עין יצחק חלק א שצט

קכ"ח סעי' ב' דבמקום שמתירא הנכרי מהפסד ממונו. מותר היין של ישראל גם בלי חותם כמבואר שם ובסי' ק"ל סעיף ב' שבמקום שמוליכין את היין כמה ימים בספינה מותר והטעם כמש"כ שם הט"ז והש"ך דכיון שהוליך את היין למרחוק בטורח גדול והוצאה מרובה יחוש לטרחו ולהוצאתו ולא יזייף וכעין זה בע"ז (דף ל"ט) דמן ההפתק מותרין וכן לתרומה. וכן בפודה את השבוי' דמותר לישאנה משום דלא שדי אינש זוזי בכדי כמבואר באהע"ז סי' ז' ויש לעיין שם בדברי הט"ז ס"ק ד' וביותר מצינו בכתובות (כ"ז) ובאהע"ז סי' ז' דע"י ממון מותרת לבעלה משום דהאנס מירתת דלמא יפסיד עי"ז ממונו וכן איתא בע"ז (כ"ג ע"א) בסוגיא דחיישינן לרביעה וכו' עיי"ש ולהלן אי"ה אדבר בפרט הזה יותר באריכות אי"ה ומכל אלה המקומות יצא לנו לדעת דבמקום שיש הפסד ממון בעשיית האיסור מירתת וימנע לעשותו וא"כ בנ"ד דהורי המשודכת הוציאו הוצאה מרובה על החזקת החתן בביתם והיה להם טרחה מרובה ממנו וידעו היטב אם תזנה בתם עם איזה פסול תאסר להנשא לו ומה גם שהחתן הזהיר אותה מקודם טרם כתיבת התנאים בודאי שמו עיניהם לשמור את בתם שלא תזנה בביתם עם איזה פסול שיהיה עי"ז כל עמלם לריק ולהפסד ממון רב וא"כ בודאי לא זינתה גם עם אחיה והוי זה כמו המובא בפ"ת סי' כ"ב סס"ק ב' דהבן מקפיד שלא תזנה אמו וכן בודאי השגיחו הורי המשודכת שלא תזנה עם בנם

ז) ולענ"ד נראה דיראת הפסד ממון הוי כמו החמשה נשים השונאות זו את זו המבואר בסי' הנ"ל סעיף י' דמותרת להתיחד עם איש משום דשונאות זא"ז ואינה מחפות על חברתה וראיתי בספר זכור לאברהם אות הנ"ל דמביא בשם הפמ"א דאלו מותרין להתיחד גם בלילה ובקביעות ואף דלכאורה יש לאסור בלילה דדלמא תישן צרתה ולא תראה כשזינתה חברתה לא חשו לזה משום דמתיראת לזנות באותו הבית שתישן צרתה דשמא תקיץ משינתה פתאום או בכונה לחפש אחריה ולמצוא איזה מקום לבזותה אם תראה דבר מכוער בה וא"כ בנ"ד שידוע להמשודכת שע"י זנותה עם איזה פסול יפסידו אביה ואמה ממון רב ותעשה כל עמלם ויגיעם לריק והבל בודאי תתירא לנפשה ליזנות באותו הבית שישנים הוריה ומה גם שהחתן ישן שם ג"כ תמיד ובודאי יראה לנפשה לזנות שם עם איזה פסול אשר יאסור אותה להנשא לו

ח) ולכאורה יש מקום לומר דניחוש שמא זינתה עם איזה פסול במקום אחר אשר לא יביטו עיני הוריה אחרי מעשיה ונעלם גם מעיני החתן או ג"כ בביתה בעת שהוריה והחתן הלכו מביתם אבל לענ"ד נראה דאין לחוש גם לזה מהא שהבאתי למעלה דברי הב"ש דבמקום שרואים אנחנו שנתעברה אמרינן דשם היתה הזנות. וא"כ אין לחוש שמא הלכה מביתה לזנות במקום אחר. ומה גם לדברי הטור סי' ו' דאמרינן שהבועל הלך אצלה ואין דרך הנשים לילך אל הבועל ומה גם לדברי הת"ש הנ"ל יש לנו לתלות הזנות ברוב הימים וברוב השעות מהיום. אשר ישבה כמעט תמיד בביתה ולעתות רחוקות הלכה לחוץ מביתה ולחוש שמא זינתה בביתה רק באיזה עת שלא היו הוריה והחתן בביתם הנה לדעת התוס' בבעלה בעיר מותרת לכתחילה להתיחד עם אחר בודאי אין לחוש בנ"ד שמא זינתה בביתה בעת שלא היו הוריה והחתן דודאי יראה לנפשה שמא יבאו פתאום לביתם. ואף לדעת רש"י דאוסר לכתחילה להתיחד גם אם בעלה בעיר מ"מ בנ"ד יש לומר דכיון שצריכה לירא מפני שלשה אנשים בודאי תתירא לזנות בהבית אשר מפחדת דלמא יבוא בעת הזנות אחד מהשלשה אביה או אמה או החתן אשר שלשתן מקפידים מאד על זנותה. כמו שבארתי למעלה

ט) ומה גם אשר זה היה רק במקרה רחוקה למאד. שילכו מהבית שלשתן ביחד ולרוב נשאר אחד מהם תמיד וא"כ לדברי הת"ש בודאי לנו להלוך אחרי רוב הימים ולא נחוש למיעוט שמא זינתה במיעוט העת שהלכו שלשתן מהבית וגם לנו לפלפל בסוגיא דיוצא ונכנס גבי יין. ובדברי הפנ"י ריש חולין שכתב דבמקום שיש חזקת היתר מועיל בוודאי יוצא ונכנס ובנ"ד יש לה חזקת היתר לכהונה. מכל אלה אין לנו לחוש שמא זינתה עם פסול בבית אחר. או בביתה בעת שהיתה לבדה:

) י) ומכל אלה הדברים אזדא לנו החשש מספק פסולים מקרוביה היינו אביה ואחיה ונשאר לנו לדון שמא זנתה עם אחד מהשכנים הנכרים בבית הנכרי. ואף לדעת הטור דאין לומר שמא הלכה היא אל הבועל וכפסק השו"ע בסס"י ו' וסתמא נמי שאין ידוע מי הלך למי תנשא לכתחילה אבל כאן יש מקום לחוש משום הטעם שכתבתי למעלה שאין מקום לתלות הזנות בביתה משום דתתירא מפני אביה ואמה והחתן ולפי"ז י"ל דיראה לזנות גם עם כשר כיון דהחתן הזהיר אותה על זנות קודם התנאים ולא פירש לה שמקפיד דוקא על פסול וא"כ בנ"ד גם הטור והשו"ע יחמירו ויותר יש לתלות הזנות בבית אחר מבביתה ובמקום דאזלה היא אליו הוי קבוע אשר בודאי לא תנשא לכתחילה גם בטוענת ברי שמכשר נתעברה

יא) ואף אם נימא כדעת הנוב"י המובא בח"ס אהע"ז ח"א סי' י"ח דבית המיוחד ליהודים הוי בעיר בפני עצמה וגם כדברי הב"ש שם ס"ק ל"א דמקיל בשכונה מיוחדת לישראל וכפי המבואר בברית אברהם חאהע"ז סי' י"ב ובנ"ד העיר שקרה שם המעשה הוי רוב נכרים אבל הבתים הסמוכים לבית המשודכת מיושבים מרוב ישראל וגם העוברים ושבים ברחוב הזה הוי רוב ישראל אבל בהענין אשר לפנינו תקנתה היא קלקלתה. דהא כתבתי למעלה להסיר החשש מקרוביה כיון דהחתן כמעט תמיד בביתם ייראו לזנות עם משודכתו בביתה וא"כ דהוא אומר דלא בא עליה כדרך כל הארץ אשר יוכל לתלות ההריון ממנו וחושש הוא שמא זינתה עם אחר במקום אחר חוץ מביתה וא"כ אף אם נחשב השכונה והרחוב לרוב כשרים הא כאן הוי ספק קבוע גם לדעת הטור והשו"ע משום דיותר יש לתלות שזינתה בבית אחר מבביתה. ובזה ננעלו שערי היתר גם בטוענת ברי ואחדל עתה מפרט הזה ואדבר בטענתה. אם להחשיבה לברי או לא

יב) היא טוענת שנתעברה מהחתן הכהן אף שמודית לדבריו שלא בא עליה כדרך כל הארץ אבל אומרת שמהש"ז שיצאה כמה פעמים ממנו בשכבו עליה נכנסה לגופה ומזה נתעברה ועודנה היום היא בתולה. וכבר האריך המ"ל בפט"ו מהלכות אישות ה' ד' ובפ"ט מה' אי"ב ה' י"ג והעלה שאין לחוש לדשמואל ולשמא באמבטי נתעברה אמנם מהח"מ והב"ש אהע"ז סי' א' ומהט"ז יו"ד סי' קצ"ד נראה דיש באפשריות שאשה תתעבר מש"ז היוצאות מגופו גם בלי ביאה גמורה והגאון חיד"א בספרו ברכי יוסף סי' י"ג האריך בפרט הזה עי"ש ובספרו יעיר אוזן אות א' סי' י"ג ד"ה אשה יכולה להתעבר באמבטי העלה דבתולה יכולה להתעבר ומביא תשובת התשב"ץ ח"ג סי' רס"ג דכתב ג"כ בפשיטות שיכול להיות הדבר הזה וראיתי בתשב"ץ ובהגה"ה שם שמביא משם רופאים מומחים שהאמיתו ג"כ דבר זה וגם ראיתי מה שדיבר בזה הגאון יעב"ץ בספרו אגרת בקורת שמסביר אפשריות הדבר הזה עפ"י חכמת הטבע וכן הראני חכם אחד מש"כ האבן עזרא על הקרא בפרשה חיי שרה בתולה ואיש לא ידעה שיתכן שתהיה הנערה בתולה וישכב איש עמה גם תהר

יג) ומצינו בטענת מוכ"ע דג"כ זה דבר שאינו שכיח כמו שהאריכו כל הראשונים בכתובות בסוגיא דפ"פ: