עין יצחק חלק א לז

נתן להם בית תפלה בבנין שהיה שם מקום תפלה להישמעאלים מקודם שנכבשה ת"י א' הקיסר יר"ה ונשאלתי מהם אם מותרין להתפלל שם היהודים או לא

א) תשובה בעז"ה בקצרה והוא דמבואר באו"ח סי' קנ"ד סעי' י"א במג"א ס"ק י"ז דכל מילי דמצוה אין עושין מדבר שנעשה לעבודת עם אחר ובכ"ה בשם הרא"ם דאפי' נעבד הבית ע"ג בקבע מותר להתפלל בתוכו כו' דמחובר שאני כו' והכא שאני דלא עבד הבית עצמו כו' עכ"ל א"כ לפי דברי המג"א הדין נותן בנ"ד דמותרין היהודים להתפלל בתוכו אלא דיש למשדי בה נרגא עדיין לפי המבואר ביו"ד סי' קמ"ה סעי' ג' הכניס עבודת עם אחר לתוך הבית כו' הוציאה הותר כו' אבל אם הוקצה לכך אינו מותר אא"כ הוציאה משם דרך ביטול כו' וכיון דמבואר בע"ז (דף נ"ג ע"ב) וביו"ד סי' קמ"ו סעי' י' הניחוה עובדי' בשעת מלחמה אסורה א"כ בנ"ד דהישמעאלים הלכו משם משום דנכבשו במלחמה אין זה מקרי ביטול ונאסרה עדיין משום משמשי עבודת עם אחר אף להדיוט וכש"כ על בית התפלה אכן באמת ז"א דהא מה דנותנין להם על בית התפלה מן הממשלה הרוממה ע"פ חסד של השרים מן א' הקיר"ה: א"כ זה גופא הוי כמו ביטול דמהני [ועיין בגיטין (דף ל"ח ע"א) דטיהרו בסיחון ובתוס' ד"ה אבל בחזקה כו' שם וקצרתי ומבואר בע"ז (דף ס"ד) דאפי' זה לפעור וזה למרקוליס ג"כ מהני ביטולו וכמבואר ביו"ד סי' קמ"ו סעי' ה' דעכו"ם מבטל כו' אפי' אינו עובד כו'. ע"כ גם בנ"ד מקרי זה ביטול ומותרת בהנאה ועיין ביו"ד סי' קמ"ו סעי' ז' בהרמ"א וביאור הגר"א שם. וממילא ה"ה דמותרת לבית התפלה וכמש"כ המג"א לחלק בזה דמחובר שאני כיון דלא עבד הבית עצמו

ב) וראיתי בפרי מגדים לאו"ח סי' קנ"ד ס"ק י"ז על דברי המג"א הנ"ל שהביא בשם הא"ר דהרא"מ אינו מתיר רק להתפלל בתוכו אבל לעשות ממנו בהכ"נ קבוע מודה דאסור כו' א"כ לפ"ז יש להחמיר בנ"ד לעשות שם בהכ"נ קבוע אכן בנ"ד יש להתיר בפשיטות לפי המבואר ביו"ד סי' קמ"ו סעי' ה' ברמ"א דישמעאלים שאינן עובדי ע"ז כו' וכן מבואר בהרמב"ם פ' י"א ה' מ"א ה' ז' שכתב וכן כל א"י שאינו עובד עבודת ככבים כגון אלו הישמעאלים כו' וכן מבואר ביו"ד סי' קכ"ד סעיף ו' ובט"ז שם ס"ק ד' ובש"ך ס"ק י"ב ובטור שם בשם הרשב"א שכתב דיש מהגאונים שהתירו יין של ישמעאלים שהדבר ידוע שאינן עובדים עבודת ככבים הן וכ"כ הרמב"ם כו' עכ"ל הטור שם ואף דהתוס' במגילה (דף ו') בד"ה טראטיות כו' כתבו דקשה לומר שאותן מקומות יכול ללמוד שם כו' עכ"ז אינו רק בבתי ע"ז אבל בבתי תפלות של ישמעאלים דאין מכניסים שם שום מין ע"ז ע"כ אף התוס' מודו דמותר להתפלל וללמוד שם

ג) וגם במה שכתבתי לעיל דבנ"ד הוי כמו הניחוה בשעת מלחמה דלא הוי ביטול מצד האומה שנכבשה. אך כעת הוגד לי דע"פ הזאקאן הרשות להם לחזור ולעשות שם לבית התפלה א"כ הא אמרינן בע"ז (דף נ"ג) וביו"ד סי' קמ"ו סעי' י' דאם יכולים לחזור לאחר המלחמה ולא חזרו יש בזה דין ביטול אף מצד העובדים להע"ז. אכן באמת אין זה נצרך לענינינו כלל לפי מה דנתבאר לעיל דזה היה מקום תפלה לישמעאלים ומבואר להדיא ברמ"א ליו"ד סי' קמ"ו סעי' ה' דישמעאלים שאינן עובדי ע"ז אינם יכולים לבטל הרי דמקריא אינן עובדי ע"ז ולכן אף דלא מהני הביטול שלהם עכ"ז הא א"צ בהו לדין ביטול כלל כיון דאינן עובדי ע"ז ע"כ ברור ופשוט דמותר אף לעשות בהכ"נ קבוע בהמקום שנותנין להם מן הממשלה אף שהיה שם מקודם מקום תפלה להישמעאלים כנ"ל

ד) ולכאורה יש להעיר מהך דיו"ד סי' ד' סעי' ז' ישמעאלים שאינם מניחים לשחוט אא"כ יהפוך פניו לא"ל קיבל"א כמנהג חוקותיהם אינו דומה לשוחט לשם הרים כו' וכתב הט"ז והש"ך שם בשם הרשב"א דזהו משום זה מחשב וזה עובד לא אמרינן כו' רשב"א סי' שמ"ה עכ"ל הרי דגם ישמעאלים בכלל עובדים. ועיקר ההיתר התם הוא משום זה מחשב וזה עובד כו'. ולפ"ז יש להקשות על מה שכתבו כל הפוסקים הנ"ל וגם הרשב"א כנ"ל דישמעאלים אינן אוסרים יין במגען לאסור בהנאה משום דלא פלחי ע"ז אבל באמת אינו קשה כלל לפי המבואר בגוף תשובת הרשב"א ח"א סי' שמ"ה דדרכן של הישמעאלים לשחוט דוקא נגד המזרח דמחשבין דבר זה לדברי רוח שלהם תועלת כו' א"כ אינן עובדים ע"ז בשחיטתן למזרח רק דהוי כמו שוחט לרפואה וכיוצא בה מדברי הבאי שאומרים כו' וכמבואר ביו"ד סי' ד' סעי' ה' דאסורה באכילה וע"כ הוכרחו כאן לומר הטעם משום זה מחשב וזה עובד כו' דיהי' מותר אף באכילה ואין זה שום סתירה כלל למה שכתבו כל הפוסקים וגם הרשב"א בעצמו דישמעאלים אינן עובדי ע"ז ולכן שפיר אין לנו להחמיר בנ"ד וכמש"כ לעיל וכן י"ל בהך דחולין (דף ל"ט ע"ב) הנהו טייעי דאתי כו' דמא ותרבא לדידן כו' ופי' רש"י טייעי ישמעאלים כו' הרי דגם ישמעאלים היו עובדי ע"ז. דלפי מש"כ י"ל גם התם דהיה כוונתם לשם רפואה וכיוצא בה מדברי הבאי וכנ"ל גם י"ל דהתם היו יוצא מן הכלל דהנהו טייעי הי' ידוע דעובדי ע"ז היה אבל כ"ז דלא הוחזקו לעובדי ע"ז הם בכלל אומה דלא פלחי ע"ז ועיין בפר"ח ליו"ד סי' י"ט ס"ק ו' ושם ג"כ יש לומר דמיירי דהיה כוונתם לדברי הבאי וכנ"ל: ויותר אין לי כח להאריך ויקבל החוה"ש: סימן יב ב"ה חודש שבט תרי"ח לפ"ק אל כבוד הרב הג' וכו'

במה שדרש ממני לחוות דעתי ע"ד הוראתו במה דפסק בברית מילה שהי' בבהכ"נ ביו"ט ב' והי' מברך המוהל ברכת כוס של ברכת המילה על שכר והורה כת"ר שישתה המוהל עוד כוס של שכר ויהיה יוצא קידוש במקום סעודה וחלקו עליו כל לומדי עירו דהא מבואר במג"א סי' רע"ג ס"ק י"א דאינו יוצא בפירות משום קידוש במקום סעודה רק במיני תרגימא דחשיבי טפי עכ"פ לסעודת שבת יותר מן יין והביא בשם הש"ג דאף בפירות יוצא והכריע דלא כדבריו ולפ"ז ה"ה בשכר אינו יוצא וכת"ר כתב לפרש טעמו דכיון דחזינן דכתבו הפוסקים דשכר דידן עוברים עליו בפסח על בל יראה מה"ת ויש בו כזית בכא"פ אלמא דגם שכר הוא סעיד כמו יין רק הא דמברכין עליו שהכל הוא מהטעם שכתבו התוס' דאינו עשוי לסעוד אבל באמת גם שכר סעיד והאריך כת"ר בזה. וביקש ממני לחוות דעתי בזה

א) תשובה כי לדעתי יש להוכיח כשיטת השלטי גבורים דהא עיקר הטעם דבעינן קידוש במקום סעודה הוא כמש"כ הרשב"ם בפסחים (דף ק"א ע"א) לחד טעמא והתוס' שם ד"ה אף ידי קידוש לא יצאו כו' דזהו משום דכתיב וקראת לשבת עונג במקום קידוש שם תהא עונג וכ"כ הרי"ף והרא"ש שם