עין יצחק חלק א פז

יותר מתכ"ד ע"כ בעת הדו"ח הוא בחשש משקר על עדותו מן הדו"ח והא דמעיד על הדו"ח הוי אז נוגע על עדותו כדי שלא יתחייב לשלם אחר דהודה כבר דלאח"מ תפסי' ע"כ מקרי אינו ראוי לדו"ח כיון דלא מהימן אז בתו"ע: ומגו לא מהני כי אם בתכ"ד כמש"כ הש"ך סי' מ"ז ס"ק ה' ובכללי מיגו בש"ך ועיין בש"ך סי' קמ"ו ס"ק ט"ו ובתומים שם. ובשעה שהתחיל להעיד י"ל דלא אסיק אדעתי' אז דהב"ד ידרשו ויחקרו אותו דלאו כ"ע דינא גמירי דבעינא שיהי' ראוי לדו"ח ובמה דאיכא פלוגתא י"ל דטעו כמבואר בש"ך ח"מ סי' מ"ב ס"ק כ"א וס"ק כ"ב ויש לי הרבה ראיות לזה והדברים ארוכין

ד) ולכן בהאי בקרא כיון דהודה כבר דלאח"מ תפסי' ואם לא יועיל עדותו לגבות מהבע"ח יצטרך לשלם ולכן הוי נוגע בעת הדו"ח ומקרי אינו ראוי לדו"ח ואין עדותו עדות ושפיר כתבו הר"נ והרא"ש בהאי בקרא דלא הוי כע"א כיון דיצטרך לשלם לאחר תכ"ד לעדותו ואז אין לו עצה אחרת להיות פטור כיון דהודה כבר ונאמן ע"ע ע"כ הוי אינו ראוי לדו"ח וזה מעכב וכמש"כ הש"ך בסוף סי' ל"ג לשיטת הר"נ והרא"ש דס"ל דבעי ראוי לדו"ח. ואתי שפיר כוונת הר"נ והרא"ש גבי ההוא בקרא היוצא לנו מכל זה דהיכא דהוי טובה ותועלת להעד לאחר שהעיד אם יתקיים עדותו ע"פ דין יהי' לו חובה לאחר שהודה ע"ע איזה חיוב דאז לא מהני עדותו בתורת עדות משום שני טעמים שנתבארו. א) משום לדבריך נוגע אתה ואין עדות לנוגע דפסולו משום דהוי קרוב ב) משום דהוי אינו ראוי לדו"ח דהוי נוגע בעת עדותו על הדו"ח לאחר שהודה ע"ע חובה. ועפ"ז הארכתי בחידושי לח"מ סי' ל"ז סעי' ד' בדברי התומים והנתיבות שם והארכתי בזה שם

ה) ולפ"ז יש לדון בנ"ד בעדות של השו"ב במה שהעידו עליו דהוא פסול לשחיטה ובדיקה. משום דדינם כנוגעים בעדותן ע"פ הנך שני טעמים הללו. ונקדים להא דמבואר ביו"ד סי' א' סעי' י"ד בשוחט שהעיד עליו ע"א ששחט שלא כהוגן והוא מכחישו כו' דהעד עצמו מותר לאכול מכאן ולהבא כו' ועיין בש"ך סי' ב' ס"ק י"א מש"כ בדברי המהרי"ק בזה אכן הפר"ח ביו"ד סי' א' ס"ק מ"ב העלה דהעד עצמו אסור לאכול משחיטת השני דכיון דלפי דבריו של העד שוחט זה רשע הוא ששחט שלא כהוגן והוי חשוד לאותו דבר לכל מה שישחוט מכאן ולהבא בלא קבלת ד"ח שחיטתו פסולה לפי דברי העד א"כ מעתה שוויי' אנפשי' חתיכא דאיסורא על כל מה שישחוט השוחט כו' עכ"ל הפר"ח וכ"כ המשנה למלך פ"א ה' שחיטה דין כ"ו וכ"כ התבואות שור סי' ב' סעי' כ"א דהעד עצמו אסור לאכול משחיטתו וכן העיקר כדבריהם ואכמ"ל

ו) ע"כ בנ"ד לפי עדותן של השו"ב המעידים עליו כי אינו נאמן על שחיטות ובדיקות ופסול להיות שו"ב א"כ אסור להם לסמוך על דברי השו"ב הזה בעניני שו"ב כלל ואסור להם לאכול מן שו"ב שלו ואם ילכו לבית השחיטה אין רשאים להצטרף עמו בעניני שו"ב כי לפי דבריהם הוא פסול לשו"ב ודיינינן בזה שוויי' אנפשי' חתיכה דאיסורא: ע"כ מקרי הנך עדים נוגעין בעדותן ע"פ הנך שני טעמים הן לפי טעם הראשון דכיון דיש להם טובה מן מה שיתקיים עדותן ע"פ דין להעבירו מאומנתו משום דאם לא יעבירוהו מאומנתו ויהי' שו"ב קבוע בקהילתו אז יהי' להם חובה לפי דהם לא יהיו יכולים להצטרף עמו בעניני שו"ב כיון דעכ"פ שוויי' אנפשי' חד"א דהא על עצמן נאמנים לומר דהוא הפסול וא"כ אינם מותרים לסמוך עליו ולהצטרף עמו א"כ אם לא יהי' על מקומו איזה שו"ב אחר שיצטרף עמהם אז תכבד העבודה עליהם בעסק שו"ב כידוע ואם יקבלו עוד שו"ב אחר להיות צירוף עמהם אז יגיע להם חלק קטן לפי ערך החלקים לכ"א כיון דישאר השו"ב הזה על מקומו וע"כ יותר טוב להם שיהי' מועיל עדותן להעבירו מן מעמדו ואז כשיקובל על מקומו שו"ב אחר לצוותא ולעזור בדבר שו"ב לא יוגרע חלקם כלל מכפי שהי' עד הנה ע"כ דינם כנוגעים לפי דבריהם ואין עדות לנוגע שהוא משום פסול קרוב או לפי הטעם השני דלעיל דאינם ראוים לדו"ח דבעת דו"ח הם בשם נוגעים דאז הוי מיגו למפרע וכנ"ל ע"כ לפי הדין אינם נאמנים השו"ב להעבירו מאומנתו ובספרי נחל יצחק סי' ל"ז סעי' ד' הארכתי בכל הפרטים הללו וכ"ז העליתי בדרך חידוד הלכה עפ"י שיטת הש"ך בסוף סי' ל"ג ודלא כהחולקים עליו שם וכן לשיטת הסוברים דנוגע פסול משום קרוב כנ"ל ויש לי ראיות לחזק שיטת הש"ך וליישב קושיות האחרונים עליו וע"כ אין להזניח שיטת הש"ך הנ"ל ואכמ"ל: ענף ב'

ז) והעיקר נלע"ד בנ"ד בדרך פשטיות לדינא מטעם אחר לבאר דאין נאמנים השו"ב להעבירו מאומנתו והוא כיון דהשו"ב המה שונאים לו מחמת הריבות שהי' ביניהם אודות הכרכשתות והחתיכות בשר וכן מפאת הקנאה שהבעל טקסא רוצה דוקא בו שהוא יבדוק הריאות וכמבואר בהגב"ע' ע"כ אף דקיי"ל דגם שונא גמור כשר להעיד מ"מ בנ"ד גרע דהא מצינו בב"מ (דף ע"ט) גבי ספינה דאף דקא משכח לאגורה מ"מ יש עליו תרעומות משום שינוי דעתא שלא מתנהג לפי דעתו וכמש"כ התוס' שם בסד"ה דפרקי' לטוענא כו' וביותר מצינו בח"מ סי' שט"ז סעי' ב' שנים ששכרו בית בשותפות אינו יכול להושיב אחר במקומו אף דיש לו דיורין פחותין ממנו כי יכול לומר אותך אני יכול לקבל אבל אחר איני יכול לקבל ובסמ"ע שם ס"ק ד' מחלק דאף דבספינה יכול לעמוד אחר במקומו ואין לו עליו אלא תרעומות שא"ה דדרך הספינה בכך כו' א"כ מצינו דשינוי דעתא לעסוק בשותפות עם האיש שהוא בע"ד קשה דזהו קפידא גדולה א"כ בנ"ד שהם שונאים לו ע"כ קרינן בכה"ג דמית עלי כארי' ארבא וכמו בב"מ (דף ק"ב), ובפרט בעסק התנהגות שותפות בעניני שחיטות ובדיקות דהשנאה בין השו"ב הוא ריעותא גדולה להשוחטים בכמה ענינים כידוע וכן כיון דהם שונאים לו ע"כ ממילא כמים הפנים כו' ע"כ דבר קשה לפניהם להיות שותפות ביניהם ולכן הם נוגעים בעדותן דרוצים שיעבירוהו מאומנתו כדי שיקובל על מקומו שוחט אחר שיהי' מרוצה להם ואף קפידא משום שנאה מועטת מקלקל לדבר השותפות בפרט בעסק שו"ב כידוע ומצינו בב"ב (דף מ"ג ע"ב) ובח"מ סי' ל"ז דמשום השני נוח לי והראשון קשה מיפסל משום חשש נוגע וכיוצא מצינו בתוס' ב"ב (דף מ"ג ע"א) ד"ה מפני שמעמידה כו' בתי' השני דאף משום חשש תרעומות מקרי נוגע ופסול לעדות ועיין בח"מ סי' ל"ז סעי' ט"ו בסמ"ע ס"ק ל"ו ובש"ך ס"ק כ"א אבל זהו רק בחשש תרעומות אבל היכא דהבע"ד הוא איש קשה בזה מצינו דכ"ע ס"ל דמיפסל משום נוגע וכדמצינו בהך דהשני נוח לי והראשון קשה כנ"ל ורק היכא דהוי להחזיק בזה העלה הש"ך בסי' קכ"ג ס"ק כ"ד דלא מיפסל לעדות מה"ט א"כ בנ"ד דעסק שותפות ביניהם בעסק שחיטות ובדיקות הוא בכל יום ויום וכיון דהם שונאים לו והוא שונא להם בוודאי קשה להם להנהיג עסק שותפותם ביחד בעניני שו"ב וע"ז נאמר אין אדם דר עם נחש בכפיפה א' לפי דעתם וע"כ הם פסולין לעדות עליו משום נוגעים דהם רוצים להפרד ממנו: