עין יצחק חלק א שא

מצויים שם יהודים בהכפרים שישיגו מאכלים כשרים רק בהעיירות הגדולות שנמצאים שם יהודים א"כ זה הנוסע דרך עיר קאססרמא ליעראסלאוו דרכם להעמיד שם לאכול שם ע"כ שפיר כתבו בהגב"ע שנודע להם בבירור גמור שלא היה שם יהודי אחר עם סחורה כזו זולת אותו האיש שאנו דנין עליו לכן שפיר יש לדון בנ"ד דזה דומה לעובדא של המהר"י בן לב דכתב דהיכא דע"פ הנהגת הקונים שוורים הוא כך וכך ובאמת לא היה כן דכה"ג יצתה מה"ת מן חשש א"א ואין לחוש בזה רק מדרבנן כמו במשאל"ס דחשו למיעוטא וה"ה בנ"ד דע"פ המנהג הוא שיעמדו בעירם סוחרים במסחור מיעחאוואיע. ובאמת לא היה שם איש אחר בסחורה זו זולת האיש שאנו דנין עליו דאם היה עומד שם זה בוודאי היו יודעים ע"כ יצתה מה"ת בנ"ד מחשש א"א ואין לנו רק חשש דרבנן לחוש למיעוטא שמא נסע איש אחר בסחורה זו דרך העיר ולא עמד לנוח שם כלל ואין זה רק חשש דרבנן אף בלא דברי המבי"ט הנ"ל: ענף ב

ה) ועכשיו שנתברר לנו כי בנ"ד אין לנו רק חשש מדרבנן לכן יש לדון בהיתירא בנ"ד והוא דנקדים דברי השב יעקב בסי' י"א שכתב לדון בדברי המבי"ט בנמצא הרוג באותו הדרך שהלך ממקום פלוני למקום פלוני דזהו כמו הא דפסחים (דף י') בשדה שנאבד בה קבר ונמצא בה קבר דס"ל לרבי דאמרינן קבר שאבד הוא קבר שנמצא ולא חיישינן שמא הוא קבר אחר והלכה כרבי מחבירו כו' והאחרונים השיגו עליו דיש לחלק דשאני בשדה שאבד קבר דהוחזק לנו מתחילה אותו השדה שאין שם קבר אחר כלל וע"כ תלינן שפיר בנמצא הקבר דאין שם קבר אחר רק זהו הקבר שנאבד שם משא"כ בנמצא הרוג בדרך דאין לדון כן שהרי הדרך מקום מעבר לרבים ע"כ אין לנו לומר זהו שהלך שם כו' כמו שהאריך בזה הנו"ב במ"ק סי' מ"ו והמראות הצובאות ס"ק ס"ו. ועוד הקשו על השב יעקב דאף דהראב"ד והבעה"מ פסקו כרבי. אכן הטור באו"ח סי' תל"ט פסק כרשב"ג דלא אמרינן קבר שאבד הוא קבר שנמצא ויעיין מזה בשו"ע או"ח סי' תל"ט סעי' ב' ועוד יש להקשות בעיקר דברי השב יעקב דמנלן לדון הך סברא דזהו שנאבד זה הוא שנמצא היכא דיש לנו חזקת איסור א"א המנגדתו כמו בנ"ד דהא שם בשדה שאבד קבר לא הוי חזקה המנגדתו וע"כ לדינא קשה לסמוך על סברת השב יעקב הנ"ל ומה דיש להעיר בעיקר דברי השב יעקב מיבמות (דף קט"ו) בעובדא דאתלי נורא בי גנני העיר מזה הנו"ב בסי' מ"ו וכתב לחלק דשא"ה משום פסתא דידא דשדיא וכ"כ הב"ש ס"ק ק"ס בשם הרמ"ה דעובדא דאתלי נורא בי גנני היה מוכח דהיד אין זה מהאיש הנשרף ע"ש וקצרתי

ו) אבל בנ"ד לפי מה שנתבאר דזהו כמו רוב המברר לנו דלא הי' שם איש אחר דזהו כמו משאל"ס כמש"כ המהר"י בן לב על הנידן דכיוצא בו כנ"ל א"כ ממילא נסתלק בנ"ד החזקת איסור א"א דהא מה"ת רובא עדיף מחזקה ומש"כ הריב"ש דשאני היכא דיש שני חזקות: כבר סתר זה הנו"ב ובפרט בנ"ד דנמצא א' מת וקצרתי]. ואף דחשו חז"ל למיעוט מ"מ החזקה נסתלק ע"י הרוב א"כ לא הוי בנ"ד שום חזקת איסור כלל וכן אין שייך בנ"ד סברת הנו"ב דשאני היכא דהוי מקום מפולש ומעבר לרבים דהא בנ"ד אינו מצוי שיהיה שם על אותו הדרך באותו הזמן שאנו דנין איזה יהודי אחר עם סחורה מיעחאוואיע דהא זהו לא שכיח כנ"ל רק מה דחיישינן למיעוט שמא נסע איזה איש יהודי בסחורה כמותו ע"כ שפיר מהני מה דמעידין האנשים דעיר קאסטרמא דיודעים דהאיש שאנו דנין עליו נסע אז משם ליערסלאוו על אותו הדרך שאמרו הרוצחים שהרגו שם לאיש יהודי שהיה לו סחורה כזו. ותלינן דאותו האיש שהרגוהו על אותו הדרך דזהו האיש שאנו דנין עליו דידעינן דהלך אז דרך שם וכן אין להקשות בזה דהא שיטת הטור למפסק הלכתא כרשב"ג ודלא כרבי דהא דוקא בדאורייתא פסק הטור כרשב"ג אבל היכא דביטל החמץ מודה הטור דא"צ לבדוק ותלינן דזהו שנמצא א"כ ה"ה בנ"ד דלא הוי רק חשש דרבנן משום דלא שכיח דיהי' שם איש אחר בסחורה מיעחאוואיע באותו העת שאנו דנין שלא יהי' להם ידיעה ממנו ועיקר החשש בנ"ד רק מדרבנן וכיון דאף אם לא נודע לנו שהי' נוסע האיש שאנו דנין עליו בהדרך ההולך מקאססרמא ליערסלאוו ג"כ אינו רק חשש מדרבנן ולכן שפיר יש לדון לכ"ע ע"פ הידיעה מעדות אנשי קאסטראמא שהיה נוסע האיש שאנו דנין עליו משם להדרך ההולך משם ליערסלאוו דעכשיו דנמצא איזה הרוג על אותו הדרך דתלינן לכ"ע דזהו שנאבד על אותו הדרך הוא שנמצא דהא בדרבנן לכ"ע מקילינן מסברא זו ושאני בנטבע דהרבה נטבעים יש בים כמש"כ הפוסקים והנו"ב בסי' מ"ו והקהלת יעקב בסי' ז' על דברי הרשב"א

ז) ועוד יש לדון בנ"ד לפי המבואר בבכורות (דף כ"ה ע"ב) דטעמי' דרשב"ג דס"ל בשדה שאבד בה קבר דתיבדק כל השדה משום די"ל דהא דרכי' למיקבר בי' כו' וכן בבעל מום שנתערב דאגב דמנגחי אהדדי שכיח בהו מומא הרי דדוקא היכא די"ל דשכיח אחר כמותו בזה חשו לומר דלא אמרינן זהו שאבד הוא שנמצא והא דפסחים (דף י') במה דאמרו על ובדק ואשכח דפלוגתא דרבי ורשב"ג כו': מוכח לומר דגם זהו מקרי מידי דשכיח לפי דשכיחי עכברים. עכ"פ מוכח מסוגיא דבכורות דדוקא במידי דשכיח בזה ס"ל לרשב"ג דלא תלינן דזהו שאבד זהו שנמצא א"כ בנ"ד דלא שכיח איש אחד בסחורה זו באותו העת כנ"ל ע"כ לכ"ע תלינן דזהו שנאבד על אותו הדרך ולא חיישינן שמא הוא איש אחר ובפרט דהוי מידי דרבנן ע"כ לכ"ע תלינן לומר דזהו שנאבד שם: ענף ג'

ח) אך לכאורה יש לפקפק בנ"ד דעיקר ההיתר הוא ע"פ עדות הא"י הרוצחים במסל"ת דהרגו על אותו הדרך איש יהודי בסחורה מיעחאוואיע משום דמה שנמצא שם סמוך להכפר הרוג א' אין מזה שום התחלת ההיתר כלל דהא יכול להיות אף דנימא דהי' ניכר להם שהוא יהודי. מ"מ הא דוקא מצד דהיהודי שהרגוהו הי' מוליך להסחורה מיעחאוואיע בזה יש לדון לעדות האנשים דקאסטרמא שע"פ החקירה נודע להם כי איש סוחר עם סחורה כזו לא הי' שם באותו העת אבל בלא עדות הרוצחים רק מצד שנמצא הרוג שם בזה לא שייך שום תועלת מן עדות אנשים ישראלים הנ"ל והא עדות מסל"ת לכ"ע אינו מועיל רק מדרבנן ודוקא בע"א ישראל ס"ל להרבה פוסקים דמהני מה"ת אבל לא בעדות מסל"ת דלכ"ע הוא מדרבנן א"כ נסתר לכאורה עיקר יסוד דהיתירא בנ"ד

ט) אכן באמת שפיר כתבתי דנ"ד מקרי רק חשש מדרבנן: משום דלאחר שהתירו לסמוך מדרבנן ע"פ עדות במסל"ת להאמינו כעין סברת התוס' ביבמות (דף פ"ח) ד"ה מתוך חומר כו' או ע"פ סברת רש"י שבת (דף קמ"ה) דלכן נאמן עד מפי עד בעדות אשה משום דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש כו' א"כ לאחר דהימנוהו חז"ל ממילא דינו ככל עד כשר מה"ת דמקרי אופן כזה רק חשש מדרבנן אם הוי רובא וראי' לזה מהא דמבואר בסי' י"ז סעי' ל"ד גבי משאל"ס דאם ניסת לא תצא משום דכיון דאינו רק חשש דרבנן אם הי' שני עדים מעידים שנטבע ע"כ הקילו חז"ל אף בע"א וה"ה בעדות מסל"ת דאם ניסת לא תצא וכמבואר זה ביבמות (דף קכ"א ע"ב) ולא אמרינן דבעדות מסל"ת כיון דעיקר נאמנות שלו אינו רק מדרבנן דיהי' דינו חלוק בזה מן ע"א כשר דלא שייך בעדות מסל"ת לומר דניסת לא