עין יצחק חלק א תמד

הגאון נ"י בנח"י סי' כ"ח דאם הי' איזה תועלת בהגדתן אז אינם יכולין לחזור ולהעיד וא"כ גם אם לא מתו העדים אינם יכולין לחזור ולהעיד בפני הבע"ד אחרי כי היה תועלת בעדותן בדבר אחד ולפי הנראה החשש הזה הוא מה"ת: וביותר נראה לע"ד דבמקום שבעינן עשאי"ל כמו בקנס. ולהרבה פוסקים גם בממון וכן לאסור אשה על בעלה וכדומה בוודאי אינם יכולים העדים לחזור ולהעיד אח"כ דאם יוזמו יהיו נפסלין למפרע מעת הגדתן הראשונה כמו דאיתא בב"ק (ע"ג) גבי עדי גניבה וטביחה

נט) ומה שכתב כת"ה לפלפל בדברי הנוב"י במה שכתב דסגי בפני האשה בלבד אף אם לא העידו בפני הבעל ולכן גם בהעידו שלא בפני הבעל ג"כ יכולין העדים לומר אשר לאוסרה על בעלה באו והעיר כת"ה דאם לא היו נאמנים לענין איסור לא היו נאמנים גם לענין מיתה מטעם עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אלא וודאי כיון דיכולין לחזור ולהעיד אח"כ בפני הבעל לא אמרינן כאן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה בזה יפה העיר כת"ה דלפי דעת הנוב"י דלאסור אשה על בעלה לא בעינן עשאי"ל בוודאי יכולין העדים לחזור ולהעיד אח"כ בפני הבעל ואף אם יוזמו יפסלו מעת הגדתן הראשונה לא איכפת לן מה שיהיו עשאאי"ל בעת הגדתן השניה לענין איסורה על בעלה לזאת שפיר הוכיח הנוב"י דלאוסרה על בעלה סגי במה שהעידו בפני האשה לבד דאם לא כן הי' משכחת לן דמיקטלא באופן דלא העידו בפני הבעל דלא הי' מועיל עדותן לענין איסור והי' עדותן מועיל לענין נפשות

ס) ועפ"י דברי אלה יש לתרץ קושיית הפתח הבית בסי' כ"ח שהקשה דלמה לא משכחת לן מיתה בעדי נערה המאורסה הא הב"ד יכולין לומר להעדים דלפי עדותן תהרג הנערה ויעידו שנית ואז לא יוכלו לומר דלאוסרה על בעלה באו ולפי מה שכתבתי לא יועילו מאומה בהגדתן השניה הא יהיו אח"כ עדות שאאי"ל משום דאם יוזמו יהיו פסולים למפרע כמו בעדי גניבה וטביחה ובנפשות בעינן עשאי"ל

ואולי יגידו להם הב"ד קודם הדו"ח ואז אף אם יוזמו לא יפסלו מעת ההגדה הא קודם שנחקרה עדותן יכולין לומר מבודין היינו וא"כ אינם נפסלים קודם הדו"ח ויכולין העדים להעיד שנית מפורש על המיתה קודם שהי' הדו"ח מהב"ד אבל לפי דעת הנוב"י דלא בעינן בזה דו"ח וא"כ תיכף כאשר העידו ונאסרה ע"פ עדותן לבעלה אף בלי דו"ח. לא יכלו אח"כ לומר מבודין היינו וא"כ יפסלו מעת הגדתן אף טרם שנחקרו ואין פה המקום להאריך אם העדים יכולין מעדותן קודם הדו"ח במקום דלא נצרוך דו"ח ולפי הנראה דאף במקום שהדו"ח מעכב בדיעבד בכ"ז נפסלים העדים מעת הגדתן אף טרם שנחקרו בחקירות ודרישת ובדיקת. ואין פה המקום להאריך בזה וכן עפ"י דברי א"א הגאון יחי' בלתי אפשר להעיד שנית הא הי' תועלת בעדותן הראשונה לענין האיסור על בעלה. ואינם יכולין להעיד אח"כ על האיסור משום דיהי' תועלת בהגדתן הראשונה לענין קטלא. ולכן י"ל גם בזה עדות שבמ"ק ב"כ הא לא יהי' בידם להעיד אח"כ בפני הבעל ולכן לא משכח"ל מיתה בנה"מ אם העידו לא בפני הבעל משום עדות שבמ"ק ב"כ

סא) וכן יש להעיר בהא דאיתא בש"ע ח"מ סי' ל"ד סעי' כ"ז דהעד ואותו שנשבע לו מצטרפים להעיד עליו ולפוסלו וכן בסי' פ"ז סעי' כ"ט דעד הראשון מצטרף עם עד השני לעשותו חשוד אחר שנשבע הא לכאורה יהי' זה עדות שאאילה"ז הא אם יוזמו יפסיל העד הראשון מעת הגדתו הראשונה אבל לפי מש"כ כא"א הגאון נ"י בנח"י סי' כ"ח ענף ג' דהעד הראשון אינו צריך להעיד מחדש ע"כ לא שייך בזה עדות שאאי"ל הא סגי מה שהעיד בפעם הראשון. ואף כי הבע"ד צריך להעיד מחדש. הנה הבע"ד בודאי לא מיפסיל למפרע מעת תביעתו הראשונה הא לא העיד אז בתו"ע רק טען בתורת בע"ד וזה כש"כ מאם לא הי' תועלת בעדותן דלא מיפסלו אם הוזמו ואף לדעת הרמב"ן המובא בפתח הבית סי' כ"ז דמיפסלי אף אם לא הי' תועלת בעדותן אבל בע"ד התובע בשקר בודאי לא מיפסיל משום לא תענה וזה פשוט

ואחרי כל אלה שפיר כתב כא"א הגאון נ"י דגם בהעידו שלא בפני בע"ד י"ל עדות שבמ"ק ב"כ ושפיר מתרץ דלכן לא מוקי הגמ' בב"ק (דף מ"א) בעדות שלא בפני הבע"ד דאם לא הי' מועיל עדותן לגבי השור לא הי' מועיל גם לענין כופר משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ולא יכלו העדים לחזור ולהעיד אח"כ בפני הבעלים והשור על מיתת השור הא יהי' אח"כ עדותן עדות שאאי"ל

סב) והנני להעיר עוד דבר אחד בדברי הרמב"ם פ"ב מה' סוטה דאולי לכן כתב הרמב"ם דצריכין קרא למעט קטנה משתית המים המאררים אבל אם לא הי' מיעוט היתה שותת. והא דאין מקבלין עדים בקטנותה לא הי' עיכוב כמו שאפרש עתה מטעם חדש ב"ה הנה למעלה כתבתי דהשקאת סוטה לא הוי כדיני נפשות ובאמת נראה ברור כן מהא דפליגי ר"א ור"י בריש סוטה אם משקין לה דוקא ע"פ שנים או ע"פ אחד ולר"א דסגי בעד אחד בודאי לא הוי זה ד"נ ואף לר' יהושע דמצריך שני עדים זה הוא משום דילפינן מקרא דכתיב ועד אין בה דדרשינן בה ולא בסתירה ואי הי' זה כד"נ לא הי' לנו ללמוד מקרא מיוחד דישקה אותה דוקא ע"פ שנים הא ממילא ידעינן זה מהא דכתיב בדיני נפשות בפ' שופטים לא יומת ע"פ עד אחד

סג וביותר יש להעיר ע"פ דברי הנתיבות מש"כ בסי' ל"ו. דהא דילפינן עדי נשים מגז"ש דבר דבר דממון זה הוא רק במקום שאין הכחשה אבל במקום דאחד מהבע"ד מכחיש אז מקרא אחר נפקינן מהא דכתיב לא יקום עד אחד באיש ובעינן שני עדים הכשרים לד"נ כיון דבא לידי נפשות וכפי הנראה ברור דר"א ור"י פליגי גם היכא דהאשה מכחשת ואי נימא דהשקאת סוטה מקרי ד"נ לא הי' שום צורך לאיזה קרא שתהי' הסתירה ע"פ שנים הא כבר נאמר בנפשות ע"פ שנים עדים יומת המת

וכן נראה מהסוגיא זו דהא דמדמינן עדי נשים לנפשות כמש"כ התוס' מכות (דף ו') זה דוקא במקום דע"י עדותם יכול לבא לנפשות אבל בעידי כיעור דנאסרת רק לבעל וליכא בה דררא דנפשות לא צריכין כל הדינים הנדרשים בעדי נפשות וכמש"כ הנוב"י בסי' ע"ב דעדי כיעור אינם צריכין להעיד בפני האשה. ואף לדברי הברית אברהם אשר הבאתי למעלה דמצריך גם בעדי כיעור שיעידו בפני האשה משום דיש לחוש ללעז שמא יעידו גם על הטומאה ותתחייב קטלא הנה בעדי סתירה אין לחוש לזה וע"י הסתירה לבד בלתי אפשר לבוא לדררא דנפשות ולכן צריכין לקרא מפורש שתהי' הסתירה בפני שנים ולולא הקרא היינו אומרין דסגי באחד וקילא מכל עדי זנות וכמו שאמרה הגמ' בסוטה (דף ג') דעדות הראשונה אין אוסרתה איסור עולם וכמו שמפרש שם רש"י שאם תשתה ותמצא טהורה מותרת לבעלה ולתרומה ואף שאם המים יבדקו אותה ותבא לידי נפשות ממש לא איכפת לן. דזה יהי' עונש בידי שמים והא דצריכין שני עדים בנפשות זה דוקא בעונש בני אדם אשר אין בידינו לברר האמת דוקא עפ"י שנים

סד) ולפי זה יש לתרץ דברי הרמב"ם בפ"ב מה' סוטה הנ"ל. דאף אם יהי' לדעתו קב"ע בפני בע"ד מה"ת גם בממון וכמש"כ הנוב"י בסי' ע"ב דהרמב"ם מדמה ממון לנפשות בזה משום דכתיב והועד בבעליו הנה בעדות קינוי וסתירה לא יהי' נצריך בפני האשה דהא דבעינן בקו"ס שני עדים משום דכתיב ועד אין בה ואמרינן בה ולא בקינוי ולא בסתירה. והגז"ש דבר דבר דממון בא לטומאה דעלמא כמו דאיתא בסוטה (דף ל"א ודף ג'). וא"כ דבעדי קינוי וסתירה דליתא הגז"ש דבר