עין יצחק חלק א רכא

הא בגוסס מצינו דאמרו רוב גוססין למיתה כמבואר בגיטין (דף כ"ח) ובשבועות (דף ל"ג) ובקדושין (דף ע"א ע"ב) א"כ אי נימא כשיטת החולקין על היש"ש דס"ל דאין שום טריפה חי' כלל א"כ לפ"ז תקשה איך מדמין גוסס לטריפה הא יש לחלק דשאני טריפה דליכא גם מיעוטא משא"כ בגוסס דיש עכ"פ מיעוט ומוכח מזה דגם בטריפה יש מיעוט חי': וע"כ דמי שפיר גוסס לטריפה ואפשר לומר דס"ל דכיון דליכא רק מיעוטא דמיעוטא גם בגוססין כפי שיבואר ע"כ דימו זה שפיר לטריפה אף דהתם ליכא מיעוט כלל אך בשיטת התוס' י"ל דלא ס"ל כן ולפ"ז יהי' מהך דסנהדרין הנ"ל סייעתא לשיטת היש"ש אכן אין אנו צריכין לזה דבלא זה יש הוכחות אחריני להיש"ש וכמבואר שם

יא) ועיקר כוונתינו הוא להוכיח דגם בגוסס דאמרו רוב גוססין למיתה דזה הוי רוב אלים והמיעוט הוא בשם מיעוט דמיעוטא וס"ל להתוס' ביבמות (דף קכ"א) הנ"ל כן דלא כמש"כ התוס' ביבמות (דף ל"ו) ובעו"ג (דף מ') הנ"ל דכתבו שם דגם בגוסס הוי מיעוט המצוי אלא ס"ל כאן דבגוסס הוי מיעוט חיים בשם מיעוט דמיעוטא וי"ל דהוכיחו כן ממאי דאמרו בסנהדרין הנ' בגוסס בידי אדם מר מדמי לי' לטריפה ומר מדמי לי' לגוסס בידי שמים מאן דמדמי' לטריפה מ"ט לא מדמי' לגוסס ביד"ש כו' ומאן דמדמי לגוסס ביד"ש מ"ט לא מדמי' לטריפה כו' מזה הוכיחו התוס' ביבמות (ד' קכ"א) הנ"ל דגם בגוסס הוי המיעוט חיים בשם מיעוט דמיעוטא כמו בטריפה דמיעוט דמיעוטא חיים כמש"כ היש"ש דאי נימא דבגוסס הוי מיעוט המצוי דחיין כמש"כ התוס' ביבמות (ד' ל"ו) א"כ תקשה במאי דאמרו בגוסס בידי אדם מר מדמי לטריפה הא יש לחלק בפשיטות דשאני גוסס דהוי מיעוט המצוי דחיין משא"כ טריפה דלא הוי רק מיעוט דמיעוטא דחיי ומוכח מהגמ' הנ"ל דגם בגוסס בידי אדם הוי המיעוט חיים בשם מיעוט דמיעוטא

יב) וכן מוכח משם דגם בגוסס ביד"ש המיעוט חיים הוי בגדר מיעוט דמיעוטא מהא דאמרו שם מאן דמדמי לי' לטריפה מ"ט לא מדמי לגוסס ביד"ש כו' הא יש לחלק בפשיטות דמשום הכי לא מדמי לגוסס ביד"ש דהא כבר נתבאר להוכיח דגוסס בידי אדם הוי המיעוט חיים בגדר מיעוט דמיעוטא וא"כ לא מצי לדמות גוסס בידי אדם לגוסס ביד"ש דהא בגוסס ביד"ש הוי המיעוט חיים מיעוט המצוי משא"כ בגוסס בידי אדם דהוי בגדר מיעוט דמיעוטא כנ"ל ולכן דימה זה לטריפה דשם ג"כ הוי המיעוט מיעוט שאינו מצוי ומאי מקשה הגמ' וע"כ מוכח מזה דגם בגוסס ביד"ש הוי המיעוט חיים בשם מיעוט דמיעוטא וע"כ מקשה שפיר מ"ט לא מדמי גוסס בידי אדם לגוסס ביד"ש לפי דבזה שווין הן להדדי דבכל מיני גוסס הן בידי אדם והן ביד"ש הוי המיעוט חיים מיעוט דמיעוטא וכמו בטריפה. מזה הוכיחו התוס' ביבמות (ד' קכ"א) דגוסס דאמרו רוב גוססין למיתה דהמיעוט חיים הוי מיעוט שאינו מצוי וכמו בהך דטריפה אינו חי' והא דסנהדרין (ד' ע"ח) רבא קאמר שם להך דמר מדמי לטריפה וכו' ועיין בתוס' שם ד"ה ההורג את הטריפה כו' שכתבו בסה"ד דהתם בתמורה גרסינן רבה אבל רבא אית לי' טריפה אינה חי' וכמבואר בבכורות (ד' ג') וכ"כ התוס' בנדה (ד' כ"ג) וקצרתי]. ועיין ביבמות (ד' ק"כ) בתוס' ד"ה למימרא דמגוייד חיי כו' וי"ל בגוסס שהוא מגוייד כיון שהוא גוסס ביד"א לא חיי כו' ועוד אומר ר"י כו' וקצרתי והפמ"ג ביו"ד סי' למ"ד ס"ק ה' כתב דהתוס' בחולין (ד' י"א) ד"ה אתיא מן פרה מצי ס"ל כשיטת היש"ש דמיעוט טריפות חיים רק דהוי מיעוט דמיעוטא וכמש"כ

יג) ולשיטת התוס' ביבמות (ד' ל"ו) דס"ל דגוסס הוי מיעוט המצוי דחיי אינו קשה עליהם מהך דסנהדרין (ד' ע"ח) הנ"ל די"ל דס"ל דכיון דאזלינן . מה"ת בתר רוב. ע"כ אין סברא לחלק בין גוסס לטריפה במה שבגוסס הוי מיעוט המצוי ובטריפה הוי מיעוט שאינו מצוי דהא מה"ת בכולהו רובא הוי המיעוט כמו דליתנהו: אכן בשיטת התוס' דיבמות (ד' קכ"א) הנ"ל שפיר י"ל דס"ל להוכיח כן משום דאי נימא כן א"כ הא עכ"פ אין זה דומה לטריפה ואיך אמרו בפשיטות דמדמי לטריפה וכו' ולכן שפיר י"ל כמש"כ בכוונתם וגם ידעתי מה דיש מקום לומר דלפי מה דאמרו שם במסקנא דטריפה מחתכי סימנים הא לא מחתכי סימנים דלפ"ז י"ל דמה"ט הוי בטריפה המיעוט חיים בשם מיעוט דמיעוטא משא"כ גוסס דלא מחתכי ע"כ הוי המיעוט מיעוט המצוי אבל באמת זהו דוחק ע"כ שפיר י"ל כן בכוונת התוס' ובקצרה הוא כן דעיקר כוונת התוס' ביבמות (ד' קכ"א) הנ"ל לאחר שכתבו דבצורבא מרבנן הוי רוב דאם איתא דסליק קלא אית לי' א"כ יש בזה שני רובא ואפ"ה אסרו חז"ל דחשו למיעוטא אף דבזה הוי מיעוטא דמיעוטא א"כ לא הוי מצי לאוכוחי כן מהך דמשאל"ס לפי די"ל דבזה הוי מיעוט המצוי ע"כ הוכרחו להוכיח כן דמצינו כה"ג בהא דאין מעידין על הגוסס אף דנתבאר דהי' להם הוכחה מסנהדרין (ד' ע"ח) דרוב גוססין הוי רוב אלים: והמיעוט חיים הוי מעוט דמיעוטא ואפ"ה חזינן דחשו חז"ל בזה דלפעמים מצינו דחשו חז"ל אף למיעוט שאינו מצוי לכן שפיר כתבו התוס' לראי' מהך דגוסס כו': ענף ג

יד) נחזור לענינינו דנתבאר דמוכח מהך דגיטין (דף כ"ט) הנ"ל דמבואר שם דלאו בכל רובא החמירו חז"ל בחשש א"א רק היכא דמצינו דהחמירו בפירוש שאני כמו בהך דגוססין לפ"מ שנתבאר לעיל בכוונת התוס' דיבמות (דף קכ"א) הנ"ל וכן במה דקיי"ל דל"ש אינש דעלמא ול"ש צורבא מרבנן דהחמירו במשאל"ס בזה אף דהוי מיעוט דמיעוטא: ולא נחלק דשאני בנודעו שני הרובי ביחד כו' וכמש"כ לעיל. אלא הטעם התם די"ל דס"ל להש"ס דכיון דאמרו סתמא משאל"ס אסורה משמע דגם בצורבא מרבנן הדין כן ולפ"ז יש מקום לומר היכא דיש שני רובי אף דנודע הרוב הא' מקודם שנודע הרוב השני דג"כ יש להקל כיון דהוי רוב דלא הוזכר בש"ס דהחמירו בו ודלא כמו שכתבתי לעיל לחלק דבעינן דווקא נודעו שני הרובי ביחד וכעין זה יש להוכיח מן הא דאה"ע סי' י"ז סל"ב דמהארכובה ולמעלה משיאין אשתו לאחר י"ב חודש דטריפה אינה חיה וכמבואר ביבמות (דף ק"כ ע"ב) ובתו' סד"ה למימרא דמגויד חיי כו' ולשיטת היש"ש דהובא בש"ך יו"ד סי' נ"ז ס"ק מ"ח דהא דטריפה אינה חי' יב"ח ז"ה משום רובא דרובא אבל מיעוט דמיעוטא חיי וכמו שכתבתי לעיל בשמו והנה שיטת התוס' בבכורות (דף כ') ד"ה חלב פוטר כו' דבמשאל"ס הוי מיעוט שאינו מצוי ואפ"ה חששו חז"ל להחמיר מדרבנן משום חשש א"א: ואילו הכא אמרו להקל דמן הארכובה ולמעלה תנשא משום הסברא דטריפה אינה חי' יב"ח ולא חששו למיעוט שאינו מצוי ולא העירו שום אחד מהפוסקים להחמיר בזה לשיטת היש"ש ומשמע שם דאף בלא שהו עליו שיעור שתצא נפשו דג"כ סמכו להיתירא ע"ז הסברא לבד ולא החמירו חז"ל בזה לחוש למיעוטא ומוכח מזה דלאו בכל דוכתא החמירו בזה. וע"כ אין לנו להחמיר מדעתינו כ"ז דלא מצינו בפירוש דהחמירו חז"ל בזה ואחת משתי אלה מוכח מהנ"ל שנתבאר בע"ה. דלפי שיטת התוס' ביבמות (דף ל"ו) ועו"ג (דף מ') דמים שאל"ס הוי מיעוט המצוי. א"כ י"ל בכל הנך דהוי מיעוט שאינו מצוי ולכן לא החמירו בזה חז"ל או דמוכח מהנך ראיות דלאו בכל רובא החמירו חז"ל רק היכא דמצינו בפירוש שאני א"כ היכא דיש לנו תרי רובי דבזה הוי המיעוט כמו מיעוט דמיעוטא. וכיון דלא מצינו רוב כזה בש"ס שהחמירו חז"ל בזה כה"ג הדין נותן שלא להחמיר מדעתינו ומוקמינן על ד"ת: