עין יצחק חלק א רמד

ספיקא הזה ויש לי עוד מה להאריך רק מחמת חולשתי וטרדותי העצומות אקצר ויושיבו ב"ד של שלשה ויתירוה: סימן כז

נשאלתי ע"ד עגונה א' שזה כמה ערך שלשה עשר שנים שהלך בעלה למרחוק ונאבד זכרו וכעת בא עד אחד והעיד ששמע מן אבי הבעל שאמר לו שבנו מת והתירו הב"ד להאשה להנשא כדין עד מפי עד דנאמן ולפי שחששו הב"ד שמא יבא העד הראשון להכחישו ע"כ שאלו ממני איך יהי' הדין להלכה למעשה אם יהי' נאמן הראשון להכחיש להשני או לא. כי הקהלת יעקב להגאון מליסא בסי' י"ז סעי' ח' העלה להלכה דאחר שהתירוה אין הראשון נאמן להכחישו והחלקת מחוקק סי' י"ז ס"ק י"ז כתב דאף לאחר שהתירוה נאמן הראשון להכחישו ונסתפקו בזה ודרשו ממני להזדקק לזה הענין ולחוות דעתי בזה: ענף א

א) וזה הי' תשובתי להרבנים השואלים ולהיתירא בקצרה. והוא ע"פ דברי השארית יוסף שהובא בב"ש ס"ק כ"ג ובק"ע סי' ש"ה דעד כשר המעיד מפי עד פסול דאף אם יכחישו יש להאמין יותר להעד הכשר כו' וה"ה בנ"ד דהעד הראשון הוא אבי הבעל ויש לו דין קרוב דלדבריו אם יעיד להכחיש להעד הכשר א"כ ממילא האשה היא כלתו לפי דבריו א"כ יש לדון בזה לסברת התוס' כתובות (דף כ"ה ע"ב) ד"ה הרי שאמר בני זה כו' דלדבריו קרוב הוא כו'. וקרוב הא מן עדים הפסולים אף שנאמנים על עדות אשה מ"מ אין עליו שם עד כשר וכמש"כ כמה פוסקים לחלק בזה בין שם עד כשר לעדות קרוב ואשה וכיוצא כמבואר כ"ז בהריב"ש סי' קנ"ה ובתשב"ץ סי' פ"ב ובנוב"י סי' ל"ג ובברית אברהם סי' כ"א דחילקו דשאני עד כשר דאף מן התורה הוא נאמן אבל עד פסול כגון עבד ואשה או קרוב אינן נאמנים אלא מדרבנן יעו"ש הרי דעד קרוב יש עליו שם עד פסול: ע"כ לדברי השארית יוסף דהדין הוא דעד פסול אינו נאמן להכחיש להעד הכשר א"כ אין לחלק בין עבד ושפחה ואשה לקרוב כיון דנקטו לכללא דעד כשר המעיד בשם עד פסול אין העד פסול נאמן להכחיש להעד הכשר א"כ ה"ה בנ"ד דיש על הראשון שם פסול דלדבריו קרוב הוא ואין עדות לקרוב מה"ת ע"כ אינו יכול להכחיש להעד כשר השני ובהשמטות לתשובת רע"א סי' קי"ג מחלק בין עבד ושפחה לאשה אך אין דבריו מוכרחים ואף לדבריו הא סיים בצ"ע וה"ל עכ"פ ספיקא דדינא ע"כ יש לדון בנ"ד ספק ספיקא להקל ספק א' שמא הלכה כהקהלת יעקב דאחר שהתירוה אינו נאמן ואת"ל דלא כהקהלת יעקב אכתי יש להסתפק שמא הלכה כהשארית יוסף דאין הפסול נאמן להכחיש להכשר כ"ז הוא קוטב תשובתי שכתבתי ע"ז מתחילה

ב) ואחר כ"ז ראיתי בחתם סופר סי' ע"ה שכתב דבעבד ושפחה יש חשש משקר משום אשר פיהם כו'. וזהו ג"כ כמש"כ רע"א בהשמטות לחלק ביניהם ולפ"ז יש לדון לכאורה דאינו ראי' לנ"ד מן הך עובדא דהשארית יוסף דהובא בב"ש דהתם מיירי בשם עבד ושפחה דהם פסולים משום חשש משקר משא"כ בעדות קרוב דלא מיפסל משום חשש משקר רק מצד גזה"כ כמבואר בב"ב (דף קנ"ט) ע"כ אפשר דגם השארית יוסף מודה דהקרוב נאמן להכחיש להשני ובפרט היכא דאין מעיד לזכות קרובו דאין בזה חשש משקר. ועיין בח"מ סי' ל"ה ש"ך ס"ק י"א בשם מהרש"ל

ג) ועכ"ז שפיר כתבתי להוכיח מן דברי הב"ש שהביא לדברי השארית יוסף הנ"ל גבי פסול עבד ושפחה דהא שיטת הב"ש בסי' י"ז ס"ק יו"ד דהא דהכשירו חז"ל בעדות אשה לעבד ושפחה דמיירי בידוע שהוא כשר וחולק על הח"מ שם וכיון דשיטת הב"ש דעבד ושפחה דנאמנים בעדות אשה מיירי בידוע שהוא כשר ומוחזק בכשרות א"כ לא שייך בהו לומר אשר פיהם ד"ש. והא דפסולים לעדות לכה"ת זהו מצד גזה"כ דאשה פסולה להעיד וכמש"כ מזה בספרי נחל יצחק סי' ל"ה ענף זיי"ן בשם טורי אבן לר"ה (דף כ"ב) ע"ש א"כ חזינן דס"ל להב"ש דאף פסולי עדות דלא מפסלי משום חשש משקר עכ"ז דינם דאינם נאמנים להכחיש להעד השני דהוא כשר לעדות כיון דיש עליו עכ"פ שם עד כשר מה"ת לעדות וה"ה בנ"ד כיון דעד הראשון יש עליו שם עד פסול מה"ת לפי שלדבריו קרוב הוא כו' ע"כ אינו נאמן להכחיש להעד השני דיש עליו דין עד כשר מה"ת. ולכן שפיר כתבתי ובפרט כי בק"ע סי' ש"ה דהובא בשם השארית יוסף בזה"ל דעד כשר לעד פסול אף אם יכחישנו העד הפסול להעד הכשר כו' יש להאמין לעד הכשר ולא לעד הפסול עכ"ל הרי דכתבו בקצרה בלשון עד פסול ולא נקטו עבד ושפחה. ע"כ זה הלשון מורה כמש"כ דמי שיש עליו שם עד פסול הדין הוא דאינו נאמן להכחיש להעד הכשר א"כ ה"ה בנ"ד ועוד י"ל דאף לשיטת החלקת מחוקק ס"ק ט' שכתב דאף דאינו מוחזק העבד בכשרות ג"כ נאמן העבד בעדות אשה. אפ"ה א"ש מה שכתבתי דהא כיון דהכשירו עדות עבד בע"כ מוכח כמש"כ המראות הצובאות ס"ק י"ג דהטעם הוא דאזלינן בתר דאורייתא דמה"ת הוא בחזקת כשרות א"כ ממנ"פ אי נימא דהעבד הוא בחזקת בעל עבירה א"כ לא מהני עד השני כלל דהא עיקר עדותו הוא מה ששמע מן פי העבד. וע"כ הטעם דסמכינן עליו משום דהעבד הוא בחזקת כשר בעדות אשה מה"ת ומוקמינן בזה על דאוריתא משום עיגונא א"כ ממילא לא קרינן עליו שם פסול מה"ת רק מצד גזה"כ כיון דאזלינן בזה בתר דאורייתא ולכן אתי שפיר מה שכתבתי בשם השארית יוסף אף לשיטת הח"מ גבי עבד בס"ק ט' אך לא לפי שיטת הח"מ בס"ק י"ז שנסתפק בזה רק לפי שיטת השארית יוסף שהובא בהב"ש דאינו נאמן להכחיש את העד כשר: ענף ב

ד) ולאחר כל זה. כשהי' כת"ר בפה וסיפר לי כי העד שהעיד לפניהם הוא עד השלישי שהעיד ששמע מן עד כשר ששמע מן אבי הבעל שאמר לו כי בנו מת אז התבוננתי היטב אחר כל זה וראיתי כי לפ"ז אין היסוד ההיתר שלי ע"פ דברי השארית יוסף עולה יפה והוא דיש לחלק דדוקא בנידן השארית יוסף דעד כשר מעיד ששמע כן מפי עד פסול בזה כתב דנאמן העד הכשר לפי דיש נאמנות לעד הכשר ביותר ובעדותו שמעיד הכשר ששמע כן מן העד הפסול אף דאינו יודע בעצמו רק מפי עד ומה"ת לא מהני עד מפי עד חוץ לב"ד כ"ז דלא נתקבל עדותו בב"ד. א"כ לכאורה יש על העד הכשר ג"כ שם פסול לעדות מה"ת. ועכ"ז כתב שפיר דיש עליו שם עד כשר משום די"ל כיון דלפי העד הכשר מה"ת שמכחיש להעד הפסול ומעיד ששמע מפיו שפלוני מת א"כ לפי עדותו של הכשר ה"ל כמו אומר ברי לי שהאשה מותרת להנשא כיון שכבר תקנו חז"ל דעד מפי עד נאמן בעדות אשה ע"כ לפי דבריו דמעיד ששמע כן מפי עד הראשון א"כ נאמן השני דיש עליו שם עד כשר כיון שמכחיש להעד הראשון ולפי דבריו הדין ברור דמותרת להנשא: משא"כ בנידון דידן דהעד השלישי מעיד ששמע מן עד השני ששמע מן העד הראשון שבעלה מת ע"כ לאחר שבא הראשון להכחישו שלא אמר כן מעולם א"כ גם לפי עדות של השלישי ששמע כן מן השני אינו יכול להכחיש להעד הראשון דהא גם הוא אינו יודע האמת אם אמר כן הראשון לפני עד השני.