עין יצחק חלק א רעב

יז) והנה בספרי נחל יצחק סי' ס"ה סעי' יו"ד ענף ו' בד"ה ועוד דהא בקונטרס עגוגות כו' כתבתי בשם ק"ע לסי' י"ז בס"ק קי"ח דמה שהזכירו שהי' חולה אין זה סימן כלל והעליתי שם דזהו אם לא ביארו את החולי בפרטות אבל אם ביארו איכות החולי י"ל דזה הוי סימן אמצעי וכמו ברושם בגופו דאף דלא צמצמו מקומו אי' הוא דהוי ס"א ומה לי רושם בגופו מבחוץ דלא ציינו באיזה אבר מ"מ הוי ס"א ה"ה רושם טיב החולי בפנים דהוי ס"א ע"ש בספרי. א"כ ה"ה בנ"ד דידוע דהי' חולה מסוכן על חולי סוחאטע ר"ל כמו שהגיד הרופא מומחה לכן אם אמר הממונה על הקברות להאשה דהאיש קלמן חייט הי' חולה על חולאת סוחאטע ומזה המחלה מת שם האיש הלז א"כ יש לדון דזה נחשב לסימן אמצעי ויועיל זה להצטרף לשמו דיהי' חשוב כמו שמו ושם אביו כמש"כ בשם הנו"ב לעיל וגם י"ל לפי מש"כ בספרי נחל יצחק סי' ס"ה סעי' יו"ד להוכיח דשני סימנים גרועים מצטרפים להיות נחשב לסי' אמצעי והארכתי שם הרבה בזה ע"ש. לכן יש לדון בנ"ד אם אמר הממונה הנ"ל להאשה כי הנפטר קלמן חייט הי' חולי בחולי הסוחאטע דאף דנימא דגם פרט החולי לא נחשב לס"א ג"כ דמ"מ הוי סי' גרוע לכה"פ וכן סי' אומנתו דהי' חייט הוי ג"כ לכה"פ סימן גרוע א"כ יש בנ"ד שני סימנים גרועים היינו סי' אומנתו וסי' החולי סוחאטע דהם מצטרפים להיות חשוב לסי' אמצעי ולכן יש לנו יסוד דהיתירא להתירה ע"פ שמו קלמן והסי' אמצעי הלז דכבר כתבתי בשם הנו"ב לכללא דס"א עדיף מן שם אביו והוי כשמו ושם אביו דמקילינן בנמצא מת בהעיר דידוע לנו דבעלה הלך לאותו העיר וכמש"כ בשם הח"מ והב"ש וכמש"כ הרמ"א דבמקום אומדנות יש להקל ולסמוך אמ"ד דלא בעינן שיזכיר שם עירו ע"כ יש לנו מקום להקל בנ"ד עפ"ז אך בעינן שיאמר לה כי ראה כתוב בהפינקס שמת האיש קלמן חייט במחלת הסוחאטע דשייך גם בזה לומר דנאמן על כל זה משום מילתא דעביד לגלוי' דמירתת שמא תחקור לראות כ"ז בהפנקס

יח) וכ"ז אם יבורר שהממונה על הקברות אמר להאשה כי הנפטר היה חולה במחלת הסוחאטא אז יש מקום להתירה ע"פ היסוד שנתבאר בעז"ה אבל אם לא יבורר כן א"כ אז נפל היסוד הלז בבירא וכמו שנתבאר. וכן אם יבורר שהממונה אמר לה כי הנפטר היה מעיר קאמינקא אז יש לנו ג"כ יסוד להתירה ע"פ חיפוש באותו העיר וכמש"כ למעלה דכיון דלא נמצא איש אחר ששמו קלמן חייט יהי' נאבד מהם ע"כ יש לנו יסוד להקל כנ"ל: אכן אם לא יבורר כ"ז אין לנו מקום להתירה ע"פ דברי הממונה על הקברות הנ"ל ובפרט לפי מה דנודעתי כי יש עוד עיר שנקראת קאמינקא במחוז קיעוו. א"כ שמא היה הנפטר מעיר קאמינקא דמחוז קיעוו כיון דהוחזקו שני עיירות בשם זה לכן יחקרו גם אח"ז מן העיר קאמינקא השני' אם אינם יודעים שם מן האיש קלמן חייט שנאבד אצלם באותו העת ואחרי שיבורר כ"ז אז יש מקום להתירה ע"פ דברי הממונה אם אמר לה שהיה הנפטר קלמן חייט מן עיר קאמינקא וכנ"ל וכן אם יבורר שהנפטר הלז הי' חולה במחלת הסוחאטא ג"כ יש לנו מקום להתירה ואם לא יבורר כן אין לנו יסוד לסמוך להתירה ע"פ דברי הממונה הנ"ל: ענף ה

יט) ועתה נשובה לחקור מה שיש לעיין בשריותא דאיתתא דנא ע"פ עדות האיזבארשציק היינו מה שהעידו שני עדים מיוחדים מה ששמעו מפי האיסבארשציק שאמר להם כי נתן לו פאס מקודם נסיעתו לפרייסין ואמר להם אשר הי' לו מכתב שמת בעלה והי' איזה טעות שם ואינו יודע אם היה טעות בשם אביו או בהכינוי שלו וגם הי' כתוב בהמכתב שנשאר איזה חפץ ממנו ואמר שמתחרט שלא הראה את המכתב לפני אנשים זהו קוטב הגב"ע. ועתה מת האיסבארשציק ונאבד המכתב הנה לפי עדות הלז בשם האיסבארשציק יש בו עדות המועיל להתירה דהא כיון שכתבו להאיסבארשציק שמת האיש שהיה נקרא קלמן ובשם אביו או בשם הכינוי שלו כי הטעות הי' רק באחד מהם א"כ זה הוי כמו דהזכירו שם עירו וכמש"כ הט"ז בסי' י"ז סעי' י"ח ס"ק כ"ג דאם אמרו לו כשתלך למקום פ' אמור להם שמת יצחק בן מיכאל ה"ל זה כמו שהזכירו שם עירו וכן הביא בשם המהרי"ק שורש קע"ז כו' וכ"כ הב"ש שם ס"ק נ"ז א"כ ה"ה בנ"ד דכיון דנשלח המכתב הלז להאיזבארשציק דקאמינקא שבמחוז הוראדנא מסתמא ידעו במקום שמת האיש קלמן דהוא מן עיר קאמינקא דמחוז הוראדנא וידעו זה ע"פ מה שראו כתוב כן בהפאס שלקח משם מקודם נסיעתו. א"כ ה"ל זה כמו דהזכירו שם עירו ולכן כיון דלא נאבד אצלם איש אחר דשמו קלמן אחר החיפוש: וגם הא כתב הט"ז באה"ע סי' י"ז ס"ק כ"ה דאם הוזכר שמו לבד א"צ לחיפוש כלל אלא כל שלא הוחזק באותו עיר עוד אחר בשם זה ואינו כאן סגי כיון שהמקום שהי' שם הוא ידוע שיצא משם עכ"ל הט"ז וכש"כ בנ"ד שכתבו שחיפשו היטב ולא נאבד משם אחר בשם כזה ע"כ יש מקום עפ"ז להתירה וע"ד הכינוי אם נחשב כשם אביו עיין במהרי"ט סי' למ"ד דס"ל דמהני כמו שם אביו ועיין בתשובת הרא"ש כלל מ"א ובשו"ת גאוני בתראי סוף סי' כ"ה ובנו"ב במ"ק סוף סי' מ"ב וגם דהא חיפשו שם ולא נמצא עוד אחר בשם קלמן ובשם הכינוי כזה

כ) אבל דא עקא כי לא נכתב בהגב"ע אם היה כתב ישראל כתוב בהמכתב הלז או אפשר שהי' נכתב בכתב אינו יהודי ומבואר בסי' י"ז סעי' י"א במחבר דלהרמב"ם צריך שיודעו שהוא כתב ישראל וסיים הרמ"א דכן ראוי להחמיר וכן כתב החלקת מחוקק שם בס"ק כ"א בסוף התשובה דבמקום עיגון כתב שנמצא כתוב בכתב ישראל ולא שכיחי כותים שיודעים לכתוב בכתב ישראל שחזקה שישראל כתבו לא חיישינן לפסול רק תלינן ברוב ישראל הכשרים לעדות זו כמו דלא חיישינן בבת קול עכ"ל וכן כתב הב"ש שם בס"ק כ"ט בשם הח"מ דכתב הבא ממרחקים בכתב ישראל מקילינן במקום עיגון אף שאינו מקויים ותלינן ברוב ישראל הכשרים לעדות ולכן בנ"ד אם יבורר שאמר כי הי' המכתב בכתב ישראל אף שלא נתקיים מ"מ יש להקל במקום עיגון וכמו שכתבתי בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ה' ענף ז' להוכיח כן מריש גיטין דרבנן לא אצרכוה קיום משום עגונא ואף בנמצא בשוק ג"כ אמרינן דמה"ת הוי כנחקרה עדותן בב"ד וכמו שהארכתי בספרי שם ע"ש. וכבר כתב הקצה"ח בסי' מ"ו ס"ק ה' להוכיח דגם כת"י הלוה א"צ קיום מה"ת ודלא כהש"ך ע"ש וכן כתב הקצה"ח שם בס"ק ד' להוכיח מן התוס' בכתובות (דף צ"ב) דאף בנמצא בשוק ג"כ לא חיישינן לזיוף ע"ש אך כ"ז אם המכתב היה נכתב בכתב ישראל אבל אם לא יבורר זה א"כ יש לחוש שמא כתבו אינו יהודי ולא מהני כתבו וכמש"כ הרמב"ם וכפי הכרעת הרמ"א והח"מ והב"ש דבעינן שיהי' בכתב ישראל א"כ בנ"ד דלא נתבאר אם הי' המכתב בכתב ישראל ע"כ יש להחמיר בנ"ד וכבר כתב בספר עזרת נשים לסי' י"ז סעי' י"א ס"ק ע"ה דבעינן דוקא שיהי' ידוע שהוא כתב ישראל וכפי פשט דברי הרמב"ם דנודע שהוא כתב ישראל א"כ בנ"ד שלא נתבאר בהגב"ע אם הי' המכתב כתב ישראל וננעלו דלתי ההיתר בנ"ד מה שהי' לנו מקום לדון להיתירא ע"פ דברי האיזבארשציק כי עדיין אין לנו תועלת מזה

כא) ובסי' סע' יו"ד שמעו קול איש פ' מת כו' משיאין אשתו וכמבואר ביבמות (דף קכ"ב) ולא חיישינן שמא א"י הוא כבר העיר בזה הריב"ש להוכיח דמסל"ת אף בלא קישור דברים ג"כ הוי מסל"ת והובא בב"ש סי' י"ז ס"ק י"ג ובס"ק ל"ח. והב"ח בטור אה"ע על ענין הלז כתב דלכן לא הקשו בש"ס שם דלמא א"י הוא משום דלפי המסקנא דבשעת הסכנה כותבין אע"פ שאין מכירין