עין יצחק חלק א שד

דאמרו דלא שכיח בעיר קאסטראמא ובהסביבה שיסע איש יהודי שמה במסחור מיעחאוואייע מחמת גודל הרציחות המצוי שם וע"כ נחשב זה גופא לכה"פ לסי' אמצעי א"כ יש הרבה סי' אמצעי בנ"ד היינו סי' חסרון השיניים ומנינם ומקום החסרון וסי' מסחור שלו בסחורה מיעחאוואייע

יט) ונ"ד עדיף ביותר מן המבואר בק"ע ס"ק ר"כ בשם המבי"ט דמיירי שם שהי' נותנים שם שלשה סי' היינו שהיה שמו אברהם והוא אדום הפנים ושהיה מוכר טפוש כו' וכיוצא בזה כתב בק"ע ס"ק רכ"ד דכתב לצרף סי' כובע ארוך ומוכר שום כו' א"כ בנ"ד דכיוונו חסרון השיניים כמה נחסרו ומקומן דזה עדיף מן סי' שמו אברהם בלא שם אביו כידוע וא"צ להאריך בזה וכן מה שכיוונו מסחרו בסחורה מיעחאוואייע. והיה מראהו נוטה לשחור דכל אלו ביחד הוי סי' מובהק וכש"כ לפי מה דכתב המהר"ם אלשקר סי' ס"ז בשם הרמב"ם בתשובה דצירוף שני סי' גרועים דהיה בינוני בקומה וזקינו שחור לס"א וכמש"כ בספרי נחל יצחק סי' ס"ה סעי' י' ענף א' בשיטת הרמב"ם דשני סי' גרועים מצטרפי להיות ס"א וע"כ מהני זה התם לשמו ושם אביו יעי"ש וכן י"ל דזהו כוונת הרמב"ם והמחבר באה"ע סי' י"ז סעי' י"ז דכתבו דמהני סי' מנין וסי' מקום יציאה והליכה והם נושאים כך וכך כו' ואף די"ל דכ"ז הוי סי' גרועים אפ"ה מצטרפים כ"ז לסי' מנין משום דמקום יציאה והליכה חשוב לחד סי' גרוע וסי' דנושאים כך וכך לסי' גרוע ב' והוי הנך ב' סי' גרועים לס"א וע"י סי' מנין הוי שני ס"א דמהני זה והוכיחו כן מהא דיבמות דף קכ"ב)

כ) ונ"ד דומה להא דסי' י"ז סעי' י"ז הנ"ל דכתבו הרמב"ם והשו"ע דסי' מנין עם סי' מקום היציאה וסי' מקום ההליכה והם נושאים כך וכך דמהני הגדת מסל"ת להתירה וה"ה בנ"ד סי' חסרון השני שיניים באיזה מקום דזה עדיף מן סי' מנין שבהרמב"ם שם. דהא בסי' מנין ליכא רק סי' א' והכא בחסרון השני שיניים במקומן יש הרבה סימנים היינו חסרון עצם השיניים וסי' מקום וסי' מנין כולם ביחד הוי סי' אמצעי לכה"פ ויותר נוטה דזה הוי ס"מ וכן סי' מקום יציאה והליכה שבנ"ד וכן סי' מה שהי' מסחרו במסחור מיעחאוואייע שזהו לא שכיח במחוז עיר קאסטרמא דזה דומה למה שכתבו שם להצטרף לסי' מה דנושאים כך וכך וידעתי מה דיש לחלק דשא"ה דכולם היו נושאים כך וכך אבל בנ"ד יש לנגדו סי' אחרים עוד וכן סי' גרוע שמראהו נוטה לשחור והיה צעיר לימים ולכה"פ ה"ה בנ"ד מחמת כל הטעמים שכתבתי לעיל דלא שכיח שיתעלם מאנשי העיר קאסטראמא איזה איש שיסע בהדרך דהולך ליעראסלאוו מקאסטרמא ולא יהיה להם ידיעה כלל ממנו. ע"כ בוודאי נ"ד דומה להא דסי' י"ז סעי' י"ז דיש להתיר בנ"ד ולסמוך על כ"ז בפשיטות. וכש"כ לפי מה שהעליתי בספרי נחל יצחק שם לחזק דברי הפמ"א דשני סי' גרועים מצטרפי להיות נחשב לסי' אמצעי כמו שהארכתי שם. א"כ בנ"ד דיש לנו לכה"פ הרבה סי' גרועים היינו סי' חסרון השיניים במספרם ומקום החסרון וסי' מסחרו וסי' מראהו נוטה לשחור וצעיר לימים כל אלו ביחד בוודאי נחשב בפשיטות לסי' אמצעי א"כ בנ"ד דנתבאר דעיקר החשש הוא רק מדרבנן א"כ הא בדרבנן מהני סי' אמצעי ועוד הא י"ל באמת דחסרון השיניים מלפניו במניינם ומקומן הוי זה סי' מובהק כפי מה שאמרו לי היודעים היטב בזה ע"פ החקירה והדרישה בזה

כא) ומהא דסי' י"ז סעי' י"ט דכתבו שם דאם אמרו כך וכך צורתו וכך סימניו דאין אומרים באומד הדעת פלוני הוא כו' י"ל דמיירי התם דהסימנים לא הוי אף סי' אמצעי או בסי' צורתו לא היה שם אף שני סימנים גרועים אבל היכא דמעיד על צורת פניו בשני סי' גרועים וסי' אמצעי בגופו דכל אלו נחשבים לס"מ לפי מש"כ דשני סי' גרועים מצטרפי להיות נחשב לס"א. ולכן כיון דיש עוד ס"א א"כ יש לנו ס"א דמצטרפי להיות ס"מ כנ"ל ע"כ אין מזה שום סתירה למה שהעליתי בספרי נחל יצחק הנ"ל להוכיח דמצטרפים שני סי' גרועים להיות נחשב לס"א ושני ס"א מצטרפי להיות נחשב לס"מ ויש לי להאריך עוד בכ"ז. אך בנ"ד אין אנו צריכים לכ"ז כיון דנתבאר דבנ"ד יצאנו מחשש דאורייתא ובדרבנן בוודאי יש לנו לסמוך על כל הנ"ל דלכה"פ נחשב כ"ז לסי' אמצעי כנ"ל

כב) ועוד דנ"ד דומה לשני יוב"ש דלא הוחזקו ואין שיירות מצויית דהא זה ברור דשני ס"א עדיפי מן שמו ושם אביו ועיין מזה בנו"ב במ"ת סי' נ"ה וקצרתי ע"כ כיון דבנ"ד מקרי אין שיירות מצויות דהא לא שכיח דיהי' נוסע איזה איש במחוזות הללו בסחורה כזו ולא יהי' להם ידיעה ממנו ע"כ מקרי זה אין שיירות מצויות. ובשני יוב"ש ואין שיירות מצויות סמכינן בהיתר עגונות א"כ ה"ה בנ"ד. ויש לנו יסודות גדולות בנ"ד על מה לסמוך להתירה והחכם צבי בסי' קל"ד כתב להתיר ע"פ ס"א במקום שאין שיירות מצויות וכמש"כ המראות הצובאות סעי' י"ז והקהלת יעקב סי' י"ז סעי' י"ח וכש"כ בנ"ד דנתבאר דיש לנו שני ס"א כנ"ל. וע"פ כל הטעמים שנתבארו דעתי מסכמת להיתירא ויושיב כת"ר ב"ד של שלשה ויתירוה

כג) ומה שכתב כת"ר בשם רב גדול א' שכתב להעיר להיתירא בחסרון השיניים ע"פ המבואר ברמ"א סי' י"ז סעי' כ"ד בשם תשובת הרא"ש המובא בטור אה"ע סי' קי"ח דאם חסר או יתר באחד מאבריו הוי סימן מובהק וה"ה בחסרון השיניים הוי ס"מ אבל לדעתי אינו כן דהא בתשובת הרא"ש שם כתב בזה"ל שהיה חסר באחד מאבריו: וכן הוא לשון הרמ"א וי"ל דנקטו כן לדיוק דדוקא מה שנקרא בלשון אבר דאם חסר הוי ס"מ א"כ הא השיניים לא מקרי בשם אבר וכמבואר באהלות פ"א משנה ח' דמנו שם לחשבון האברים דיש באדם ואילו השיניים לא נחשבו התם ואינם מטמאים בטומאת המת כמבואר באהלות פ"ג מ' ג' וכמבואר ברמב"ם ה' טומאת מת פ"ב ה' ז' דמונה שם חשבון האברים וסיים שם דאין השיניים מהמנין ועיין בנדה (דף נ"ה) וכיון דהשיניים אין שם אבר עליהם ע"כ י"ל דלא נקראים בשם לשון אבר גם בנ"ד בהיתר עגונות. ואף דיש לחלק מ"מ אפשר לדון כן ואין ראי' מן תשובת הרא"ש והרמ"א לנ"ד לבנות יסוד דהיתירא ע"ז ועיין חולין (דף קכ"ח) ולכן לא כתבתי לדון דחסרון השניים יהי' ס"מ משום די"ל דגם לזה אין שם אבר עליו רק כתבתי לסמוך להיתירא ע"פ חסרון השניים מצד סי' מנין וסי' מקום וסימן עצם החסרון להשניים וקצרתי סיומא דפסקא דמותרת האשה דנ"ד להנשא ויושיב ב"ד ויתירוה: סימן מג

ב"ה יום ה' י"ד אב תרכ"ו. אל כבוד יד"נ הרב הגאון וכו'

מכתבו הגיעני בשאלתו ע"ד האשה שהי' לה בעל וניסת כהיום לבעל אחר בטעות דסברה דהיא מותרת כבר דבעלה מת ובאמת לא הי' גב"ע בבירור שמת בעלה רק הי' הגב"ע אשר עלם א' בן י"ג שנה שלא נבדק אם הביא שתי שערות העיד ששמע מפי א"י מסל"ת אשר איש אחד ששמו ר' יהושע תפסוהו הריקים ביחד עם איש אחד ששמו מאיר ליב שהי' ידוע להם ר' מאיר ליב הזה והוליכו אותם