עין יצחק חלק א תל

ההלואה כלום וכמו שהקשה האו"ת בסימן ע' דיש לומר דבכתובה שאני משום דהרא"ש לשיטתו דחיוב כתובה אינו חל כלל קודם הגירושין וכמש"ל בארוכה ולכן שפיר יכולה להתנות בשעת הגירושין דרק אז חל החיוב והוי אז כמו שעת הלואה ולא דמי להלואה דכבר נתחייב הלוה ואין בידי המלוה להטיל על הלוה חיוב חדש משא"כ בכתובה לדעת הרא"ש דבעת הגירושין מתחיל החיוב ובידי האשה להתנות כל תנאי שתרצה כמו בשעת הלואה ויש להאריך בזה הרבה אבל מוכרח אנכי לקצר ואי נימא דלכן כתב הרא"ש גבי כתובה דלכן יכולה להתנות קודם הגירושין משום שאז מתחיל החיוב והוי אז כמו שעת הלואה נוכל ג"כ להוכיח מדברי הרא"ש דאין האשה יכולה לבקש בעת הגירושין רק שתהיה בטוחה שישלם לה הכתובה אח"כ אבל לא תוכל לבקש שישלם לה קודם הגט במזומנים. דאל"כ למה לא כתב הרא"ש פשוט דלא תקבל ממנו הגט עד שישלם לה הכתובה קודם הגט לפי דברי הח"מ והגט פשוט שכתבו אשר גם לדעת הרא"ש יכולה האשה לעכב הגט קודם שסילק לה כתובתה וכמש"ל

פג) [א] וראיתי בח"ס אהע"ז ח"א סי' ד' שמביא בשם שו"ת מהר"ם מר"ב מש"כ בסופו וצריך שתהיה כתובתה צרורה ומונחת ביד נאמן במעות או במשכנות: ובמשכנות בודאי אינה זוכה בגוף המשכון קודם שומאת ב"ד וצריכה עוד לאטרוחי ב"ד לגבות חובה מהמשכון ובכ"ז מועיל זה בנשתטית והבעל יוצא ידי התקנה מה שהתקינו שתהיה האשה בטוחה במעותיה ולא איכפת לן מה שתצטרך לחזור על ב"ד לבקש מהב"ד שיגבו לה כסף כתובתה מהמשכנות. והא דגיטין (מ"א) שאני משום דלא תדע מי קנה ראשון ומי אחרון ותצטרך לדון עם כאו"א אבל לא היכא שלא יהיה טו"ת ולא יהיה מי שיטעון כנגדה רק הטירחה לבוא לב"ד ולבקשם שיגבו לה הכתובה מהמשכנות או מהערב או מהבית בודאי אין אנו צריכין שישליש דוקא במזומנים. ודי מה שהיא בטוחה בכסף כתובתה שתגבה בעת שתקבל הגט. ובנ"ד עפ"י דיניהם אם תמות האשה עוד טרם שתשוב לדעתה בניה יורשין את כתובתה לכן הוי זה כפרעון גמור

[ב] וראיתי בשו"ת מהרי"ם מבריסק סי' נ' שהעלה להלכה להתיר בנשתטית אם אין לו לשלם הכתובה אך הצריך שיתן המגרש וועקסלען שאם יהיה לו מעות אז עליו לשלם כתובתה והמציא שם טעם חדש על מה שהצריכו להשליש כסף הכתובה בנשתטית והרבה יש לי לפלפל בדבריו ומוכרח אנכי לקצר אבל רואין אנחנו כי דעתו הגדולה להתיר במקום שאין לו להשליש כסף הכתובה ומתיר בנתינת וועקסלין שישלם כשיהיה לו מעות וקו"ח בן קו"ח שיש להתיר בנ"ד עפ"י הבטחונות שנותן הבעל כפי המבואר למעלה

[ג] סיומא דמלתא אשר לענ"ד יש להתיר בנ"ד להבעל להשליש גט ולקבל היתר ממאה רבנים ואין לדרוש עתה ממנו למכור את ביתו כדי להשליש כתובתה במזומנים. אך מחויב הוא להשליש לבד הבטחונות על הבית עוד וועקסלען על דמי הכתובה שאם יארע איזה סיבה פן יתקלקלו הבטחונות על הבית שיהיה מחויב לשלם לכשתשתפה כתובתה בשלימות וכן יהיו מונחים הוועקסלען לבטחון שיחזיקה בבית החולים כפי המבואר בהפשר שהיה בינו ובין אחי האשה בקיץ העבר

[ד] והנני להעיר בקצרה אשר כעת אחי האשה הרחיק נדוד מביתו וה' יודע מתי ישוב לעירו. וא"כ נשאר רק האפוטרופוס שישגיח שישלם הבעל דמי החזקתה בביה"ח וכן להשגיח שלא ימכור הבית עד שיפרע לה הכתובה ולכאורה יש בזה חשש חזרה כמו שחששו במינקת אבל בנ"ד אחרי שמקוים ומאושר מטעם הממשלה אינו יכול לחזור וגם עפ"י דינינו אין לחזור כמבואר בח"מ סי' ר"צ סעי' כ"ג א"כ אין לחוש אולי יחזור ואף לפי מש"כ א"א הג' נ"י בבא"י חלק אהע"ז סי' א' סעי' ו' דלהבא יש לחוש לחזרה אבל בנ"ד כיון שאין לו לחזור עפ"י חוקי המדינה בודאי אין לחוש לחזרה ואנכי הצרכתי שיהיו ג' אפוטרופסין היינו למנות כעת עוד שנים נוספים על הראשון ובג' בודאי אין לחוש לחזרה כמו דלא חששו למיתה דתרי ביבמות (כ"ו ע"ב) כמש"כ התוס' שם ובריש יומא והאפוטרופסים הבטיחו לפני ב"ד שישגיחו תמיד לטובת האשה בודאי אין לחוש לחזרה

[ה] ולדעתי העני' יש להתיר רק באופן שיסכים כא"א הגאון נ"י וכפי המבואר בב"ש סי' א' ס"ק כ"ג שקבלה מגדולי עולם שיציעו הענין לפני גדולי הדור לזאת אין לצעיר לימים ובתבונה כמוני להתיר והנני רק כדן לפני רבותי ולהם משפט ההכרעה וע"ד סידור הגט וקיבוץ המאה רבנים ומאיזה מקומות יהיו הרבנים כבר נאמר ונשנה בשו"ת נוב"י מהד"ק חאהע"ז סי' ג' ובח"ס חאהע"ז ח"א סי' ד' ומנחיצות הענין בלתי אפשר לי לעיין בפרטים האלה. וכפי שיסדר כא"א הגאון נ"י כן יקום ויהי' כ"ז כפי רשיון הממשלה כי זה הוא עיקר גדול והנני מבקש מכבוד א"א כי יואיל בחסדו להזדקק להתיר להבעל מכבלי העגון ומצוה רבה היא כפי הנודע לי מצב הענין והנני מבקש מכבוד א"א אשר יאבה בטובו לעיין קצת בדברי ולהודיעני דעתו הגדולה דבר חיוב הכתובה אשר חקרתי אם מחויב הבעל מן הדין לשלם בנשתטית או רק מצד התקנה ואם שגיתי באיזה דבר מטובו להודיעני והנני בנו ותלמידו המיחל לדברי קדשו והשותה בצמא את דבריו הנחמדים. צבי הירש וזה התשובה שקבלתי מאדאמו"ר הגאון שליט"א בקצרה. ב"ה יום ב' כ"ב אדר תרמ"ח פה קאוונא. כבוד בני יקירי הרב הגאון המפורסם כו' מהו' צבי נ"י

אחדשה"ט קונסריסך היקר ע"ד ההיתר לבעל הנשתטית הגיעני והנה בדבר מה שיצאת לדון דבר חדש אשר חיוב השלשת הכתובה יהי' מן הדין מיד שנושא אשה אחרת וממילא נאסרה עליו מחמת איסור שתי נשים ומקרי זה כשתנשא לאחר כו' הוטב בעיני פלפולך הנעים ובאמת זהו מילתא חדתא מה שלא העירו הפוסקים בזה. ובעצם הענין העלית זה לספיקא דדינא ויש לי מה לפלפל בדבריך ובארוכה אך אין לי הצורך לזה דכבר העליתי לדינא בקונטרוס א' [ונדפסת כעת בסי' ע"ד] אשר אף היכא דאין יד הבעל משגת לשלם הכתובה והתוספות דג"כ יש להתיר לו לישא אחרת אם ישליש קיומים ובטחונות שיהי' מועילים כפי חוקי המדינה כשישיג ידו ובצירוף שבועתו בשבועה חמורה שאין לו ובשבועה על להבא כשישיג ידו שישלם לה כפי החיובים המוטלים עליו והכל כפי ראות עיני הב"ד ועפ"י חוקי א' הקיר"ה אז יש להזדקק להיתירא: וע"כ הנני מזדקק להיתירא בנידון דידן בפשיטות ועפ"י הפרטים שכתבתי במכתבי מכבר ואין העת גורם לבוא בארוכה יותר

וע"ד מה שהארכת בטוב טעם לדון בחיוב כתובה אם החיוב אינו חל רק בעת הגירושין או בעת שנושאה והבאת הזאת בשם הפני יהושע והבית מאיר. לענ"ד ברור ופשוט שהחיוב מתחיל בעת הנשואין דאל"כ לא משכחת טריפת לקוחות וכמו שכתבת בעצמך מזה. וגם י"ל עוד דבכתובה היכא דהיא מן מה שהתחייב הבעל על זה דבזה ודאי דהוי מעכשיו דאל"כ יהי' יכול לחזור בנתיים. ויש להאריך בכ"ז אך אין זה מן הצורך כי ברור ופשוט דהחיוב הוא מן עת הנשואין וכמש"כ בעצמך ותו לא מידי ותקבל החוה"ש מן אדוה"ש כנפשך ונפש אביך דוש"ת יצחק אלחנן חופ"ק: