עין יצחק חלק א רכט

דכתובות אף דלא נימא לתרץ זה ע"י האמתלא דתלינן מ"מ לא נסתור את השטר לגמרי דהא רק מספקינן שמא נכתב השטר על יוב"ש מן עיר אחרת משא"כ בנ"ד דאם לא נתלה דטעה א"כ נחזיק את העד למשקר דהא בעיר דווין לא הי' שום אנ"ח אחר דיהי' לו כל הסימנים אשר אביו הוא על הזאמד ואחיו חולה כו' דיהא נקרא האנ"ח בשם אבראמאוויטש: וגם הא אין לנו שום ברי שיכחיש זה ע"כ ודאי יש לנו לסמוך על דברי המ"ב ולומר דטעה כיון דהוי מילתא דלא רמיא עלי' וכנ"ל בארוכה וע"פ כל זה כתבתי בקונטרס אחד במק"א לדון הרבה בגט שכתבו כהן על אינו כהן והארכתי בדברי הנו"ב ותשובת רע"א זצ"ל מזה ואכ"מ

כג) והא דלא כתב הר"ן בתשובה סי' ל"ג להוכחה הנ"ל מהך דכתובות נלע"ד דהר"ן לטעמי' אזיל דפב"ב דכתובות בר"ן שם מסיק בשם הרמב"ן דכתב דשאני בהך דכתובות דהוי בחזקת כהן לכה"פ וכשיטת הש"ך בחו"מ סי' מ"ט והביא שם שיטת הר"ן הנ"ל וכן הובא דברי הר"ן והש"ך הנ"ל באה"ע סי' ג' בב"ש ס"ק ז' ע"ש א"כ לפי הך שיטה אין מקום כלל למה שהוכחתי מהך דכתובות הנ"ל וע"כ לא הביא הר"ן בתשובה לההוכחה הנ"ל אכן לפי שיטת התוס' והרשב"א דלא ס"ל כן והוכיחו מזה לדינא בגיטין (ד' פ') להכשיר הגט בשינוי מקום לידתו וכן פסקינן באה"ע סי' קכ"ח וגם הר"ן גופי' פסק כן בגיטין (ד' פ') הרי דתפסו כולם דעיקר הך סוגיא דכתובות (ד' כ"ד) הנ"ל מיירי אף דלא הוי בחזקת כהן כלל ולכן למדו מזה להכשיר בשינו מקום לידתו בהגט ע"כ יש לנו לסמוך לדינא על הך דכתובות דמוכח משם כפי עיקר הכלל של הר"ן בתשובה דכיון שהשטר מספיק בעצמו מצד הדין אלא שנמצא בו איזה ריעותא שנראה מזה שאינו הוא דאין מטילין מחמתו שום ספק בדבר אלא תולין ומתרצינן מעצמינו באיזה אמתלא בעולם כדי שלא נסתר את השטר או את העדות ואף ע"י משמעות רחוק וכדברי המ"ב והחתם סופר בתשובה דמתרצינן דבריו כו' כמו שנתבאר דהא התם הוי שינוי שאינו עשוי להשתנות כ"כ ומ"מ מתרצינן כו' ובפרט דיש לומר דנ"ד מקרי דבר העשוי להשתנות מצד דהא הוי מילתא דלא רמיא עלי' ולא נתכוין בעת ראי' להיות עד וכמו שנתבאר לעיל דהא בשעת שמיעת העד על שמו איך הי' נקרא לא נתכווין אז מעולם להיות עד ע"ז לאח"ז ועדיף זה מעובדא של המ"ב דהא בעובדא של המ"ב נתכוין העד להעיד בעת ששמע מן הגוים איך שהאב ובנו נהרגו והי' להם עסק עם הדוכס כו' ומסיק המ"ב ע"ז דהוי זה מילתא דלא רמיא כו' וכמו א' אומר ג' בחודש כו' דטעו ותלינן בטעות ולא בשיקרא כו' ופלגינן דיבורא כו' עכ"ל ובנ"ד דלא נתכוין להיות עד ע"ז מעולם א"כ אף דנימא דהחולקים על התוס' ישנים בכריתות דחולקים גם בכה"ג שכתבתי לעיל לדון דכ"ע מודו בכה"ג להתו"י אלא ס"ל דבכל גווני נאמנים להעיד אף דלא נתכוונו להעיד דעכ"ז במקום אמתלא יש לנו להעיד למנקט לכ"ע לסברת התו"י דכיון דלא נתכוין להיות עד יכול להיות דשכיח דיטעה בזה וכיון שהעדות מספיק ונראה ממנו שזה הוא שאנו דנין עליו רק דנולד ריעותא מצד עדותו על מה שלא נתכוין להעיד דאין סותרין מזה לעדותו שהעיד על מה דנתכוין להעיד ותלינן דנשכח ממנו וטעה דנתחלף לו שם שלאמאוויטש על אבראמאוויטש: ומקרי זה בשם שינוי שעשוי להשתנות ואף להר"ן בתשובה דנקט בשם שינוי שעשוי להשתנות דגם נ"ד הוי שינוי שעשוי להשתנות במשך הזמן רב בכמה שנים שעברו מאז עד היום דזהו דבר המצוי כן למטעי בכזה: ענף ה

כד) והנה לכאורה יש לדון בהראי' שכתבתי מהך דכתובות דהא איסורא מממונא לא ילפינן כמבואר בב"מ (דף כ') ובתוס' שם אבל באמת זה אינו דהא חזינן בתשובת הר"ן סי' ל"ג דיליף כעין זה מהך דפרק מי שמת דאמרו גבי ממונא דסימנים עשוין להשתנות לאח"מ דלמד מזה דה"ה בהיתר עגונא כנ"ל הרי דאינו מחלק בזה בין איסורא לממונא משום דבנידן כזה אין לחלק בין ממונא לאיסורא כיון דעצם עדותו מועיל להתיר בעריות רק דנולד לנו ריעותא מצד אחר בזה שפיר ילפינן מממונא דתלינן לתרץ דלא יהא סתירה מזה למה דהי' מוכח מתוך עיקר העדות אם לא היה הסתירה כלל ומסלקינן להריעותא והוי כמאן דליתא להריעותא כלל מעולם ומתירין להאשה כו' וכן י"ל במה שהוכחתי מהך דכתובות אף דמיירי התם בממונא ושפיר הוכחתי ועוד דהא התוס' בגיטין (דף פ') וכל הראשונים שם כתבו להוכיח מהך דכתובות דשינה בדבר שא"צ לכתוב דהגט כשר ולא חילקו בין ממונא לאיסורא דבגט יש להחמיר ביותר משום לעז וכמש"כ התוס' בב"מ (דף כ') דבאיסורא החמירו ביותר משום חשש לעז וע"כ מוכח דבכה"ג לא שייך לחלק בין ממונא לאיסורא

כה) ועוד דהא נ"ד דמיירינן באיסור יבמה לשוק בזה י"ל דקילא דהא התוס' בב"מ (דף כ') ד"ה איסורא מממונא כו' כתבו דבא"א החמירו דמשאל"ס לא תנשא לכתחילה ועוד כו' והנה ביבמות (דף ל"ו ע"ב) תוס' ד"ה הא לא שהא ספיקא הוי כו' כתבו דמשום ערוה החמירו במשאל"ס ומשמע דיבמה לשוק לא מקרי דבר שבערוה ולא החמירו בכזה ועיין בחמדת שלמה סי' ט"ו שכתב לדון ביבמה לשוק אי הוי דבר שבערוה ואכמ"ל וכעין זה אי' בח"מ סי' רפ"ד דמשום איסור כרת החמירו גבי משאל"ס. וכן הוא בהרמב"ם. א"כ בחשש איסור יבמה לשוק דליכא בי' כרת שפיר ילפינן בזה מממונא אכן זה נסתר מהך דב"מ (דף כ') הנ"ל דהא אמרו שם היכי פשיט מר איסורא מממונא וא"ל שטרי חליצה ומיאונין תנן ומייתי ראי' מזה שם עלי' דההוא גיטא דאשתכח ב"ד דרב הונא כו' הרי מבואר להדיא שלא לחלק בין איסור א"א ובין איסור יבמה לשוק וכמו דמבואר בב"ב (ד' קל"ה ע"א) דאמרו אם הקלנו בשבוי' נקל בא"א וכפירוש הרשב"ם שם. אף דהתם מיירי בחשש איסור יבמה לשוק ועיין בהגהת הב"ח שם מצידו ובחי' הרמב"ן ושמ"ק שם ובתוס' קידושין (דף י"ב) ובכתובות (דף כ"ג). ובתשובת רע"א זצ"ל סי' ק"ד ובגליון המשניות לגיטין פ"ג משנה ג' אות כ"ו ולכן גם בחשש איסור יבמה לשוק יש לדון ג"כ דגם בזה שייך לדון להך כללא דאיסורא מממונא לא ילפינן (ועיין ביבמות (דף צ"ד) דלאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כש"כ וקצרתי]. אכן העיקר כמו שכתבתי לעיל להוכיח מן דברי הר"נ בתשובה הנ"ל וכן מן התוס' והראשונים דגיטין (דף פ') הנ"ל דבכה"ג אין לחלק בין איסורא לממונא וכמו שנתבאר לעיל ולכן שפיר כתבתי להוכיח ביסוד דהיתירא בנ"ד מן הך דכתובות (דף כ"ד) הנ"ל

כו) והנה מתחילה היה בדעתי לדון בנ"ד דאפשר לנו למתלי אולי האיש האחר שנלקח לאנ"ח היה כינוי משפחה שלו בשם אבראמאוויטש וע"כ נקרא גם האנ"ח זה שנלקח עבורו ג"כ בשם אבראמאוויטש וכפי שהי' הדרך והנהוג בעת חוק הפאימניעס וכיוצא או אולי יכול להיות כי המיר דתו ובעת המרתו קראו לו אז בשם אבראמאוויטש כי כן דרכן, אך ראיתי כי אין אפשר לדון כן בנ"ד מחמת כמה טעמים ולכן העיקר בפשטות הענין לענ"ד לדון ולמתלי כ"ז בטעות העד כי נחלף לו שם שלאמאוויטש בשם אבראמאוויטש כיון דעברו יותר מן שלשים שנה מאז עד היום וגם רובא דשמא מן האותיות האחרונים שווין המה. ובב"ב (ד' קס"ו ע"ב) אמרו להך רוב דשמא על ענין אחר ע"ש וראיתי בתשובת בית אפרים על אה"ע סוף סי' ז' שהביא ג"כ לדברי תשובת משאת בנימין סי' ק"ט הנ"ל: ובנ"ד דהוא יותר משלשים שנה ודאי דזה מקרי עבידי למטעי ולמתלי זה בטעות כיון דלא נתכוין להיות עד ע"ז לאח"ז