עין יצחק חלק א לד

עדים אשר המנוח נתן להם במתנה את הס"ת הזאת. ודעת כת"ר דלא יועילו העדות כיון שהם מן בהכ"נ הזאת ואף דיש להם ס"ת אחרת עכ"ז הא מבואר במהרי"ק שם דלא מהני עדות בני העיר רק כשיהיה להם ס"ת אחרת מדויקת וכשרה כמותה וכפי שהובא בט"ז שם. ונשאלתי לחוות דעתי בזה והס"ת הזאת כתבה הגאון הצדיק מו"ה נפתלי זצ"ל בעל סמיכת חכמים

א) והנני להשיבם בעז"ה והוא כי בעיקר הדין שכתב המהרי"ק דבעינן שיהיה להם ס"ת אחרת כשרה ומדוייקת כמותה יש להקשות ע"ז מהא דמבואר באו"ח סי' תרצ"א סעיף י"א אם קרא במגילה גזולה יצא ואין לברך כמו בלולב הגזול בסי' תרמ"ט: והשערי תשובה שם הביא בשם הפר"ח דס"ל דמברך. וסיים דלדינא נראה שאין לברך ע"ש א"כ הכא בנ"ד אם יש להם ס"ת אחרת כשירה לברך ברכת התורה למי שעולה לס"ת דהא בהך ס"ת שדנין עלי' אם היא גזולה א"כ ממילא אין לברך עלי' וכמו דהעלה השערי תשובה גבי מגילה וה"ה בס"ת דאין לחלק בזה והנה אם הי' באים לשאול הדין אם יעלה לקרות בס"ת הכשירה והיא שלהם או שיותר טוב לעלות לקרות בס"ת שכתבה הגאון הצדיק מו"ה נפתלי זצ"ל הנ"ל אך שהיא גזולה והבעלים מוחין בפירוש שלא לקרות בהך ס"ת וודאי היינו מורין לו ע"פ הוראה דיותר טוב לקרות בס"ת שלהם והיא כשרה עכ"פ מלהיות קורא בס"ת הגזולה אף שכתבה הגאון הצדיק זצ"ל הנ"ל דהא אין לברך עלי' ואף שבדיעבד יצא מ"מ א"ז אלא בדיעבד ולא לכתחילה

ב) לכן נראה ברור דאם העדים מסלקין א"ע מן הס"ת הזאת דיועיל עדותן ואף דאמרו בב"ב (דף מ"ג) דשאני ס"ת דלשמיעה קאי ולא מהני סילוק בזה משום דיש להם הנאה מן שמיעתן וכמש"כ הרשב"ם שם עכ"ז בזה כשיש להם ס"ת אחרת אין להם נגיעה והנאה מזה הס"ת כלל. וכמבואר בח"מ סוף סי' ז' בשו"ע ובטור ובתשובת הרא"ש דאם יש להם ס"ת אחרת מהני עדותן. וכיון דיש להם עכ"פ ס"ת אחרת כשירה אף שאינה מהודרת ביותר כמו הס"ת שדנין עלי' ג"כ אינן נוגעין בעדות כלל דהא אי נימא דחשדינן להו למשקר בעדותן. א"כ הוי ס"ת גזולה ובוודאי אין זה מקרי ס"ת מהודרת וכשירה להיות קורא לכתחילה ולברך עלי' כנ"ל. לכן אין זה הנאה ונגיעה בעדות כלל דהא ע"פ דין מחוייב להיות לצאת ולקרות בס"ת אחרת שהיא שלהם ולא לקרות בהס"ת שאנו דנין עלי' אף דהעצם הס"ת היא מהודרת מאד מ"מ כיון דמשקר בעדותן א"כ הוי ס"ת גזולה לכן לדעתי נראה דלדינא מועיל הסילוק של העדים מן הס"ת הזאת כיון דיש להם ס"ת אחרת שהיא כשירה על לכתחילה. ולכן שפיר סתם הטוש"ע בח"מ סי' ז' בסופו וכן הרא"ש בתשובה וכתבו כולם בקצרה דאם יש להם ס"ת אחרת מהני עדותן ולא כתבו להפרט הזה שכתב המהרי"ק דבעינן שיהיה מדוייק וכשירה ומהודרת כמותה משום דלדינא אף שאינה מהודרת כמותה ג"כ ס"ל דמהני עדותן וכמו שהסברתי בעז"ה

ג) ואפשר לומר בכוונת המהרי"ק דכתב דבעינן שיהי' ס"ת מדוייקת וכשירה כמותה. משום די"ל דלאו כ"ע דינא גמירי ואינו יודע הדין דאין לברך על ס"ת גזולה בפרט דיש דעת הפר"ח דאף על מגילה גזולה מברכין ואף דלדינא נקטינן דאין לברך ועוד דהא אף להפר"ח ג"כ זהו רק בדיעבד אבל לכתחילה וודאי אין לקרות במגילה גזולה וה"ה בס"ת מ"מ בזה י"ל דלאו כ"ע דינא גמירי כיון דאין זה דבר מפורש כ"כ. וכמו שכתבתי בספרי באר יצחק ונחל יצחק בכ"ד דבדין שאינו מוכרע ומפורש י"ל ביה דלאו כ"ע דינא גמירי בזה וגם היכא דהב"ד המקבלין עדותן יודיעו בפירוש להעדים דאם יודעין האמת שמשקרים בעדותן א"כ הוי ס"ת גזולה דאז אין לברך ולקרות בה לכתחילה רק בדיעבד יוצאין בה ויותר טוב לקרות בהשאר ס"ת של בהכ"נ. עכ"ז י"ל בזה דפסולים לעדות משום דעבידי לאחזוקי דיבורייהו בשיקרא וכמש"כ כעין זה השעה"מ ה' אישות פ"ט ה' י"ב שהביא בשם המהריב"ל דעדות שנתקבל שלא בפני הבע"ד אינם יכולים לחזור ולהגיד משום דעבידי לאחזוקי שיקריי' ע"ש בשעה"מ וכן כתב הט"ז בח"מ סי' כ"ח סעי' ט"ו בשם תשובת הרש"ל ובשם מהריב"ל הנ"ל וזהו ע"פ סברא הנ"ל והש"ך שם ס"ק י"ח ציין לעיין במהריב"ל מזה: וכעין סברא זו כתב הש"ך בח"מ סי' ל"ג ס"ק ט' ע"ש: והנה בספרי נחל יצחק על ח"מ סי' כ"ח סעיף ט"ו הארכתי בזה הפרט בעז"ה ע"כ שפיר י"ל בכוונת מהרי"ק דס"ל כהך שיטת הסוברים כן וכמש"כ בשעה"מ שם בשם השמ"ק דכתב כן בהא דקידושין (דף ס"ג) במה דאמרו נאמן ליתן גט ואינו נאמן לכנוס דמיירי דבעת עדותו מתחילה לא בא ע"ד לכונסה דאל"כ יש לחוש לאחזוקי דיבוריי' ע"ש לכן בעינן שיהי' ס"ת אחרת כשירה כמותה דוקא דאל"כ חיישינן שמא בעת עדותו לא ידע הדין הזה וגם במה שמודיעין הב"ד להעד לאחר שהעיד אכתי יש לחוש דלאחזוקי דיבורי' עביד כן. כן י"ל בהסבר לדברי המהרי"ק דלא יהיה מוקשה כ"כ

ד) אכן לדינא לפי מה דקיי"ל ומבואר בשו"ע אה"ע סי' ל"ז סעי' כ"ה בבא א' ואמר אני קדשתי' דנאמן ליתן גט וא"נ לכנוס וסתמו משום דבכל גווני מהימן ולא חיישינן דשמא לאחזוקי דיבורו קא עביד וכמש"כ השע' המלך בפ"ט ה' אישות ה' י"ב מזה א"כ ה"ה הכא אף בהעידו העדים בנ"ד מכבר עכ"ז עכשיו אם הב"ד מפרשים היטב להעדים דאם אתם מעידים בשקר אז אין לכם לקרות בס"ת הזאת ולברך עלי' משום דהוי בוצע ברך והוי מצוה הבא בעבירה ותראו לקרות בשארי ס"ת דהוי ודאי שלכם א"כ אז אין נוגעין בעדותן כשמסלקין א"ע מזכותן שיש להם בהס"ת הזאת דאין להם הנאה עכשיו כשנודע להם הדין על בורי'. לכן הדין נותן דמהני עדותן שיעידו עכשיו שנית לפני הב"ד ואף דבספרי נחל יצחק סי' כ"ח סעי' ט"ו הנ"ל כתבתי לחלק דאין ראי' מוכרחת מהך דאה"ע דאכתי יש לחלק דהיכא דהעיד מתחילה בתורת עדות לפני הב"ד יש עדיין לחוש דשמא לאחזוקי דיבורו העיד עכשיו כן מ"מ הא מבואר בח"מ סי' כ"ח סעי' ט"ו בקבלת עדות שלא בפני הבע"ד דחוזרין ומגידין בפניו משום דס"ל להרמ"א לדינא דלא חיישינן כלל דלאחזוקי דיבורו קא עביד עכשיו וכמש"כ הט"ז שם להכריע דכן עיקר לדינא ודלא כדברי המהריב"ל הנ"ל. ע"כ שפיר מהני עדותן עכשיו שנית לאחר דיפרשו להם הב"ד עכשיו כל זה אף בהעידו מקודם בלא פירוש הדיינים כנ"ל. ואף אם הוי ספיקא דדינא אם כהמהריב"ל או כהרמ"א והט"ז הנ"ל עכ"ז הא אנשי בהכ"נ הם מוחזקים בהס"ת ואין מוציאין מהם דהממע"ה כמו דקיי"ל כן בכל ספיקא דדינא דאין מוציאין מהמוחזק ויכולים לומר קים לנו דלא חיישינן לאחזוקי דיבוריי' ובעיקר הכלל דאחזוקי דיבוריי' יעיין כת"ר בספרי נחל יצחק סי' כ"ח סעי' ט"ו הנ"ל שהארכתי שם בעיקר פרט הזה בעז"ה

ה) והנה ראיתי בתשובת מהר"ם לובלין סי' מ"ב שכתב ג"כ גבי ס"ת דלא מהני עדות של בני אותו העיר אף שמסלקין א"ע אא"כ יש להם ס"ת אחרת מדוייקת וכשירה כמותה וכן פסק טור ח"מ סי' ז' ובסי' ל"ז. וכן פסק המהרי"ק סי' ע' כו' אא"כ יש להם ס"ת מדוייקת וכשירה כמותה עכ"ל המהרי"ק ואף שצ"ע כו' עכ"ל המהר"ם לובלין וס"ל ג"כ להמהר"ם לובלין דלא מהני סילוק אא"כ יש להם ס"ת כשירה כמותה וכדברי המהרי"ק לדינא ובאמת כבר כתבתי דמן לשון הטור והשו"ע בח"מ ותשובת הרא"ש אין הכרח דבעינן שיהי' הס"ת האחרת כשירה כמותה רק