עין יצחק חלק א קצט

וכן אומרים אבי' ואמה אשר דברי' כנים ואמתים. וכן החתן עצמו מודה לדברי' ואינו חושדה על זנות מן אחרים לפי דכמעט לא זזה ידו מתוך ידה והחתן הוא כהן ונשאלתי אם מותר החתן הכהן לישא אותה: ענף א

וכת"ר האריך בדברים נכונים בחריפותו ובקיאותו בסברות נכונות והעלה להיתירא וביקש ממני להזדקק לזה כי זהו עת הדחק למאוד אם יתבטל השידוך וכפי שכתב כת"ר וכאשר אנכי כעת בקרית חוצות לשאוף אויר הצח ואין בכחי לבוא בארוכה מחמת חולשתי ע"כ הנני לבא רק בקצרה

א) והוא דהא בנ"ד במקום שכונת דירתם יש שם רוב ישראלים הדרים שמה בקביעות ורוב ישראלים אורחים הבאים בשכונה של דירתם א"כ יש שם שני רובא וכבר הכריע הבית שמואל בסוף סי' ו' והבית מאיר להקל ולסמוך על דעת הטור דבתרי רובא יש להתירה לכהן אף באינה טוענת ברי ואף בסתמא שאין ידוע מי הלך למי ג"כ תנשא לכתחילה ואין ת"י כעת ספר בית מאיר לעיין בו והנה בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ו' ענף ט' כתבתי בשם הריטב"א והרשב"א לקידושין (דף ע"ג) דבספק אזלא איהי גבייהו יש ספק ספיקא להיתירא וכן כתב הרמב"ן בחי' לקידושין שם ועיקר קרא אתי היכא דה"ל מחצה על מחצה ע"ש ושיטת המ"מ המובא בב"ש סי' ד' ס"ק ל"ט מוכח דס"ל בספק אזלא איהי גבייהו דלא דיינינן ס"ס הנ"ל: וכתבתי שם דזה תלוי בפלוגתת הרמב"ם עם הרשב"א וסייעתו שהובאו ביו"ד סי' ק"י סעי' ח' דהרמב"ם והמחבר ס"ל דדבר חשוב שנתערב בתערובות ב' לא מקילינן משום דין ס"ס אלא בעינן תערובות ג' וטעמו כמש"כ החוות דעת שם דכיון דקבוע כמעמ"ד והוי כחד בחד דאיתחזק ואיקבע איסורא ע"כ לא מצרפינן זה לדון לספק ב' ולכן אי נימא דאזלא איהי גבייהו שוב אין יכולים לצרף הספק שמא לכשר נבעלה דכיון דקבוע כמעמ"ד הוי כחד בחד לא דיינינן ס"ס והרשב"א אזיל לטעמי' דס"ל שם דתערובות השני מותר כשאינו אוכלו כולו כאחד ע"כ שפיר דיינינן לס"ס דאף דנימא דאזלא איהי גבייהו עכ"ז ספק שמא נבעלה לכשר ולפ"ז לדינא דהכריע הש"ך ביו"ד שם ס"ק נ' דבהפסד מרובה מותר תערובות ב'. ע"כ שפיר יש לדון ס"ס להיתירא ובעת הדחק קיי"ל להקל בתערובות השני וה"ה בנ"ד כנ"ל ויש לנו תרי רובא היינו רוב סיעה ורוב העיר ע"י הך ס"ס דהוי כמו רוב

ב) והנה לפי מש"כ כת"ר נראה דאם לא נחוש דנבעלה לאבי' ואחי' הדרים שמה עמה ביחד אז יש שם במקום דירתם רוב כשרים מן הדרים שמה והנה כת"ר כתב לדון בטעם נכון דאין לחוש לפסול אבי' אך הנ"י ליבמות דעתו דגם אבי' ואחי' נחשבו בתוך הפסולין אכן לדעתי נראה דאבי' ואחי' אין לחוש דנבעלה להם וכעין זה ראיתי בשב שמעתתא שמעתא ד' (דף כ"ב וכ"ג). וכן מצאתי בהפלאה לכתובות (דף י"ג) בתוס' ד"ה ואין אוסרים כו' שכתב ג"כ דלא חיישינן לקרובים דהא בירושלמי כתובות אמרו דלכן חייש ר' יהושע לפסולים משום דהזנות רצה אחר הפסולים ע"כ בקרובים לא חיישינן ולענ"ד נראה טעם אחר בזה ומחמת חולשת עיני ע"כ קשה עלי מלאכת הכתיבה כעת ובמק"א ביארתי זה בעז"ה היטב וכיון דעיקר החומרא דאנו מחמירין לאסור האשה והוולד זהו רק מדרבנן משום דהא מדאורייתא אין לנו לחוש אף היכא דלא הי' לנו רוב מבורר משום דיש לנו לסמוך על חזקת כשרות ולדברי המכשיר בה מכשיר בבתה כדקיי"ל דחזקת האם מועלת לבתה וכמבואר בכתובות (דף י"ג ע"ב) וגם יש סברת חזקה בודקת ומזנה ועיקר החומרא הוי רק מדרבנן וכמש"כ התוס' כתובות (דף י"ד ע"ב) ד"ה כמאן. ע"כ בדרבנן יש לנו לסמוך על ההפלאה והש"ש ועל הסברא שיש לי בזה כפי שכתבתי במק"א בטוב טעם ב"ה שלא לחוש לקרובים כלל ומה שיש להעיר ע"ז מן הנ"י ליבמות ס"פ אלמנה לכה"ג יש לי מה לדון דלא יסתרו דבריו לדינא למה שכתבתי ומה שנראה מן הש"ש שם דבאזלא איהי גבייהו יש לחוש אף לפסול קרובים הנה לדעתי אינו כן דכיון דאף דאזלא איהי גבייהו אינו רק מדרבנן וכמש"כ למעלה מזה משום דהא יש לה חזקת כשרות וחזקה בודקת ומזנה כנ"ל ועיקר החשש אינו רק מדרבנן ע"כ בדרבנן יש לסמוך על מה שכתבתי ולהקל דלא חיישינן לפסול קרובים א"כ ממילא יש לנו תרי רובא בנ"ד היינו רוב הדיורים באותו השכונה ורוב אורחים דהם כשרים ויש לנו להקל בתרי רובי וכמש"כ הבית מאיר והחתם סופר להקל בתרי רובי וכן דעת השב שמעתתא שמעתא כ"ג להקל בתרי רובי בפרט בנ"ד דטוענת ברי דלא נבעלה לשום בן אדם: ב

ג) ואף דהמל"מ פ' ט"ו ה' אישות ה' ד' ופ' י"ז ה' איסורי ביאה העלה דלא תלינן שמא באמבטי עיברה אמנם הח"מ בס"ק ח' וב"ש ס"ק י' באה"ע סי' א': והט"ז יו"ד סי' קצ"ה נראה דס"ל דיש באפשרות שתתעבר מן הש"ז היוצא מן האדם אף בלא ביאה וכן האריך הגאון ר' חי"ד אזולאי בפרט הזה בברכי יוסף סי' י"ג ובספרו יעיר אוזן אות א' סי' צ"ג דהעלה דבתולה יכולה להתעבר ומביא תשובת התשב"ץ ח"ב סי' רס"ג דכתב בפשיטות שיכול להיות דבר זה לעולם ומביא שם בשם רופאים מומחים שהחליטו ג"כ דבר זה וכן דיבר בזה הגאון יעב"ץ בספרו אגרת בקורת שמסביר דבר זה ע"פ חכמת הטבע [וכ"כ האבן עזרא פ' חיי שרה על הפסוק בתולה ואיש לא ידעה שיכולה אשה להיות הרה אף אם היא בתולה וכן מצאתי כעת בספר תשובת הגאונים סי' כ"ה בשם רב האי גאון דהביא הך דחגיגה (דף י"ד) דיכולה אשה להתעבר ע"י שכבת זרע של אחר דנכנסת לתוך גופה כיון דהי' מעיקרא יורה כחץ ע"ש וכעת ראיתי בספר מעשה טובי' ח"ג פ' ב' שכתב כמה מעשיות כזה

ד) ועוד דהא בנ"ד נבדקה ע"פ בדיקת הרופא ואמר כי היא עדיין בתולה וידוע דבדרבנן ודאי סמכינן על דברי הרופא ואף שכתב החלקת מחוקק בסי' ס"ח ס"ק ג' דאין אנו בקיאין לבדוק אם היא בתולה מ"מ מידי ספק השקול לא יצאנו וכמו בכל מקום שאמרו דאין אנו בקיאין בבדיקה וממילא היא נאמנת משום מעלת ברי שלה ובצירוף אוקי אחזקת בתולה דגם היום היא בתולה ומבואר בכתובות (דף י"ב) דהברי בצירוף אוקי אחזקת בתולה מוציאין ע"י זה ממונא מהמוחזק ומה"ט אף דנימא בנ"ד דהך דנתעברה מן ש"ז בלא ביאה גמורה דזהו לא שכיחא מ"מ הא כיון דיש כח להוציא ממון מהמוחזק ע"י ברי ואוקי אחזקת בתולה מכש"כ דיש כח לסתור ע"י זה למעלות הרוב דמנגדתו דהא חזקת ממונא עדיפא מן רובא דהא אין הולכין בממון אחר הרוב וכיון דנאמנת להוציא ממון ע"י ברי ואוקי אחזקה כש"כ דנאמנת באיסורין אף דהוי נגד הרוב

ה) ומה"ט כתב הרא"ש בשם ר' יונה בכתובות (דף ט') דבאומרת נאנסתי נאמנת להכשירה לכהונה וכמבואר באה"ע סי' ס"ח סעי' ז' דרוב פוסקים ס"ל כן. וכמש"כ הב"ש שם ס"ק ט"ו ובנו"ב ואף להחולקים שם י"ל דמודו בנ"ד להקל דהא שם ליכא חזקת הגוף דבתולה רק חזקת כשרות בעלמא משא"כ בנ"ד דגם היום היא בתולה לפי דברי' ולא איתרע מעולם החזקת הגוף שלה לפי דברי'. וידוע כי חזקת הגוף הוי חזקה אלימתא ביותר מכל החזקות וכמש"כ התוס' בכתובות (דף ע"ה ע"ב) סוף ד"ה אבל היכא דליכא חזקה כו' ובפני יהושע שם בסוגיא דמומין ובפרט היכא דלפי דברי' לא אתרעי גם כהיום להחזקת הגוף שלה. ומה"ט יש לדון דאף לפי תי' ראשון דכתובות (דף י"ב) דאמרו לחלק דשאני היכא דאיכא מיגו [אך בתי' השני שם אמרו