ג דאינו מבוטל. ולרשב"ג דקאמר אינו יכול לבטלו כו' משום מה כח ב"ד יפה. ולדידיה ודאי אמרינן זה אף להקל וכמו דאמרו בגיטין (דף ל"ג) וביבמות (דף צ"א) דמקשה הש"ס על זה ומי איכא מידי דמדאורייתא בטל גיטא ומשום מה כח ב"ד יפה שרינן א"א כו'. א"כ ה"ה לרבי היכא דלא היה הביטול בפני ב' ביחד דאיכא למיחש לממזרות טפי דמודה רבי לרשב"ג דלא מהני הביטול. משמע דס"ל ג"כ בזה כמו רשב"ג דאף להקל סמכינן ע"ז ולדון משום מה כח ב"ד יפה בכה"ג דמותרת להנשא. ועיין במל"מ פ"ו ה"ג ה' י"ח: ג) והיכא דלא היה הביטול כדין אף דנודע מקודם הנתינה ג"כ אין ממש בהביטול כיון דלא היה חל הביטול בשעתו ואינו חוזר וניעור וכמש"כ רע"א זצ"ל בחי' לגיטין (דף ל"ב) בתוס' ד"ה איהו לא טרח כו' דפשט להך דינא מן דברי הרשב"א כו'. ובאמת לענ"ד מוכח כן מן דברי התוס' בגיטין (דף ל"ג ע"ב) ד"ה ליבדור איבדורי כו' שכתבו שם בזה"ל אבל לרשב"ג דאין יכול לבטל זה שלא בפני זה אין בביטולו כלום אפי' מבטל כולם כ"א בפ"ע אע"ג דהשתא ליכא למיחש דלמא אזלי הנך דלא ידעי וכתבו ויהבי לה לא הוי ביטול עד שיבטל כולם יחד זה בפני זה עכ"ל התוס'. והפני יהושע שם פירש טעמם דכל ביטול שלא נעשה כתיקון חז"ל בעת הביטול אינו כלום. הרי מפורש להדיא בדברי התוס' דכיון דבעת הביטול היה שלא כדין אף דנסתלק לאחר זמן החשש. מ"מ אינו כלום משום דאינו חוזר וניעור. ובכה"ג מודה רבי לרשב"ג דאין הביטול כלום: ד) והנה בנ"ד כיון דבעת שהגיע המכתב להאיש מווילנא אותו העת עדיין לא הי' עליו שם שליח. ואף שאמר הבעל לשליח הראשון שיכול לשלוח להאיש הזה מווילנא את הגט. עכ"ז הא באותו הזמן שהגיע לידו המכתב עדיין לא בחרו השליח הראשון שיהי' לשליח שני. וגם הא אמר לו בזה"ל דיוכל לשלוח לידו את הגט אבל לא בדוקא וכמש"כ כת"ר במכתבו. א"כ עד עת שנשלח הגט ליד השליח הב' מווילנא האיש הנ"ל. אף דנשלח לו מכתב שלא ימהר ליתן הגט להאשה עד שיקבל מכתב מן הבעל. מ"מ הא הי' אז שלא כדין דהא יכול להיות חשש ממזרות ותקלה דהא השליח הראשון הי' יכול בתוך כך למסור הגט ליד האשה. או דהי' יכול לעשות שליח אחר כיון דלא אמר כן בתורת דוקא רק אמר לו בלשון שיוכל לשלוח להאיש הזה מווילנא כו' כנ"ל. וכיון דהי' יכולת בתוך כך למיפק חורבא ותקלה וחשש ממזרות אם הי' נמסר בנתיים הגט מקודם שנודע להאשה ולהשליח הראשון מן מכתב הבעל. וע"כ אף דעכשיו מקודם דנמסר להאשה הגט נודע לה מן מכתב הבעל. מ"מ כיון דבעת הביטול היינו בעת שהגיע המכתב מן הבעל להאיש שבווילנא הי' אז הביטול שלא כדין שלא הי' בפני ב' ביחד ולא הי' קול בזה. ע"כ אמרינן דגם בכה"ג דמודה רבי לרשב"ג דאין שום ממש בהביטול. לכן אין לחוש בנ"ד כלל: ה) ועוד יש לדון להיתירא בנ"ד אם לא הי' קיום כדין על חת"י הבעל במכתבו. דהא שיטת הש"ך בח"מ סימן מ"ו ס"ק י' דכת"י הלוה בעי קיום מה"ת. וכ"כ הש"ך בסי' ס"ט ס"ק י"ב. א"כ ה"ה במכתב הבעל דצריך קיום מה"ת. וע"כ כ"ז דלא נתקיים כדין אין לחוש כלל להמכתב. והקצה"ח בסי' מ"ו ס"ק ד' העלה לחלוק על הש"ך וכתב דאף כת"י הלוה א"צ לקיום מה"ת רק מדרבנן. א"כ לפי דברי הקצה"ח יש עדיין מקום להחמיר בנ"ד גם במכתב הבעל אף אם לא נתקיים כדין ואין לחלק בין כת"י למכתב. אכן יש עדיין לדון להיתירא מצד אחר דהא כתב הש"ך בח"מ סי' מ"ו ס"ק ט' דהיכא דנמצא בשוק צריך קיום מה"ת דדוקא היכא שהוא ת"י אדם אמרו דא"צ לקיום מה"ת משום דלא חשיד לזיופי משא"כ בנמצא בשוק. וכמו שכתבתי בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ה' ענף ז' להסביר דברי הש"ך הנ"ל ע"פ דברי התוס' בב"מ (ד' קי"ז) ובב"ב (דף נ"ב) ושבועות (דף מ"ו) דבאומר נגנבו ממני לא שייך לומר אחזוקי בגנבי לא מחזקינן דכמה גנבי איכא בעולם. וה"ה במה דאמרו דלא חשיד לזיופי דהא כמה חשודים איכא בעולם. וע"כ בנמצא בשוק יש לחוש לזיוף אף מה"ת. ולפ"ז אם הגיע המכתב מן הבעל להאיש שבווילנא ע"י פאסט יש לדון דזה הוי כמו נמצא כתוב בשוק דבכה"ג אף מה"ת בעי קיום כפי סברת הש"ך וע"כ יש להקל בנ"ד מטעם זה: ו) ואף דבסברת הש"ך הנ"ל יש חולקים וכמבואר באה"ע סי' י"ז סעי' י"א במצאו כתוב בשטר מת פ' כו' וכמש"כ הקצה"ח בסי' מ"ו ס"ק ד' להוכיח מן התוס' כתובות (דף צ"ב) דאף בשטר הנמצא בשוק ג"כ לא חיישינן לזיוף מה"ת. עכ"ז נלע"ד לדון מילתא חדתא להיתירא בעז"ה. ע"פ דברי התוס' בגיטין (דף ל"ג ע"א) בד"ה רבי סבר עדות כו' באה"ד א"נ אע"ג דביטלו בב"ד אומר רבי דמבוטל היינו משום דהתם ליכא למיחש לממזרות כו' אבל כאן אפי' כשידעו כולם וגם האשה שביטל מקצת מן העשרה פעמים יטעו ויהי' סבורים שאחרים לא נתבטלו ותנשא ע"י גיטה כו' עכ"ל התוס'. הרי דהיכא די"ל דיטעו ויהי' סבורים דלא תועיל הביטול לכן אף דהדין הוא דמהני הביטול עכ"ז אמרינן דבכה"ג מודה רבי לרשב"ג דביטלו אינו מבוטל כיון דאיכא למיפק תקלה כיון דאינו דין פשוט דיהי' מועיל הביטול. ויש להסביר דבריהם ע"פ מש"כ בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ט"ז סוף ענף א' דהיכא דאיכא פלוגתא י"ל דטעי אינשי בזה. וכעין דברי התוס' בסנהדרין (דף נ"ג) ובש"ך ח"מ סי' מ"ב ס"ק כ"ב. וכן כתבתי בספרי נחל יצחק סי' י"ז ענף א' ובסי' מ"ב סעי' ט'. וה"ה הכא כיון דאין זה דין ברור דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ע"כ שפיר י"ל דיטעו אינשי בזה ויהי' חשש תקלה. וע"כ מודה רבי לרשב"ג בבטלו שלא בפני השליח דאינו מבוטל ואף היכא דהי' מועיל דין ביטול שלא בפני השליח אליבא דרבי. מ"מ היכא דלא הוי דין ברור מודה רבי דבטלו שלא בפני השליח אינו מבוטל: ז) והא דאיבעי' להו בגיטין (דף ל"ב ע"ב) בלשונות דביטול הגט אם מועיל והוי זה ספיקא דדינא כמבואר באה"ע סימן קמ"א סעי' ס"ג. היינו בביטל בפני השליח דזה לא נכלל בהתקנה. וע"כ אף דיש לדון בכה"ג כיון דאין זה דין ברור דהי' יכול למיפק חשש תקלה מפני איזה טעות. מ"מ דיינינן בזה דספיקא לחומרא משום דזה לא הי' בכלל התקנה. אבל בבטלו שלא בפני השליח בזה הי' התקנה ואמרינן מה כח ב"ד יפה דהיכא די"ל דיטעו אינשי ע"כ אף היכא דס"ל לרבי דמבוטל מ"מ היכא דאין זה דין פשוט. ע"ז הי' התקנה דבטלו שלא בפני השליח אינו מבוטל משום דאיכא בזה ב' חששות שמא לא יוודע להם ועוד ספק שמא יטעו בדין. וכן משמע מן דברי התוס' שם. וע"כ ה"ה בנ"ד כיון דהביטול הי' שלא בפני השליח דהא עדיין לא נתמנה לשליח כדין. ולכן כיון דלא נתקיים המכתב של הבעל אף דנימא דהלכה כמש"כ הקצה"ח דאף בנמצא השטר בשוק ג"כ דיינינן דמה"ת א"צ קיום. מ"מ כיון דאין זה פשוט כ"כ דהא שיטת הש"ך והסוברים דבנמצא בשוק צריך קיום מה"ת. וכיון דיש פלוגתא עכ"פ בזה ע"כ יש לחוש דיטעו אינשי בזה כיון דאין זה דין ברור כ"כ. א"כ יש למיפק חשש תקלה דאף. אם יוודע להשליח והאשה מן המכתב מ"מ כיון דלא נתקיים יהי'