עין יצחק חלק א כז

שם בד"ה ואם משלה הבהמה כו' אע"ג דהיפר לה כיון דבעי כפרה כו' וכ"כ התוס' יו"ט שם במשנה ד'. ועיין בתוס' חדשים ובתוס' רע"א שם וקצרתי וכיוצא בו אמרו בכריתות (דף כ"ג ע"ב) דר"מ סבר כיון דלא צריך ליה לא מקדיש ליה ורבנן סברי מתוך שלבו נוקפו גומר ומקדיש כו' וכעין זה כתבו התוס' בחולין (דף פ"ב) ד"ה והתנן נמצא ההורג כו' דילמא ה"ט דמתניתין דאדעתא שימצא ההורג לא אקדישי' כו' ההיא דכריתות (דף כ"ג) כו' וי"ל דסברא דגמרי ומקדשי דלא מסקי אדעתייהו שימצא ההורג עכ"ל התוס'. ע"כ י"ל הכא במה דאמרו דמגילה נגנזת תחת צירי לשחקה באמרה איני שותה. ולא חשו לאיסור מחיקת השם דזהו משום דדיינינן בזה לאומדנא דבעת דנכתב השם בקדושתו לא אקדשי' הכהן רק על אופן שתשתה הסוטה אבל אם לא תשתה ותאמר אינו שותה אז ע"ז האופן אינו מקדש השם ואמרינן אדעתא דהכי לא קידשו דהא זה הוי דבר המצוי ביותר מן הך דעגלה ערופה דיהי' נמצא ההורג. וכיון דבכה"ג הוי כמו דלא נתקדש השם לכן התירו לגנוז את השם ולהניח תחת צירי של היכל ואינו קשה לקושיות הקרבן העדה כן הי' מקום לומר אבל עדיין יש לדון ע"ז דהא חזינן דזה אינו דומה לכל הענינים דנזכרים לעיל. דא"כ קשה אמאי אמרו במשנה בסוטה (דף כ') באמרה איני שותה דמנחתה מתפזרת ע"ג הדשן ופי' רש"י בית הדשן שבעזרה כו' דהואיל וקידשה בכלי נשרפת בעזרה כו' ואי נימא דהיכא דאמרה איני שותה דיינינן גבי קדושת השם דה"ל כעין טעות וגילוי מילתא למפרע דאדעתא דהכי לא קידש להשם א"כ נימא כן גבי קדושת מנחה בהכלי כו' ואפשר לומר דשאני גבי מנחה דא"כ ה"ל חולין בעזרה ע"כ מוכרח לקדש להמנחה בכל גווני. ע"כ אינו ראיה מהך דמנחתה מתפזרת כו' לסתור להסברא שכתבתי וידעתי מה דיש לדון בהך חולין בעזרה שכתבתי מן הא דמנחות (דף מ"ח ע"א) דאמרו חולין ממילא קא הוויין וכמו שהעיר בזה הטורי אבן בר"ה (דף כ"ח) בד"ה ה"ה עובר על בל תוסיף כו' לחלק דהיכא דאיגלאי מילתא למפרע דה"ל חולין בעזרה בשעת כניסה דשאני זה מן הא דמנחות ע"ש ועיין במנחות (דף פ' ע"ב) תוס' ד"ה וכי מכניסין חולין בעזרה כו' וב"ב (דף פ"א ע"ב) תוס' ד"ה דמקדיש להו ויש לי להאריך בזה הרבה אך לפי דבאמת יש לחלק הך דאמרה איני שותה מן הא דנמצא ההורג כו' והך דכריתות (דף כ"ג) והך דנזיר (דף כ"ד) הנ"ל דהא בהך דאיני שותה לא ה"ל כעין טעות כ"כ דהא אם היתה מרוצית לשתות עכשיו היתה שותה וכדין דמצווית ע"ז ונכתבה המגילה כדין משא"כ בהפר לה בעלה אף דבעל מיגז גייז מ"מ עכשיו הוא שלא לצורך כלל. ע"כ אין דומה נידון הך דמגילה כ"כ לדהתם ויש עדיין לדון בכל זה טובא אכן לפי שנראה לענ"ד לומר דרך פשוט ביותר ע"כ אקצר בזה ואבאר אופן אחר ליישב קושיות הקרבן העדה הנ"ל

כט) והוא דיש לומר בפשיטות דהכהן דכתב למגילת סוטה היה כותב השם לקדשו על תנאי באם שתשתה אכן אם תאמר איני שותה אז ע"ז האופן אינו מקדש את השם ואז כשאומרת איני שותה לא הי' מעולם לקדושת השם והוי כמו כל השמות שלא נכתבו בקדושה דס"ל לרוב הפוסקים דאין בכה"ג איסור למחוק להשם וכמש"כ התשב"ץ בח"א סי' קע"ז להוכיח מירושלמי סוכה פ' ג' ה' יו"ד ומגילה פ' א' ה' ט' ע"ש והיה עושה כן הכהן כדי שלא יבוא השם לידי גניזה אם תאמר איני שותה ע"כ היו מקדש הכהן להשם על תנאי הנ"ל ומצינו בכמה דוכתי כעין זה דהיו מהדרים לעשות תנאי כמו הא דשבועות (דף י"א) גבי תמידין שלא הוצרכו לציבור כו' דלב ב"ד מתנה עליהן וכן כתב הרע"ב לשקלים פ' ד' משנה ה' וכן מצינו בכמה דוכתי ובמגילה (דף כ"ח) דבהכ"נ של בבל על תנאי הן עשויין וכעין הא דאו"ח סי' קנ"ד סעי' ח' בהג"ה ובמג"א ס"ק ט"ו דראוי להתנות כו' וכן מצינו להפוסקים דהיו מהדרים אחר עצה לתקן בס"ת שלא יצטרכו לגנוז להשם וכמו כן י"ל דהכהנים היו מתנין תנאי זה בעת שקידשו השם של מגילת סוטה ע"כ לא היו חוששין למחיקת השם והיו מניחין אותו בצירי היכל ועפ"ז מיושב קושיות הקרבן העדה שהקשה בשם הכ"מ פ' ד' דסוטה ה' ד' שהקשה על הרמב"ם דהשמיט הא דירושלמי ותוספתא דנגנזת תחת צירי היכל ע"ש

ל) ולפי מה שכתבתי מתורץ שפיר מה שהשמיט הרמב"ם זה והוא דיש להעיר על מש"כ דהיו כותבין להשם בקדושתו על תנאי אם תשתה הסוטה וכו' דיש לדון בזה לפי מה דקיי"ל בדאורייתא אין ברירה א"כ הכא גבי קדושת השם על תנאי אם תשתה ואם לא תשתה אינו מקדשו א"כ אף אם תשתה ג"כ לא נתקדש השם כיון דאין ברירה והוי כמו דלא נתקדש השם מעולם, א"כ לא אמרינן יש ברירה על למפרע דנתקדש השם וגם בתנאי כיון שאינו ביד הכהן דיינינן אין ברירה וכמו שכתבו התוס' בגיטין (דף כ"ה ע"ב) ד"ה ולכי מיית כו' וכמו על מנת שירצה אבא כו', והא שכתב הרמב"ם פ"ז ה' אישות האומ' על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת כבר כתב השאגת אריה בסי' צ"ג ליישבו דמיירי בקידושי כסף כו' ע"ש. ועיין בגט פשוט סי' קכ"ב ס"ק ח' ע"כ לפי מה דקיי"ל לדינא אין ברירה בדאורייתא לכן אין אנו יכולין לכתוב המגילה בקדושת השם על תנאי ועיין בתשובת רע"א סי' ב' ויש לעיין בדבריו ואכ"מ] ולכן לא הביא הרמב"ם להך דמגילה נגנזת תחת צירי של היכל משום דלדינא יש לאסור זה משום מחיקת השם אכן התוספתא והברייתא דבירושלמי דס"ל דהמגילה נגנזת תחת צירי של היכל י"ל דהך תנא ס"ל דיש ברירה וע"כ שפיר חשוב זה לשמה גבי קדושת השם ועיין בגיטין (דף כ"ד ע"ב) בתוס' ד"ה לאיזה שארצה אגרש כו' ובפני יהושע שם וביש"ש לב"ק פ' ה' ובאה"ע סי' קל"א בב"ש ס"ק ד' ובמחבר שם סעי' ד' ועכשיו שאומרת איני שותה א"כ איגלאי על למפרע דלא נכתב בקדושת השם ע"כ מותר למוחקו וכמו שכתבו רוב הפוסקים והש"ך בסי' רע"ו ס"ק י"ב ואף שכתב שם דרק לצורך מותר למוחקו וכדין כל שם שלא נכתב בקדושה דמותר למוחקו עכ"ז י"ל התם בסוטה כיון דאין בזה איסור דאורייתא ע"כ התירו שם להניחו תחת צירי היכל וגם י"ל בזה דכיון דאין שם רק איסור דרבנן ע"כ התירו שם זה משום הסברא דלמחיקה נכתבה וכמו שמצינו סברא זו גבי טומאת ידים דהוי מדרבנן וכמש"כ לעיל והא דמנחתה מתפזרת ע"ג הדשן בעזרה זהו משום דנתקדשה בכלי ואף אם לא נכתבה המגילה ג"כ אמרו בירושלמי סוטה פ' ג' ה' ג' דמנחת סוטה קדשה עד שלא נכתבה המגילה ע"ש והא דתנן בסוטה (דף כ') דאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה דמשקין אותה בע"כ והתוס' שם כתבו בשם ירושלמי הטעם שגרמה לשם שימחק ולא אמרינן בזה דהא נעשה על תנאי אין זה קשה דהא עיקר דמשקין אותה בע"כ זהו מגזה"כ כדאי' בסוטה (דף י"ט) והשקה בתרא אתי לזה וכן אי' בירושלמי פ' ב' ה' ב' ובספרי אך הירושלמי נתן הטעם הזה דמפני מה תלוי זה בנמחק המגילה: ובאמת מזה מוכח דאף דהיה תנאי זה מ"מ בעת מחיקת השם היה ברור לו לקדושת השם אז

לא) ועפ"ז יש לומר, ולהסביר למה דאמרו בירושלמי סוטה פ' ב' ה' ד' תני ר"א בן שמוע אומר אין כותבין על עור בהמה טמאה אר"ש כיון דלמחיקה