עין יצחק חלק א תג

שמא עיניו נתן בה ולזאת החתן בעצמו נאמן בהודאתו ואין לנו צורך בהגדת הוריה ומפני זה אין לנו להחמיר כדעת הח"ס להטיל חרם עליהם שיגידו האמת

לד) ובאמת בנ"ד אינו שייך כלל החשש דשמא עיניו נתן בה דהא הוא טוען דלא בא עליה כדרך כל הארץ ובא לשאול אם מותרת היא אליו או לא: רק אנו אומרים דלפי הגדתו מותרת אליו אבל בשעה שהגיד לא היה יודע שהב"ד יתירו אותה להנשא אליו וכעין זה כתב הגרע"א בסי' פ"ה

לה) וגם נראה לי להקל בנ"ד מהא שהאריך הברית אברהם בסי' הנ"ל בחשוד על הקל אינו חשוד על החמור דכיון שהיתה בנ"ד הזנות אחרי התנאים עם כהן וזאת ידעה שאם תזנה עם אחר תהיה אסורה להנשא לו כמו שהזהירה החתן קודם התנאים ולכן דאף אם עברה על איסור נדה וקדשה לזנות עם החתן בזמן קצוב ועובר אינה חשודה לזנות עם פסול אשר תעבור כל ימיה על איסור זונה לכהן בהנשא להחתן וזה מקרי איסור חמור כמ"ש הר"ן גבי שוחט לחולה בשבת ואם עברה על איסור נדה בזמן קצר ומוגבל. אינה חשודה לעבור על איסור חמור להיות עם בעלה כל ימיה באיסור זונה לכהן וכמו זה מצינו בגיטין (דף ל"ה ע"ב) תוס' ד"ה אבל נשאת שאינה חוששת אלא בנדר שע"י עומדת באיסור כל ימי' אבל אינה חוששת לעבור רק זמן קצוב

לו) וגם יש לצרף דברי הברית אברהם סי' י"א דבנבעלה אליו כמה פעמים אין אנו חוששין לשמא זנתה עם אחר. ובנ"ד לפי הטעם דלא מוקים אינש אנפשיה ולפי הגדתם ששכבו יחד הרבה פעמים כדרך המנאפים הוי כמו שהודו שנבעלה הרבה פעמים ממנו וכן יש לצרף מה שמביא שם בשם המהרי"ט דבנבעלה לכשר אין אנו חוששין שמא נבעלה לאחר פסול. כל אלה יורו לנו שאין לחוש לשמא זנתה עם אחר ומותרת להנשא להחתן הכהן

לז) גם נראה לדעתי הקלה לצרף להיתר בנ"ד הא דאיתא בכתובות (כ"ו) ובשו"ע אהע"ז סי' ז' דאשה שנחבשה בידי עכו"מ ע"י ממון מותרת לבעלה גם אם הוא כהן משום דהנכרי מירתת לאנס אותה דירא להפסיד ממונו עי"ז והב"ש סי' ז' ס"ק כ"א העלה דגם פנויה מותרת לכתחילה להנשא לכהן והב"ח סעי' ד' בפירושו על הטור שם מביא בשם המ"מ דגם לכתחילה מותרת להנשא לכהן ובפנויה שזנתה סובר המ"מ דבעינן לכתחילה תרי רובא כמו שהביא הב"ש סי' ו' ס"ק ל"א משמו: ובזה הוא מקיל. וכבר כתב הקהלת יעקב סי' ו' דאיסור שבויה חמור טפי מאיסור זונה בעלמא דבשבויה גם בדיעבד תצא וא"כ בנ"ד דאם תזנה עם אחר פסול אשר תהיה עי"ז אסורא להנשא להחתן תפסיד ממון רב והדבר נוגע עד נפשה בודאי נוכל לדמות להא דנחבשה ואם האנס השטוף בזימה ירא לעשות המזימתה משום הפסד ממונו ק"ו בת ישראל בודאי תתירא משום הפסד ממונה וכל עמלה ועמל הוריה שלא יהיה לריק ולבהלה

לח) ולכאורה יש לחלק משום דשמא ירא האנס שלא תגלה אח"כ האשה אבל כאן זנתה בסתר וסוברת שלא יודע להחתן הנה גם היא יש לה לירא שמא תתעבר ותהיה כריסה בין שיניה כמו שאיגלאי מלתא למפרע שמעוברת היא ומה גם שמוזהרת היא ממנו באזהרה יתירה על הזנות בודאי הוי כמו אשה שנחבשה הנ"ל דמותרת אף לכתחילה ויש לפלפל בזה ביבמות (ס"ט ע"ב) גבי ארוסה שנתעברה. ובשו"ע סי' ד' סעי' כ"ו וכן בדברי גדולי האחרונים החוששים שמא זינתה עם אחרים מיירי באופן שלא היתה להפנויה ממה לירא בעת הזנות כמו המעשה בברית אברהם שהיתה חשודה בהגדתה כי רצונה לבטל התנאים עם משודכתה. ולפי"ז אין לנו לחוש בנ"ד לחשש הח"ס ח"א סס"י י"ח עיי"ש ועפ"י הסברא הזאת יש לדון בנ"ד גם הסברא דבודקת ומזנה. כי בדקה אחר כשר שלא תפסיד ממונה וראיתי בנוב"י מהד"ת סי' ל"ג דשואל אחד רצה לחדש דגם ביבום יש להקל ולא לחוש לדעת הרמב"ם במקום שאהבת הנואף עם הזונה גדלה למאד ורוצים להנשא זא"ז והנוב"י דחה את דבריו ומחלק מהא שהביא הטור בסי' ק"ג בשם הרא"ש לאחד שהיה לו משרתת בביתו והיתה מיוחדת לו מפני כי אהבת זנונים לא תמנע אותה מלזנות עם אחר ואפי' משודכת לא היתה לו עיי"ש אבל בנ"ד שהיתה משודכת לו והוציאה עליו כמה ממון בודאי יש לדון להסברא הזאת להתירה להנשא לו אבל לא לענין יבום שלא תצטרך חליצה אם ימות אחר הנשואין בלי ז"ק אחר כמו שהאריך שם הנוב"י מבלי לסמוך על זה באיסור יבמה לשוק: ולדעתי יש לצרף זה לסניף להתירה להנשא להמשודך הכהן

לט) וגם יש לסמוך בנ"ד על הבית מאיר בסי' ו' והובא ג"כ בח"ס סי' ט' שכתב דבשניהם מודים מותרת אף בעיר שרובא נכרים מטעם ס"ס שמא לא נבעלה לאחר ואם נבעלה שמא לכשר ואף ר"י מתיר בס"ס והנוב"י סי' כ"ז מהד"ת הזכיר גם הס"ס הזה אך החמיר במקום שיש רוב פסולים. וכן הגאון מליסא העיר לדון להיתר מטעם הס"ס הזה. והח"ס סי' ט' החמיר ברוב פסולים מטעם שאין אנחנו סומכין על ס"ס שהוא נגד הרוב וגם בספק אם אזלא איהי להבועל החמיר הח"ס מפני שעפ"י הרוב הבועל הולך אצלה ולא הזונה הולכת אליו: אבל בנ"ד שביארתי למעלה שמפני יראתה מהוריה ומהחתן היושבים עמה יחד בבית אחד שמרה עצמה מלזנות בביתה. ואם זינתה עם אחר לבד מהחתן אנו חוששין שמא הלכה אצל הבועל וזינתה חוץ לביתה וא"כ הוי שפיר הס"ס להקל כדעת הבית מאיר וגם הח"ס יודה שבנ"ד יש לנו ס"ס מעליא לקולא ספק שמא לא זינתה עם אחר ואפי' אם זינתה שמא הלכה אצל הכשר

מ) ואף אם לא נסמוך על הב"ש סי' ו' ס"ק ל"א ועל הברית אברהם והח"ס שהאריכו לדון בשכונה מיוחדת שיהיה נחשב למקום בפני עצמו ונהלך בתר רוב העיר אשר היא רובא נכרים יש לנו ג"כ הס"ס להקל גם לדעת הח"ס משום דבנ"ד אין לתלות הזנות בביתה כמ"ש למעלה וא"כ לא הוי ס"ס נגד הרוב

מא) ועפ"י ס"ס הנ"ל יש להעיר בדברי ההפלאה והנוב"י שמדמים איסור שבויה לאיסור זונה וחששו גם בזונה לשמא עיניו נתן בה כמו גבי שבויה הא בשבויה לא הוי רק ספק אחד שמא עיניו נתן בה ומשקר ולא נוכל לומר שאף אם הוא משקר יש ספק אחר דבכ"ז יכול להיות שלא אנס אותה האנס ולא זינתה הא כבר כתבו גדולי הפוסקים שבמקום שאסרו חז"ל מפני ספק כמו גבינה של נכרי לא נוכל לדון לס"ס ולכן הוי זה רק ספק אחד דלמא לא זנתה כלל והוי זה כמו שכתבו התוס' כתובות (ט') דשם אונס חד הוא אבל במעלת יוחסין יש שפיר ספק ספיקא שמא אומר אמת ואפי' אם הוא משקר מחמת שעיניו נתן בה שמא לכשר נבעלה וזה לא הוי משם אחד דנ"מ בין ספק הראשון להשני בחיובו על טפול הולד וכן לא זכיתי להבין דברי הנוב"י במה שכתב בסי' כ"ז. ואמנם מה שמבואר בסי' ד' סעי' כ"ו שאפילו מודה אותו פלוני כו' והרי גם שם יש ס"ס שמא לא נבעלה לאחר כלל ואת"ל נבעלה שמא גם האחר ממזר הוא ואפ"ה אין הולד אלא ספק ממזר היה קצת ראי' דלא מהני ס"ס בער אנכי ולא אבין דברי קדשו הא זה הוי ס"ס נגד הרוב דהא רוב העולם אינם ממזרים ונחיצס הענין לא יתנני להאריך בכל פרט ופרט מכל אלה אשר העליתי בשכלי הדל נראה לי להקל