עין יצחק חלק א שה

ליער והי' שם בעת שהרגו לר' יהושע עם ר' מאיר ליב הזה. ושם ר' מאיר ליב ידוע להם על איזה איש הי' אומר ועל ר' יהושע הזה לא נודע להם על איזה איש הנקרא יהושע סיפר הא"י וגם כתוב בהגב"ע כמה סימנים גרועים של ר' יהושע בעל האשה הנ"ל ומעכ"ת צידד להיתירא בזה כנכון וכמצווה עלינו לחפש בתק"ע ובפרט בנ"ד שכבר ניסת לבעל וביקש ממני לעיין בזה: ענף א

א) והנני להשיבו ומתחילה יש לעיין במה שהעד לא נבדק אם הביא שתי שערות א"כ הא בכה"ג אינו נאמן לעדות כמבואר בח"מ סי' ל"ה סעי' א' ועכ"ז יש להקל בנ"ד דהא דעת הטור באה"ע סי' י"ז סעיף י"ג ובב"ש ס"ק ל"ד דקטן שיש לו דעת והגיע לעונות הפעוטות דנאמן אף במכווין להעיד כמבואר בט"ז שם וכן מצינו להר"נ בכתובות בסוגיא שם (ד' כ"ז) דחולק על הרמב"ם וס"ל דאף קטן נאמן בעדות אשה גבי שבוי' כמבואר בברייתא שם דעדות תינוק ותינוקות כו' וכן הוא שיטת הרב המגיד והובא באה"ע סי' ז' סעי' א' וכן מבואר להדיא בירושלמי פ"ב דכתובות הלכה ט' בזה"ל ואפילו קטן ואפילו קרוב נאמן בעדות שבוי' כמבואר שם במראה הפנים ד"ה ואפילו קטן וקרוב דכתב דמשמע דאפילו מתכווין להעיד נאמן הקטן עיי"ש. וזה ברור דמה דמהני בעדות שבוי' כש"כ דמהני גבי עדות אשה להעיד שמת בעלה הא גבי א"י מסל"ת הובא שם בס"י בשם הרא"ש דפסול לעדות שבוי' משום דשאני עדות מיתה דהיא עצמה נאמנת משא"כ בשבוי' דאינה נאמנת ע"ש. אלמא דהחמירו בעדות שבוי' יותר מעדות מיתה ולכן כיון דלשיטת הר"נ והמגיד נאמן קטן אף במתכווין להעיד ה"ה וכש"כ גבי עדות מיתה דנאמן הקטן אף במתכווין להעיד וא"כ הרי יש לפנינו שיטת הטור והר"נ והמגיד דס"ל דקטן שיש לו דעת נאמן אף במתכווין להעיד ואף שיש לפנינו שיטת כמה חולקים עליהם עכ"ז גם לדעתם יש להקל בנ"ד עפ"י מה שראיתי בבית מאיר סי' י"ז סעי' י"ג דהביא שם בשם הנו"ב דמחליט דצריך דווקא שערות ובבדיקה. והבית מאיר כתב שם דמסתבר יותר דאין צריך שערות כלל אך לא הביא ראי' לזה

ב) ולפענ"ד יש להביא ראי' לזה מחו"מ סי' ' ג' דדעה קמייתא ס"ל דאינו ראוי לדון אלא מבן י"ח ומעלה והביא שתי שערות ודעה בתרייתא ס"ל דמבן י"ג ומעלה כשר אפי' לא הביא שתי שערות. והובא שם בטור בשם הירושלמי דמבן י"ג ומעלה ראוי לדון אפילו לא הביא שתי שערות ע"ש וראיתי בתומים סי' ז' ס"ק ד' שכתב בכוונת הירושלמי דאמרו קטן כשר לדון היינו שיש שני גדולים עמו א"כ דבר תורה חד כשר והוי רק מילתא דרבנן ומיירי בדלא בדקוהו אם הביא שתי שערות ובדרבנן סמכינן אחזקה דרבא כו' עכ"ל אבל לדעתי אין לומר כן דהא מבואר בירושלמי פ"ד דסנהדרין סוף ה' ז' בזה"ל ר' אבוהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים שלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות. והא מבואר בש"ס דילן בריש סנהדרין דר' אבוהו ס"ל שנים שדנו אין דיניהם דין וגם מבואר בירושלמי ריש סנהדרין דר' יוחנן ס"ל שנים שדנו אין דיניהם דין והובא בתוס' ריש סנהדרין וכן ס"ל לר' אבוהו שם בירושלמי ריש סנהדרין וכיון דס"ל בשנים שדנו אין דיניהם דין וזה ברור ופשוט שם דמאן דס"ל שנים אין דיניהם דין דס"ל דמה"ת בעינן תלתא או מטעם עירוב פרשיות או מטעם משפט אחד יהי' לכם כמבואר בתוס' סנהדרין (ד' ב' ע"ב) ד"ה ד"ה כו' א"כ לר' אבוהו ור' יוחנן הוי זה מידי דאורייתא א"כ נסתר מש"כ התומים דהא בדאורייתא לא סמכינן אחזקה דרבא וע"כ מוכח מהירושלמי דמכשיר בן י"ג שנה אף שלא הביא שתי שערות בבירור דמ"מ כשר לדון ועיין בהשמטות בתשובת רע"א זצ"ל בסי' י"ג שכתב שם בשם הטור דפסק דבן י"ג שנה ולא הביא שתי שערות כשר לדון ומסקנת האחרונים נראה שכן עיקר לדינא ע"ש משום דדעה קמייתא דסי' ז' בח"מ בשם יש אומרים שאינו ראוי לדון אלא מבן י"ח ומעלה כבר כתב התומים שם ס"ק ג' שזהו אינו רק לכתחילה אבל אם דן דינו דין ע"ש. וכיון דמצינו בירושלמי מפורש דאף בלא הביא שתי שערות כשר לדון אף דהוי מידי דאורי' כנ"ל בוודאי אין לנו לחלוק על הירושלמי ועיקר ראיית דעה ראשונה שם משבת (ד' נ"ו ע"ב) מכל דין שדן יאשיהו כו' כבר כתב בביאור הגר"א בח"מ שם ס"ק י"ג דלפירוש רש"י בשבת שם אין זהו הוכחה ע"ש ועיין מזה בספרי נחל יצחק סי' ז' סעי' ג'

ג) וכיון דמצינו דקטן בן י"ג אף שלא הביא שתי שערות כשר לדון והנה אשה פסולה לדון כדקיי"ל לדינא בח"מ שם סעי' ד' וכמבואר בירושלמי גופא פ"ד דסנהדרין ה"ט בזה"ל הרי למדנו שאין האשה דנה ולא מעידה וכן מבואר בירושלמי פ"ד דשבועות ה' א' וכיון דחזינן בשיטת הירושלמי דאשה פסולה לדון וכן קיי"ל ואפילו הכי הכשירו בקטן בן י"ג שלא הביא שתי שערות אלמא דקטן בן י"ג שלא הביא שתי שערות עדיף מאשה וכיון דאשה נאמנת להעיד שמת בעלה אף במתכוין להעיד כש"כ דקטן בן י"ג שלא הביא שתי שערות דיהי' נאמן להעיד שמת בעלה אף במתכווין להעיד ועפ"ז יש לדון בסוגיא דב"ק (ד' פ"א) וקצרתי והוי מזה סייעתא לדברי הבית מאיר הנ"ל ובפרט דמצינו כמה ראשונים דס"ל דאף קטן פחות מבן י"ג נאמן בעדות אשה אף במתכווין להעיד ע"כ אין לנו להרבות במחלוקת די"ל דאף החולקים בזה מודים דבן י"ג ולא הביא שתי שערות נאמן להעיד בעדות אשה לכ"ע כמו שמצינו כה"ג גבי דיינים. וכש"כ בנ"ד שלא נבדק אם הביא שתי שערות וגם כבר ניסת האשה בנ"ד א"כ יש לדון בזה מטעם אחר דנאמן הקטן דהא מבואר בנו"ב מ"ק ח' אה"ע סי' ס"א דהביא בשם התוס' דב"ב (ד' קנ"ד) דס"ל להתוס' שם דחזקה דרבא מהני אף להוציא ממון היכא דאין בידינו לברר וחזקה זו עדיפא מרובא שהרי אין הולכין בממון אחר הרוב וחזקה זו מועיל להוציא ממון ע"ש ואף דבנו"ב במ"ק ח' ח"מ סי' ד' כתב שם פי' אחר בפירוש התוס' דב"ב (ד' קנ"ד) הנ"ל. עכ"ז העיקר הוא במש"כ הנו"ב באה"ע סי' ס"א הנ"ל וכמש"כ בעל המחבר מראות הצובאות בספרו אגודת אזוב בדרוש עמק הלכה לבר מצוה דהעיקר הוא כפירוש קמא של הגאון נו"ב הנ"ל

ד) וכיון דהך חזקה דרבא עדיפא מרובא משום דהמיעוט שלא הביא שתי שערות הוי כמו מיעוט דמיעוטא: א"כ זה דומה למים שאין להם סוף שכתבו התוס' בבכורות (דף ך') והרא"ש שם. דלכן לא אמרינן גבי מים שאין להם סוף סמוך מיעוטא לחזקה משום דהוי מיעוט שאינו מצוי ולכן אם ניסת לא תצא ע"ש א"כ ה"ה בקטן שהגיע לי"ג שנים ולא נבדק אם הביא שתי שערות דעפ"י חזקה דרבא הוי כמו רוב גמור והמיעוט הוי מיעוט דמיעוטא ע"כ הא בכה"ג קיי"ל אם ניסת לא תצא ולא גזרו בכה"ג היכא שכבר ניסת בשוגג ואף לשיטת הרא"ש בתשובה המובא שם בנו"ב ח' אה"ע סי' ס"א דחולק על דברי התוס' עכ"ז י"ל דס"ל דחזקה דרבא הוי לכה"פ כמו רובא וכמו שכתבו התוס' בנדה (דף מ"ה ע"ב) ד"ה ר' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו כו' דכתבו התוס' שם דרוב מביאין שתי שערות בזמנם היינו בני י"ג ויום אחד ועיין מזה בבינת אדם שער בית הנשים סי' י"ח מה שפלפל שם עם הגאון בעל בית מאיר זצ"ל עי"ש. ואף שכבר ידוע בכמה תשובות אחרונים דפלפלו הרבה בזה אם חזקה דרבא הוי מצד רובא או רק מצד ספק עכ"ז העיקר לדינא דחזקה דרבא הוי כמו רובא כמו שפסק בשו"ע ח"מ סי' ל"ה דאם בדקוהו לאחר זמן ונמצא שתי שערות מחזקינן לי' בגדול למפרע ומהני עדותו אף להוציא