עין יצחק חלק א שג

השליחות שהבטיחו לעשות דמסתמא נהרג דאל"כ אמאי לא נעשה השליחות דהא לא שכיח שיארע איזה סיבה לומר דלא היה יכול לעשות השליחות דלאיזה אונס שלא הוחזק לנו לא חיישינן וכמש"כ התוס' בכתובות (דף ג' ע"א) ד"ה וסברה דאניס דלא חיישינן לאיזה אונס משום דלא שכיחא: ואף בחשש א"א דיינינן לסברא זו התם ע"ש]. וכיון דחזינן דע"כ אירע איזה סיבה לר' ליב הנאבד שלא הי' יכול לעשות השליחות דאל"כ אמאי לא נעשה השליחות ע"כ תלינן הקלקלה שנהרג המקולקל שנאבד לנו ולא תלינן בסיבה אחרת שלא הוחזק לנו רק הסיבה שיש לפנינו שנמצא הרוג לפנינו: ואף דבדאורייתא הוי ספיקא בפלוגתא דרבוותא אי אמרינן חזקה שליח עושה שליחותו כמבואר ביו"ד סי' של"א סעי' ל"ד ובמל"מ פ"ד ה' בכורות מזה עכ"ז הא בשל סופרים לכ"ע אמרינן חזקה שליח כו' להוכחה דנעשה השליחות ה"ה בנ"ד דנתבאר דיצאנו מחשש דאורייתא ע"כ שפיר יש לנו להוכיח מן החזקה דשליח עושה שליחותו דכיון דלא נעשה השליחות מסתמא נהרג ועיין בק"ע ס"ק תכ"ז בשם הצ"צ דסמכינן בהיתר ענוגות על הסברא דאין השואל רשאי להשאיל לאחר אך בנ"ד באמת אין דומה לדהתם דשא"ה דהוי בקום ועשה ע"כ לא חיישינן שמא עבר והשאיל לאחר שלא כדין משא"כ היכא די"ל דהיה בשב ואל תעשה ולא עשה שליחותו עדיין י"ל דחיישינן לזה דהיה בשב ואל תעשה. ע"כ אין נ"ד דומה לדברי הצ"צ בסי' ק"ו הנ"ל אך מ"מ יש לצרף זה לסניף דהיתירא עפ"י הסברא שכתבתי לדון משום דחזקה שליח וכו' ובדרבנן סמכינן ע"ז

טו) ועוד יש לדון בנ"ד ע"פ המבואר בסי' י"ז סעי' ט"ו דהיכא דהוי אומדנות המוכיחות אפי' בלא עדות כלל דדינו כמו משאל"ס דאם ניסת לא תצא וכמש"כ התה"ד בפסקיו סי' קל"ט כה"ג דזה כמה שנים שנשתקע שמו ואבד זכרו ונפק קלא דלא פסיק שנהרג כו' ועכשיו בגלותינו דאנו מפוזרים ואילו היה חי ברחוק מאתים או שלש מאות פרסה היה נודע ונשמע לנו וכה"ג מקרי רובא אע"פ שאינו בא אלא מכח סתמא כו' עכ"ל התה"ד. וה"ה בנ"ד שנפרד בשלום לעסקיו מתוך ביתו ואשתו ובניו ע"ד לבוא לביתו על חג הפסח וכן היה לה מכתב ממנו ממאסקווא שיסע משם לקאסטראמא ואח"ז ליערסלאוו ומשם יבא לביתו על חג הפסח וכן מן מה שלא נמסר המכתב שנשלח ע"י מאיש א' מקאסטרמא ליערסלאוו דכל אלו הוי אומדנא דמוכח שהוא אותו הנמצא נהרג על אותו הדרך שמקאסטרמא ליערסלאוו וכמש"כ כה"ג החתם סופר סי' ס"ה יעי"ש ונאבד זכרו זה ערך שני שנים ובנ"ד יש עוד רובא המבררת לנו דזהו האיש שנמצא נהרג כיון דלא שכיח שיהיה איש אחר בסחורה מיעחאוואיע על אותו הדרך שמקאסטרמא ליעראסלאוו שלא יהיה לאנשי העיר שום ידיעה ממנו כנ"ל. א"כ יש לנו תרי רובא המבררת לנו שזהו האיש שאנו דנין עליו: וכבר כתבתי בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ח דהיכא דאיכא תרי רובא המבררים לנו שמת ובעת לידת הספק בפנינו יש לנו הך תרי רובא ביחד דכה"ג לא גזרו חז"ל ע"ש. ע"כ יש לנו מזה יסוד להקל בנ"ד וידעתי מה דיש לחלק בנ"ד דשאני הכא דנגד רוב הראשון יש לנו לדון דהנמצא נהרג הוא פריש מרובא דעלמא ולא זהו האיש שאנו דנין עליו א"כ לא נשאר לנו רק חד רובא השני אך זה אינו ברור כי יש לדחות זה. ובאמת אין אנו נצרכים לזה כי כבר נתבאר בל"ז מה שיש להקל בנ"ד ומצרפינן כ"ז לשארי אומדנות המוכיחות דיש לנו בנ"ד כיון דכבר נתבאר דהיכא דיש לנו הרבה אומדנות המוכיחות דהוי כמו משאל"ס כמש"כ הב"ש ס"ק נ' ואין להחמיר בזה רק מדרבנן ע"כ שפיר יש לנו להקל בנ"ד ולסמוך על כל מה שנתבאר להיתירא בנ"ד ומ"מ לחומר הענין אין אני מסכים להיתירא עד שיסכימו לזה עוד שני רבנים גדולים ומפורסמים אז אני נמנה עמהם להתירה. ויש לדון בכ"ז ע"פ דברי הרשב"א בחי' ליבמות (דף קכ"א ע"א) ד"ה מתניתין מעשה בעשיא כו' ובדברי הב"ש סי' י"ז ס"ק צ"א ובשו"ת שיבת ציון סי' ע"ט וסי' פ' ובשו"ת קהלת יעקב להגאון מקארלין סי' ז' וסי' ח' ובספר קהלת יעקב להגאון מליסא סי' י"ז סעי' י"ח וקצרתי: ענף ה

טז) ואחר כ"ז באת האשה העגונה לפה וספרה לנו כי היתה בעצמה בקאסטראמא לחקור על בעלה שנאבד ואמרו לה כי הרוצחים בעת שסיפרו זה המעשה במסל"ת אמרו אז כי היה תואר פניו של הנהרג נוטה לשחור ושני שיניים היו חסרים מלפניו בשורה תחתונה וגם אמרו שם דלא שכיח במחוז קאסטראמא שיסע איזה יהודי בסחורה מיעחאוואייא

יז) ואחר ששמעתי כ"ז ראיתי לפתוח בהיתירא דאיתתא דנא בהרווחה ב"ה והוא כי לכאורה נראה דסימן שיניים חסרים זהו סי' גרוע דכמה בני אדם נחסרו השיניים אצלם ומ"מ י"ל דזהו כמו סי' מנין דאף דמבואר בב"מ (דף כ' ע"ב) דשטרא מכריז ובעינן דוקא תלתא אבל תרי לא היינו כמש"כ רש"י שם דכיון דמכריז שטרות מצאתי ומיעוט שטרות שתים כו' וכן אמרו לקמן (דף כ"ד) דשנים שנים חייב להכריז משום דמנין סי' וכמש"כ הסמ"ע בסי' רס"ב ס"ק כ"ה וס"ק ל"ב ועוד דהא איכא בנ"ד סי' מקום דאף דאינו מצמצם מקום שנחסרו השיניים ממש מ"מ הוי סי' מקום נחשב לסי' אמצעי א"כ יש בנ"ד שני סימנים אמצעים שנצטרפו ביחד היינו סי' מנין וסי' מקום וכמו שכתבתי מכבר בכוונת רש"י לכתובות (ד' פ"ה ע"ב) גבי ההוא גברא דאפקיד שב מרגניתא דציירי בסדינא כו' ועוד הא קיהיב סימנא ופי' רש"י ד"ה סימנא דאמר צרורות הם בסדין והם שבע. משמע דס"ל דמנין לבד לא הוי סימן מובהק אלא סימן אמצעי דזה לא מהני התם כמבואר בח"מ סי' רצ"ז ע"כ פי' רש"י דזה הוי סימן מובהק כיון דאמר בסדין הם צרורות והוי סי' מקום וסי' מנין ביחד: וס"ל לרש"י דאף דכ"א בפני עצמו לא מהני אפ"ה שניהם ביחד מצטרפי להיות ס"מ ועיין בב"ש סי' י"ז ס"ק נ"ה ובט"ז שם. וזה דומה לנקב בצד אות פלוני דכתבו האחרונים הטעם אף אי נימא דצמצום מקום לא הוי סימן מובהק. מ"מ כיון דנקב מצד עצמו הוי לכה"פ ס"א וע"י סי' מקום דהוא בצד אות פלוני דשני הסימנים ביחד שהם תכופים וסמוכים אף להסוברים דשני סימנים אמצעים לא מצטרפי להיות סי' מובהק מ"מ אם הם תכופים וסמוכים ביחד מודו דנחשבים להיות ס"מ ובפרט לפי מה שהוכחתי בספרי נחל יצחק סי' ס"ה סעי' י' ענף ה' דשני סי' אמצעים מצטרפי להיות סי' מובהק א"כ יש בנ"ד סי' מובהק: ועוד דאף דנימא דכ"ז לא הוי רק ס"א מ"מ הא לפי שנתבאר לעיל דבנ"ד יצאנו מחשש דאורייתא א"כ הא בדרבנן ס"ל לכמה פוסקים דמהני ס"א לחוד וכמו שהארכתי בכ"ז במקום אחר

יח) ועוד יש לומר דעצם חסרון שינים מלפניו נחשב לכה"פ לסימן אמצעי כי אמרו לי אנשים היודעים כי אינו שכיח שיחסרו השינים מלפניו. ע"כ לכה"פ נחשב זה לסי' אמצעי ע"כ בהצטרפות סי' חסרון השיניים בעצם וכן סי' מנין כמה שינים נחסרו וסי' מקומם והם בשורה תחתונה ומלפניו כל אלו ביחד נחשבים להיות סי' מובהק ועוד י"ל בנ"ד דמה שאמרו שהי' עוסק במסחור מיעחאוואייע זה נחשב לסי' אמצעי וכמש"כ בספרי נחל יצחק סי' ס"ה סעי' י' ענף ח' בשם תשובות גאוני בתראי סי' כ"ה דאומנות במידי דלא שכיח נחשב לסי' אמצעי והעיר בזה מהא דיבמות (דף קכ"א ע"ב) ווי לי' לפרשא זריזא כו'. וה"ה בסימן מסחרו כמש"כ שם בשם תשובת מהר"ם אלשיך יע"ש. א"כ ה"ה בנ"ד