עין יצחק חלק א ש

מן האריסטאנטין אינם יהודים שישבו שם בבית האסורים שספרו לו במסל"ת כפי המבואר בארוכה בהגב"ע איך שהרגו לאיש א' שהיה צעיר לימים בערך אותו הזמן שהי' בקאסטראמא בנסיעתו על הדרך ליערסלאוו שהיה עמו סחורות מיעחאוואיע ואח"כ טלטלוהו להיער סמוך להכפר. ואח"כ באתה האשה שם לחפשו ומצאתו סמוך להכפר איש אחד נהרג שנשחת צורת פניו וכל גופו ונשאלתי אם מותרת להנשא

א) תשובה הנה זה ברור דא"י שאמר במסל"ת הרגתי לפלוני דמשיאין אשתו כמבואר באה"ע בסי' י"ז סעיף ז' ולא חיישינן שאמר כן כדי לאיים וכמש"כ הב"ש ס"ק כ"א ומה שלא אמר קברתיו מבואר בב"ש ס"ק נ"ד דלא קיי"ל כהרמב"ם ואצ"ל קברתיו וכ"כ בק"ע ס"ק קט"ו בשם התה"ד דמסקנא דמילתא שלא נהגו העולם כלל לומר קברתיו ועוד דהא בנ"ד דאמרו הרוצחים דלאחר שהרגוהו טלטלוהו והוליכו אותו להיער א"כ בכה"ג אף להרמב"ם אצ"ל קברתיו וכמש"כ הר"נ והריב"ש דטלטול והזזה הוי כמו קברתיו והובאו בק"ע ס"ק קט"ז אך מה נעשה כי בעיקר אמירתם של הרוצחים לא אמרו את שם הנהרג לא שמו ולא שם אביו ושם עירו ואף שמו לבד לא הזכירו: א"כ עדיין יש לחוש שמא היה איש אחר יהודי שמסחרו ג"כ עם סחורות מיעחאוואיע והרגוהו וזה האיש שאנו דנין עליו נסע לאיזה מקום אחר ומה שאמרו שנסע עם סחורה מיעחאוואיע זה בוודאי לא נחשב לסימן כלל דגם סימן אומנות דשכיחי לא נחשב לסימן כלל כמש"כ מזה בספרי נחל יצחק סי' ס"ה סעי' י' ענף ח' וכן בנ"ד אין סברא לומר דמסחור מיעחאוואיע מקרי מידי דלא שכיח. ומה שמבואר בנ"ד בהגב"ע דקאסטראמא שהעידו הרבה אנשים דידענו בבירור גמור דבעירינו תמיד ידוע מכל הנוסעים דרך שם אשר ע"כ ידענו ולא שמענו משום אדם כי מאז נסע הנהרג דרך קאסטראמע עד העת שהובאו הרוצחים שם דלא נסע שם אדם עם סחורה כזו מן קאסטראמא ליערסלאוו כו' על זה לבד קשה לבנות יסוד ההיתר דהא אינם מעידים שלא זזה ידם דעמדו תמיד בהשער העיר יום ולילה ויכול להיות כי נסע איזה איש בסחורה כזו בלילה או ביום שלא עמד כלל בתוך העיר וע"כ אינם יודעים מזה וידיעתם הוא כי אותן העומדים בתוך עירם לנוח מעט כדרך כל הנוסעים דיודעים מי המה אבל אותן שנוסעים דרך שם ואינם עומדים שם כלל מזה יכול להיות שאין להם שום ידיעה כלל והא מצינו ביבמות (דף קט"ז ע"א) דאמרו דחיישינן דילמא בגמלא פרחא אזל פי' רש"י הולך מהר כו' ועיין בתוס' שם ואף לשיטת הרשב"א שם בשם הראב"ד דלגמלא פרחא לא חיישינן מ"מ בנ"ד שפיר יש לחוש שמא נסע כדרך כל הנוסעים אך לא עמד שם בתוך העיר ולכן לכאורה ננעלו דלתי ההיתר בנ"ד: ענף א

ב) ועכ"ז אפתח בהצלה בעז"ה ונקדים דברי המבי"ט שהובא בק"ע ס"ק רכ"א אם נאבד יהודי בדרך שהלך ממקום פלוני למקום אחר ואח"כ באותו הדרך נמצא הרוג מדאורייתא תלינן שזהו הנאבד דאם אי' שהנאבד הי' ניצול היה נודע מקומו וע"כ אם ניסת לא תצא יותר מן הנטבע במשאל"ס כו' עכ"ל ונראה לי להביא ראיה לדבריו מיבמות (דף קכ"ב) במעשה בקולר של ב"א שהיו מהלכין לאנטוכיא ובא נכרי א' ואמר חבל על קולר של ב"א שמתו וקברתים והשיאו נשותיהם ושוב מעשה בששים ב"א שהיו מהלכין לכרכום ביתר ובא נכרי ואמר חבל על ששים ב"א שמתו והשיאו נשותיהם ופי' רש"י קולר חבורה ושיטת הרמב"ם לפרש שהם אסורים בקולר או נושאים גמלים וכיוצא כו' והובא במחבר סי' י"ז סעי' י"ז והב"ש שם ס"ק נ"ה וכן הח"מ שם ס"ק ל"ז דלשיטת רש"י מוכח דמנין עשרה בלחוד הוי סימן ובק"ע ס"ק קפ"ג כתב דמעובדא דקולר שמעינן דסי' חבורה לחוד אף דלא אמר סי' מנין שלהם ג"כ מהני וכ"כ בק"ע ס"ק רע"ג בשם הרא"ש. ובאמת צ"ע לכאורה דאמאי מהני סי' מנין וכן סי' חבורה אף בלא סי' מנין דהא סי' מנין לא הוי סי' מובהק כמש"כ הט"ז להוכיח כן מן ב"מ (דף כ"ה) דהש"ס שקיל וטרי להוכיח דש"מ מנין הוי סימן ודחי לי' א"כ חזינן בוודאי דסי' מנין לא הוי סי' מובהק א"כ אמאי מהני סי' מנין לחוד שם בשלמא לשיטת הרמב"ם דפי' דהם אסורים בקולר או נושאים גמלים וכיוצא בזה י"ל דטעמו דס"ל דשני סימנים אמצעים מצטרפין להיות סימן מובהק כדס"ל כן להרבה פוסקים אבל בשיטת רש"י קשה אכן לשיטת המבי"ט דס"ל דאם נמצא באותו דרך שהלך דיצתה מה"ת מחשש א"א אתי שפיר דהא ס"ל לכמה פוסקים דבדרבנן מהני סי' אמצעי ע"כ מהני התם סי' מנין או חבורה לחוד דזה הוי לכה"פ סימן אמצעי א"כ הוי מסוגיא זו סייעתא לדברי המבי"ט ומן דברי הרמב"ם דמצריך עוד סי' לסי' מנין י"ל דס"ל כשיטת הסוברים דאף בחשש דרבנן לא מהני סי' אמצעי וכדס"ל כן לכמה פוסקים ואכ"מ

ג) ויש לי להאריך בדברי המבי"ט ובקצרה הוא כי עיקר סברתו שכתב דאם איתא שהנאבד הי' ניצול הי' נודע מקומו כו' כעין זה הוא ברש"י כתובות (דף כ"ב ע"ב) ד"ה באומרת ברי כו' שאילו היה קיים היה בא עכ"ל. ויש לי מה לדון בזה טובא אך באמת עדיין אין מזה תרופה לנ"ד דהא אף לדברי המבי"ט עדיין לא יצאנו מחשש דרבנן בנ"ד אף לדברי המבי"ט ואף דסיים המבי"ט שם דאפשר לצדד להתיר אף מדרבנן כו' היינו כמו שכתב שם דמאחר שלא נתעלמו רק אלו הג' כו' א"כ זה אינו רק היכא דהוי סי' מנין אבל בנ"ד דלא הוי רק אחד לא שייך כן וכמש"כ בק"ע ס"ק רע"ג דיש לחלק בין קולר לאדם אחד א"כ עדיין אין לנו היתר ברור בנ"ד

ד) אכן נראה לי לדון באופן אחר להיתירא בנ"ד והוא דנקדים דברי המהר"י בן לב המובא בק"ע ס"ק ע"ז בזה"ל יהודי אחד היה קונה שוורים ובאו עכו"ם והעידו שהיהודי הקונה שוורים נהרג ונתברר ע"פ החקירה שלא הוחזקו שני יהודים קונים שוורים באותו הזמן וקודם לו ואחריו שאילו היה איש אחר היה נודע להם למה שהוא דרך הקונים שוורים לסבוב מעיר לעיר ולהכריז במקומות המיוחדים שכל שרצונו למכור שוורים יבואו אצלו באופן שהוא נמנע שיתעלם מהם אם היה איזה יהודי קונה שוורים ועם כל זה אין זה ראיה מספק דחוששין למיעוט דאולי בא איש אחד ומיד שבא נזדמנו לו לקנות שוורים כו' וזהו שנהרג וחוששין למיעוט כמו במשאל"ס ובמגוייד עכ"ל הרי שכתב דכיון דהמנהג היה שם כי כל הקונה שוורים יכריז כו' ולכן לא חיישינן מה"ת שמא אירע איזה סיבה שלא עשו כן ועיין בכתובות (דף ט"ז ע"ב) דאמרו דהאי דלא עברו קמאי אתניסי הוא דאיתניסו ובתוס' שם דמיירי דאיכא מיגו כו' ועיין בש"ך ח"מ כללי מיגו ס"ק ב' א"כ ה"ה בנ"ד דאנשי עיר הדרים בעיר קאסטראמא מעידים שיודעים בבירור גמור דבעירם תמיד ידוע מכל הנוסעים דרך עירם וידענו ולא שמענו משום אדם כי מאז נסע הנהרג דרך עירם כו' לא נסע שום אדם עם סחורה מיעחאוואיע כו'. א"כ מסתמא ידוע להם כי הדרך מן כל הנוסעים דרך עירם לעמוד ולנוח בתוך עירם לחפש אחר קונים סחורה זו כי זהו עיקר חפץ הנוסעים ברוסיא עם סחורה זו הבא מן חו"ל להובילם למדינת רוסיא להשיג קונים שם. ע"כ דרכם של אותן שיש להם מסחר זה לעמוד בתוך העיר כמו עיר קאסטראמא שהיא עיר גדולה שישיגו שם פדיון ע"ז וכן אמרו לי היודעים דרכי המדינה דשם דאינם