עין יצחק חלק א לג

בהכ"נ ימים רבים אין הציבור רשאים לשנותו בבית אחר והטעם משום דגם בזה שייך משום חשדא כמו בהך דמערבין בבית ישן דגיטין (דף סמ"ך) וכפי פירוש הר"ת בתוס' שם וכמש"כ המהרי"ק בסי' קי"ג והובא במג"א שם ס"ק מ' וכן מבואר בח"מ סי' קמ"ט סעי' ל"א א"כ לפ"ז גם בנ"ד שייך הך דינא משום הך טעמא דחשדא ואין הציבור יכולים לקבוע המנין בבית אחר אך לפי מש"כ המג"א בסי' שס"ו ס"ק ח' וכפי פירוש המחצית השקל שם דאם נתנו שכירות להראשון לא שייך בזה משום חשדא א"כ בנ"ד דנתנו שכירות להראשון כיון דלא שייך בכה"ג הטעם דחשדא ע"כ יכולים לשנות ולקבוע המנין במקום אחר אבל בספרי באר יצחק ח' יו"ד סי' ג' הבאתי לדברי המג"א והמחצית השקל הנ"ל והוכחתי דאף בנותנים מעות שכירות להראשון דאין נוטלים ממנו משום דהדין הוא דגם בכה"ג שייך חשדא כדמוכח מהך דאו"ח סי' נ"ג סעי' כ"ה דאין מסלקין ש"ץ מן אומנתו וכמבואר זה בתשובת הרשב"א והובא בבית יוסף שם והטעם הוא ע"פ הך דגיטין דמערבין בבית ישן משום חשדא ע"ש הרי דגם היכא דהוי בשכר כמו בש"ץ אפ"ה שייך ג"כ ה"ט דחשדא והארכתי מזה קצת בספרי שם א"כ לפ"ז ה"ה בנ"ד לכאורה שייך ג"כ הטעם דחשדא ואין יכולים לשנות ולקבוע המנין בבית אחר

ג) אכן נלע"ד לדון מטעם אחר בנ"ד דיכולים לשנות ולקבוע המנין במק"א ושלא במקום הראשון והוא דתנן בגיטין (דף ס') מערבין בבית ישן ובירושלמי גיטין פ"ה ה' ט' על מתניתין דמערבין בבית ישן אמר ר' אבין ובדיור ישן היא מתניתא: ופי' הקרבן העדה דאיירי מתניתין שדר בו עתה מי שהי' דר בו בראשונה ומשום חשדא כדפי' במתניתין עכ"ל. ובשירי קרבן שם כתב דמשמע מזה כפירוש הר"ת ודלא כפירוש רש"י שם והביא לדברי המג"א בסי' שס"ו ס"ק ז' דשקיל וטרי במכר הבית לאחר אם יכולים לשנות העירוב במק"א או לא והפני משה כתב לפרש להירושלמי באופן אחר וזה לשונו ובדיור ישן היא מתניתא כלומר שאפילו מדירה לדירה באותו בית אין משנין דאיכא נמי חשדא ופי' במראה הפנים דזהו לשיטת רש"י ודלא כפי' הר"ת ע"ש ועיקר פירוש הפ"מ ופי' הקרבן עדה נלע"ד דזה תלוי בגירסת הירושלמי דגיטין שם ובגירסת הירושלמי בעירובין והוא דבעירובין פ' ו' ה' ז' בסופו הובא שם המימרא דגיטין הנ"ל בזה הלשון תמן תנינן מערבין בבית ישן א"ר אבין בדייר ישן היא מתניתא ובגיטין הגירסא בירושלמי בדיור ישן היא מתניתא והנה הלשון בדייר ישן משמע כפירוש הקרבן העדה דקאי על הבעה"ב שדר בו והלשון בדיור ישן דבגיטין משמע כהפני משה דקאי על עצם הדירה אך בפ"מ ובמראה הפנים שם בעירובין משמע דגרס בעירובין ג"כ בדיור ישן ופירש שם קצת להיפך ממה שפירש הפ"מ בגיטין ע"ש

ד) ולפי ענ"ד נראה בכוונת הירושלמי בגיטין ובעירובין בפירוש נכון ביותר והוא דבעירובין דאמרו בדייר ישן הכוונה דאם יצא אותו הבעה"ב מהבית שהניחו שם העירוב ומכרו לאחר דאינו זוכה הלוקח בזכות זה ויכולין לשנותו במק"א וכמש"כ הקרבן העדה דדוקא אותו האיש שזכה בזכות זה ודר בו כהיום יש לו זכות זה והא דגיטין דאמרו בדיור ישן הכוונה דביצא הבעה"ב מהבית שהניחו העירוב למקום אחר ורוצה שיניחו העירוב במקום דירתו דדר בו כעת ע"ז אמרו בדיור ישן הכוונה דדוקא דירתו דהי' דר שם זכה בזכות של הנחת העירוב אבל למקום אחר של דירת אותו הבע"ב אין לו זכות שיניחו שם העירוב ובקצרה הוא כן דדוקא אותו הבעה"ב ואותו מקום הדירה שהניחו שם העירוב ביחד יש לו זכות להניח שם. משא"כ אם אין אותו הבעה"ב או דאין אותו הדירה אין לו זכות זה ובכה"ג לא תקנו חז"ל להך תקנה דמערבין בבית ישן גם יש להסביר דזהו לפי דבכה"ג לא שייך משום חשדא והיינו דבמכר הבית לאחר דאין להאחר זכות זה לפי פי' הר"ת דחשדא הוי שיחשודו לו שגנב מהם וכמש"כ הקרבן עדה וכן אם יצא הבעה"ב למקום אחר לא שייך חשדא אף דלא יניחו העירוב במקום דירתו החדשה משום דדוקא אם לא יניחו העירוב במקום שהורגלו להניח שם בזה יחשדוהו כו' משא"כ אם לא יניחו העירוב במקום אחר החדש לא יהי' מזה שום חשד: ובכה"ג לא תקנו חז"ל להך תקנתא

ה) ולפ"ז נראה לי דה"ה בנפלה ביתו שהניחו שם העירוב וחזרו ובנה ביתו מחדש דאין לו זכות יותר על הנחת העירוב שם דזה לא מקרי דיור הישן וכן משמע הלשון דמערבין בבית הישן דזהו באופן דמקרי שם בית הישן עליו משא"כ בנפל הבית וחזרו ותקנוהו דבזה אין שם בית ישן עליו רק בשם בית חדש: וכעין זה מצינו בסוטה (דף מ"ג) גבי בנה בית חדש דחוזר מעורכי המלחמה דר' יהודה ס"ל דהבונה בית על מכונו לא הי' חוזר ופי' רש"י דסתרו ובנאו במדה ראשונה אינו חוזר משום דכה"ג מקרי בית ישן ואין שם בית חדש עליו. אך הת"ק פליג על ר' יהודה וכמבואר בפירוש המשניות להרמב"ם דאין הלכה כר' יהודה והובא במל"מ פ"ז ה' מלכים ה' ח' והביא שם לירושלמי ע"ש ואכמ"ל בזה. א"כ מצינו דנפל ביתו וחזר ובנאו אף במדה הראשונה דאין שם בית ישן עליו רק שם בית חדש וכדקיי"ל כת"ק דשם: ועיין באו"ח סי' רכ"ג סעי' ג' בבאר היטב ס"ק ט'. וכמו כן יש לדון במה דאמרו בלשונם מערבין בבית ישן. דאם נפל הבית וחזר ובנאו אף דהוי במדה ראשונה ובמקום הראשון דכיון דאין שם בית ישן עליו היום ע"כ אין זה בכלל תקנה זו וגם י"ל דלא שייך חשדא בכה"ג דכיון דידוע לכל שהוצרך לתקן ביתו ונצרכו לשנות וליתן העירוב למק"א ע"כ לא יחשודו אותו וכיון דהוצרכו לשנות מקום הנחת העירוב ע"כ שוב אין משנין מקומו ובקצרה דהתקנה לא הי' רק על שם בית הישן ודיור הישן משא"כ היכא דהוי היום בשם בית חדש על זה לא הי' התקנה זו ודוקא בדיור ישן דהוי דירה ישנה ולא נתקלקל בנתיים הדירה ולא שינו מעולם מקום הנחת העירוב בזה זיכו לו בזכות זה משא"כ אם שינו מקום הנחת העירוב למקום אחר ברשות בזה לא תקנו כן ולא שייך בזה חשדא וע"כ אין לו זכות זה יותר ואמרינן בזה נפלה אזדא לי' והא דח"מ סי' קנ"ד סעי' ט' אין זה שייכות כלל לנ"ד

ו) ולפ"ז בנ"ד דנפל הבית וחזר ותקנו דכיון דאין שם בית ישן עליו וכבר קבעו מקום המנין במק"א מחמת שנהרס הבית הישן של מקום המנין דהדין הוא דאין להראשון זכות יותר בזה והרשות ביד הציבור לשנות המנין במקום חדש אם התנו בפירוש בזמן שקבעו המנין בבית אחר שיהי' בידם לשנות וכמש"כ המג"א בסי' שס"ו ס"ק ח' ובזה הפרט אין אני מזדקק כעת לפי דעיקר שאלת כת"ר הי' אם יש להראשון הזכות ע"ז בזה ביארתי היטב בעז"ה דאין להראשון זכות בזה ואם יש איזה דו"ד בין הציבור ולהשני יודיעני ואתיישב ע"ד טענותיהם וכעת אקצר ואו"ש: סימן ט

נשאלתי מן הרבנים הג' המפורסמים דעה"ק טברי' שיחיו ע"ד הדו"ד שבין אנשי בהכ"נ ובין בעל היורשת אודת הס"ת שידוע דהיה שייך לאבי היורשת אך שהיתה בבהכ"נ זה כמה שנים והדין מבואר באו"ח סי' קנ"ג סעיף כ' בשם המהרי"ק סי' ע' דאין הציבור יכולים להחזיק בו וכמש"כ הט"ז דכן מסתבר ויש לבני הבהכ"נ