עין יצחק חלק א רמב

הנשואין וע"כ שפיר יש להקל בנ"ד לשיטת הר"מ ולצרפו לס"ס כנ"ל

מח) ולכן אף לפי מה דמשמע מהריב"ש והרמ"א בסי' קע"ב דס"ל דבנמצאו ב"ש לא הוי סריס וודאי ולא ס"ל להס"ס שכתבתי לעיל לדון דיש לנו ס"ס לברר דהוא ס"ח די"ל דטעמם דס"ל דהס"ס שכתבתי לעיל הוי כעין ס"ס משם אחד דלא מהני אבל היכא דיש ס"ס מעליא גם אינהו מודו דדיינינן להקל וכדמצינו בכמה פוסקים דהקילו בתשובותיהם להקל באיסור א"א ע"פ ס"ס וכש"כ באיסור יבמה לשוק דיש להקל ע"פ ס"ס דהא לפי מה שכתבתי במק"א דבחשש יבמה לשוק יש להקל אף במים שאל"ס וכמש"כ בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ע"פ המבואר בח"מ סי' רפ"ד בשם הרמב"ם שכתב שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת כו' א"כ ביבמה לשוק דליכא בו כרת שפיר יש לסמוך על ס"ס דהוי כמו רובא ובנ"ד הא יש לנו שלשה ספיקות ספק א' שמא הי' בעלה ס"ח וספק ב' שמא הלכה כהחוות יאיר וסייעתו דאם נמצא בו מום דאינו יכול לבעול דנתבטל הקדושין מעיקרא וכמו שכתבתי לחזק שיטתם בטוב טעם בעז"ה וספק שלישי שמא הלכה כהר"מ דהיכא דאינה יכולה להתייבם לו וכן אינו בידו לחלוץ לה כלל כמו בנ"ד דכיון דלא שייך בזה טן דו גבי יבם בנ"ד דהוי מק"ט כיון דלא ידעה מזה בעת הנשואין ופטורה מחליצה א"כ יש לנו שלשה ספיקות להקל ובוודאי יש לנו שני ספיקות בבירור וכיון דהוי לן ס"ס מעליא יש לנו לסמוך ע"ז ולהקל בנ"ד גם יש להאריך בזה ע"פ דברי הרמ"א ביו"ד סי' קפ"ז שכתב להקל גבי אשה הרואה מחמת תשמיש ויש לה מכה ע"פ דין ס"ס ספק צדדים ספק מכה אף דדם צדדים הוי מיעוט עכ"ז סבירא לי' דאמרינן סמוך מיעוטא לפלגא ודלא כשיטת התוס' בכתובות (דף ט') וכמבואר באחרונים שם. אך אין אנו צריכים לזה בנ"ד דהא יש לנו ס"ס מעליא ע"כ קצרתי בזה. ונתבאר בעז"ה דיש לנו יסוד גדול להקל ויש לנו לסמוך ע"ז להיתירא

מט) ובני הרב הגאון כו' מו"ה צבי שיחי' העיר במש"כ לדון ס"ס ספק ס"ח ממעי אמו וספק בעיקר הקידושין משום פלוגתא דרבוותא היינו חכמי אשכנז דס"ל דבאינו יכול לבעול נתבטלו הקדושין כמש"כ התשב"ץ בשמם וכמש"כ החוות יאיר והתשב"ץ גופא לא ברירא לי' לחלוק עליהם בדין ברור כנ"ל והקשה לי מהא דמבואר ביו"ד סי' ק"י ס"ט גבי ס"ס דבעינן שיהיו חלין ב' הספיקות ביחד. אבל בנולד ספק א' מקודם ספק השני דזה לא הוי ס"ס מעליא וכ"כ המגן אברהם בסי' תל"ט ס"ק ג' דאם נולד ספק א' ואח"כ נולד ספק ב' לא מהני יעו"ש א"כ ה"ה בנ"ד כיון דבעת הקדושין נולד הספק אם דינה כא"א או לא וכן בעת שנודע שיש לו מום שאינו יכול לבעול נולד הספק אם היא כא"א אם לא ואח"כ דמת הבעל נולד הספק גבי איסור יבמה לשוק על האשה אם היא זקוקה לחליצה או לא א"כ לא נולדו ב' הספיקות ביחד והאריך בזה והשבתי לו כי לא מיבעיא לשיטת הגהת מרדכי פ' החולץ גבי יבם כו' דפסק נישואין מפילין והובא בשו"ע סי' קנ"ז ובביאור הגר"א זצ"ל ס"ק ז' וע' ב"ש שם ס"ק ג' ודאי ניחא מש"כ לדון ס"ס הנ"ל ואף לפי שיטת רוב פוסקים דס"ל מיתה מפלת. ג"כ אתי שפיר לכל מש"כ דהא בבכורות (ד' מ"ב) גבי אשת טומטום חולצת הקשה המרדכי פ' החולץ בשם ר"ב דאמאי לא דיינינן ס"ס ספק שמא נקיבה ואת"ל זכר שמא הוא סריס ופטורה מחליצה וכן המהרי"ט כ' לדון דין ס"ס הנ"ל. אלא דאתי עלה משום דהוי ס"ס הסותר כנ"ל וקשה הא מספק שמא הטומטום נקיבה חל מיד בעת הקדושין וספק ב' שמא הוא סריס הוא עכשיו לאחר שמת בעלה הטומטום וע"כ מוכח דגם זה הוי ס"ס מעליא דהא באמת נולדו שני הספיקות ביחד [ולא העירו שם אם קושייתם תליא אי נימא נישואין מפילים דווקא] בעת הקדושין אם ימות בעלה דתהי' מותרת לשוק משום דהוי בזה שני ספיקות הנולדו אז. ספק א' אם יש ממש בהקדושין. וספק שני שמא הוי ס"ח ממעי אמו דאז תהי' מותרת לשוק בלא חליצה וכמו דאי' ביבמות (ד' ל') דאשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת כו' אם ימות בעלה כו' ודוקא בהא דסי' ק"י גבי ספק בגוף וספק בתערובות דמקודם התערובות לא הי' רק ספק א' לפנינו: וכן בהא דאו"ח הנ"ל גבי ספק חמץ וספק שמא אכלתי'. דספק השני נולד לאחר זמן אבל בנ"ד ודאי הוה ס"ס מעליא הנולד בעת הקדושין דאם ימות בעלה דעומדת להיות מותרת לשוק ע"פ ס"ס הנולד אז ביחד ושפיר כתבתי. ומכש"כ לפ"מ שנתבאר עוד ספק שמא כהר"מ גבי יבם עוזב דת דהוי שפיר ס"ס מעליא בעצם הקדושין

נ) וזו"ז יש לדון דספיקא דדינא שאני וכפי שהעיר בזה הפמ"ג סי' ק"י בדיני ס"ס ס"ק א' וע' בש"ך יו"ד סי' כ"ג ס"ק י"ח וסי' נ"ז ס"ק נ"א והדברים ארוכים וגם יש לדון ע"פ מש"כ המנחת יעקב בתורת חטאת כלל מ"ה ס"ק כ"ז דבספק הרגיל שפיר מצרפינן הספיקות. אף דלא נולדו ביחד ע"ש א"כ ה"ה בנ"ד דהא הוי ספיקות הרגילים ומסייעים להיתירא וכפי מש"כ לעיל דיותר נוטה לבטל הקדושין מה"ת בספק קדושין אם יש לו מום דאינו יכול לבעול: דאל"כ איך פסקו בשו"ע סי' קנ"ד ס' ז' בטענת אינו יכול לבעול דכופין אותו להוציא אף בלא טענת חוטרא לידה וכמש"כ הב"ש ס"ק י"ח [ועיין בפתחי תשובה שם ס"ק ט"ו מה שהביא בשם ס' גבורת אנשים אבל אנו אין לנו אלא ד' השו"ע והב"ש וקצרתי ומוכח מזה דהך מום דאינו יכול לבעול הוי מום גמור מדחזינן דכופין אותו כו' [וכן אם נימא להסתפק היכא דהי' לו מום דאינו יכול לבעול מקודם הקדושין דיש מקום לומר שמא אם היתה יודעת מזה בעת הקידושין היתה מתרצית להתקדש לו א"כ אמאי כופין אותו לגרשה וע' בשו"ע סי' קנ"ד ס' א' במה שפסקו שם כשיטת הטור בשם הרמ"ה. דהיכא דידעה מהמום דאין כופין להוציא כו' וע' בב"ש שם ס"ק ב']. וכמש"כ לעיל בארוכה מזה ומוכח מזה דאם הי' לו מום דאינו יכול לבעול מקודם הקידושין והיא לא ידעה מזה דנתבטלו הקדושין מעיקרא דיש לנו אומדנא ברורה מצד אנן סהדי דהכל יודעים כלה כו' וכמש"כ לעיל דודאי לא נתרצית בזה מעולם ואף אם נימא לדחוק בזה הא עכ"פ הוי יותר נוטה הסברא לדון דנתבטלו הקדושין מעיקרא: וכן ספק השני שמא הוא ס"ח הוי ספק הרגיל דהא הסברא יותר נוטה לדון שהוא ס"ח הפוטר מחליצה דהא כתבתי לעיל בארוכה דלפענ"ד נראה דיש מקום לדון ע"פ דין ס"ס גמור לברר שהוא סריס חמה. ולכה"פ מקרי ע"י כל מה שכתבתי לומר דהוי ספק הרגיל דהוא ס"ח ובמקום דרגילים להיתר יותר כבר כתבתי בשם המנחת יעקב דס"ל דבכה"ג מצרפינן השני ספיקות אף דלא נולדו ביחד לכן שפיר כתבתי להקל ע"פ היסוד של הרבה ספיקות הללו

נא) גם יש לדון עוד בנ"ד ע"פ מה דיש לומר עוד ספק בנ"ד דשמא לא נמצאו גומות להשערות וכמבואר בסי' קנ"ה ס' ט"ז ובפרט בנ"ד דיש ריעותא דסי' סריס והשערות היו קצרות ומפוזרות בנ"ד ויש להאריך במה דמבואר באהע"ז סי' קס"ט ס' י"א ובדברי הט"ז סי' קנ"ה ס"ק ט' בשם הב"ח אך לא רציתי להכניס כעת עצמי בפרט הזה כי די לפנינו במה שנתבאר הרבה יסודות חזקות להקל בנ"ד בע"ה והבוחר יבחר ולכה"פ כולם ביחד יכולים להצטרף להיתירא להאשה העלובה הזאת

סיומא דפיסקא דעתי מסכמת להיתירא והנני מצטרף לדעת כמה רבנים גדולים שכתבו בהסכמתם להיתירא ומותרת האשה העלובה הזאת להנשא: