עין יצחק חלק א קפא

כנ"ל יש סעד לדברינו מן מה שכתב המג"א בסי' תמ"ז ס"ק כ"ד גבי חמץ דלא דיינינן בי' נ"ט ב"ר נ"ט דהיתירא משום דחמץ שמו עליו כו' ואף החולקים שם יודו דבנ"ד שאני וכן אין להעיר מהך דכתב הר"נ בתשובה לדון דחמץ קודם פסח הוי היתר בהיתר ומזה באו"ח סי' תמ"ז סעי' ד' ובפר"ח ומקור חיים שם דאין זה דומה כלל למה שכתבנו וכן מש"כ המג"א בסי' תל"ט ס"ק ג' דכיון דלא חל איסור חמץ עד שעה ו' כו' כל זה שאני ופשוט

יד) ועוד דהא בנ"ד בעת שנבעלה לא ראו אז שום איש את הבעילה כידוע ע"כ לא שייך לדמות זה להך דיו"ד סי' ק"י דמבואר שם דבראה שלקח הקטן מהחנות דמקרי נולד הספק במקום הקבוע כנ"ל דהא בנ"ד לא ראה זה שום אדם ע"כ אין זה דומה כלל לדהתם ומהאשה עצמה כבר נתבאר דלגבי דידה אין שום לידת הספק ממי נבעלה דליכא שום נפ"מ גבה כיון דהיא א"א ולגבי הוולד עצמו לא הי' שום לידת ספק שייך אצלו מעולם רק עכשיו שנולד ונתגדל ואז דינו כפריש דאזלינן בתר רובא ועדיפא זה מהך דנמצא בשר ביד הקטן דמבואר ביו"ד סי' ק"י דהוי כמו פריש ועיין באה"ע סי' ו' סעי' י"ח דכתבו שם ראוה שנבעלה כו' וכן הוא לשון הרמב"ם והטור אך אף אם היה הבעילה בפני אנשים ג"כ נתבאר דזה מקרי דלא נולד הספק אז בעת הבעילה משום דהי' אז כמו דשלב"ל וכמו שנתבאר ולגבי דידה עצמה לא הוי שום נפ"מ בנ"ד כנ"ל [ואין סברא לומר דהא גם לגבי האשה עצמה הוי לידת הספק היכא דהיתה אומרת אינו ידוע למי לענין אם מותרת לקלקל העובר בבטנה בא"א שזינתה דזה אינו דהא כתב בשו"ת שאילת יעבץ בסי' מ"ג דאין לחלק בזה ע"ש ובלא"ה אין סברא כלל לומר כן בנ"ד מכמה טעמים הפשוטים]. ואין לומר דנפ"מ לגבי הך דהוריות (דף י"ג) דישראל קודם לממזר דהא כ"ז שהוא במעי אמו לא שייך לדון זה כלל ובפרט קודם שהוכר העובר וקודם מ' יום ומכש"כ בעת הבעילה עצמה דאז עיקר מקום לידת הספק ועיין בח"מ סי' תכ"ה סעי' ה' וקצרתי והא שכתב החמדת שלמה להוכיח מהרמב"ם דכתב דאף אם לא נבדקה האם עד שמתה הולד שתוקי כו' י"ל דשא"ה דבעת הבעילה הי' לידת הספק על האם עצמו וע"כ מקרי נולד הספק במקום הקבוע משא"כ בנ"ד דלא היה חל מעולם הספק על האשה עצמה כלל בנ"ד כנ"ל

טו) והארכתי בזה לפי דראיתי בשב שמעתתא שמעתא ד' פ' י"ח דכתב דדין האם על העובר יש לה דין לוקח על העובר וה"ל כלקחה העובר ממקום קביעות וכיון דהאשה לפנינו אסור לכ"ע כו' ע"ש ועיין בהפלאה לכתובות (דף ט"ו) גמ' ד"ה לא צריכא כו' ובחמדת שלמה סי' א' ע"כ הארכתי לבאר דבנ"ד נראה ברור ופשוט דהוי הוולד כמו פריש ואזלינן בי' בתר רוב. ולהיתירא. ויש לנו לסמוך על דברי הנו"ב בכה"ג ואף דהנו"ב העלה בסי' ז' שם דלא סמכינן על חד רובא במקום דלא שייך חזקה בודקת ומזנה כמו שהוכיח זה מן מש"כ הרמב"ם היתה אלמת או חרשת ובשו"ע סי' ו' סעי' י"ח ובאמת ראייתו יש לדחות בפשיטות. אך אף לדבריו הא במקום דאיכא שני רובי ס"ל להכשיר ולא החמירו חז"ל בזה משום מעלת יוחסין. אך דחיישינן שמא אזלא איהי לגבייהו לשיטת הרמב"ם. אבל כמו בנ"ד דאף דאזלא איהי גבייהו אין דינו של הוולד כמו קבוע רק כמו פריש ע"כ אף לשיטת הרמב"ם יש לנו להתיר במקום דיש שני רובי רוב העיר ורוב סיעה אף דאינו ידוע מי הלך למי משום דדין הוולד בנ"ד כמו פריש וסמכינן בוודאי על תרי רובי ואף חשש מדרבנן דמשום מעלת יוחסין ליכא בזה וידוע הסכמת האחרונים דא"י שבא על בת ישראל הוולד כשר וא"צ כו' כלל וכמש"כ החמדת שלמה בסי' ב' ג' והנו"ב מ"ת סי' ק"נ והובא בפ"ת סי' ד' ס"ק א' וידעתי למה שכתב הבית שמואל בסי' ו' ס"ק ל"א דכשיש לישראלים שכונה בפני עצמה ואין דרך הא"י מפסיק אז הוי כעיר בפני עצמה וכאילו לא הי' דרים שם א"י וכמו ביו"ד סי' קכ"ט כו' אך לפי הנראה אין בהעיר שדרה האשה שם לישראלים שכונה בפני עצמה ושלא יהי' דרך הא"י מפסיק שם ויחקור כת"ר ע"ז ויודיעני. ויש לי להאריך עוד בכ"ז ולדינא דעתי מסכמת כי הוולד מותר לבא בקהל בלא פקפוק כלל: סימן ח ב"ה חודש שבט תרי"ח לפ"ק

נשאלתי אודות אשה אחת שנתגרשה זה כמה שנים והרתה לזנונים וילדה והאשה היא אילמת שומעת ואינה מדברת ולא נודע ממי נתעברה ובעירה אין שם ממזרים כי אם קרובים גמורים אם יש לחוש לפסול הולד מקהל או לא: ענף א

א) תשובה בעז"ה והוא כי הנו"ב במ"ק סי' ז' העלה שם להתיר הוולד בפנוי' שזינתה ולא נבדקה עד שמתה משום דהא דבעי תרי רובא הוא דוקא כשבאנו לדון ג"כ על האם דבדידה שייך דלמא אזלא איהי לגבי' ע"כ גם לגבי הוולד בעי תרי רובא. משא"כ היכא שאין צריכין לדון על האם רק על הוולד סגי בחד רובא להכשירו לקהל ודוקא ליחוסי כהונה בעי תרי רובא כמבואר ספ"ק דכתובות ע"ש בנו"ב ולפ"ז בנ"ד דאין נפ"מ כלל נגד האם אם זינתה לפסול לה דהא בלא"ה נאסרה לכהונה משום גרושה ועיקר הספק הוא רק לגבי הוולד לבד אם נאסר לקהל בזה יש לדון דמקרי פירש וסגי בחד רובא לדברי הנו"ב הנ"ל ועיקר דברי הנו"ב הנ"ל לא נהירא לי דכיון דכבר נאסרה האשה משום קבוע כיון דנולד לה הספק במקום דאיקבע איסורא וממילא נאסרה הזרע שבתוכה דהא עובר ירך אמו א"כ מה בכך דעכשיו מקרי הוולד פריש דהא כבר נאסר בקבוע ודומה לבשר שנאסר משום קבוע אם לקח מהחנויות א' מוכרת נבילה וט' מוכרות בשר כשר ואח"כ נפרש חתיכה קטנה מן הבשר הנ"ל שנולד כבר עלי' הספק במקום הקביעות. בוודאי לא שייך לדון בזה כל דפריש מרובא פריש וכן על ציר היוצא מהבשר הנ"ל כיון דנאסר כבר וה"ה בנ"ד כיון דהאשה נאסרה כבר ממילא אף הוולד היוצא ממנה נאסר ואפשר לומר דשאני עובר דמקרי בכולי ש"ס דבר שלא בא בעולם א"כ עכשיו שנולד שפיר יש לדון דמקרי פריש דלא שייך לומר ע"ז שנאסר כבר, דהא זהו כש"כ ממש"כ הגהות ש"ד והובא בט"ז סי' ק"א ס"ק י"ד ובבינת אדם שער הקבוע סי' י' דמה שנשתנה הדבר כמו שהיה דנין בי' כל דפריש מרובא פריש ע"ש בארוכה וכש"כ בהוולד דמקרי לא הי' בעולם כלל בעת שהיה במעי אמו די"ל דמקרי פירש ולא נאסר רק מצד דנאסר אמו ולכן אם מתה האם שפיר כתב הנו"ב דיש לדון דמקרי פריש ויש להאריך בכ"ז. אך בנ"ד נראה דגם הנו"ב מודה דנאסרת דהא באילמת לא שייך חזקה בודקת ומזנה כמש"כ הנו"ב שם לאיסור באילמת. ועוד דהא יש לדון נפ"מ בנ"ד גם על האם אף בגרושה להיות נאסרת ג"כ משום זונה דהוי איסור מוסיף כמבואר בקידושין (דף ע"ז) הואיל ושם זנות פוסל בישראל ע"כ