עין יצחק חלק א קעט

השלטי גבורים הנ"ל למש"כ השה"ג בקידושין פ"ד אמתניתין דזה בני ממזר כו' ותירץ זה בטוב טעם ע"ש וקצרתי: ענף ב

ו) נחזור לענינינו דיש לנו לסמוך על דברי הגאון ר"ע איגר זצ"ל לדון בכה"ג דין ס"ס ספק שמא מבעלה וספק שני שמא מנכרי וכמו שכתבתי בשם הש"ך ביו"ד סי' ש"ה והשער המלך פ' ט"ו ה' א"ב. וע"פ דברי הירושלמי לקידושין פ"ד ועל הספק לדינא שפסק היש"ש לקידושין פ"ד כנ"ל וכמו כן בנ"ד יש לנו ס"ס הזה ספק שמא מבעלה וספק שני שמא מנכרי וע"כ יש לנו להתירו לבא בהקהל אכן אכתי יש להעיר בזה לפי דברי הב"ש בסי' ד' ס"ק נ"ב בשם הטור דאם לא אמרה מנכרי נתעברתי לא אמרינן שמא מנכרי נתעברה אך הרמב"ם ס"ל באמר הבעל על הוולד שאינו ממנו דהוא בחזקת ממזר משום די"ל שמא מנכרי נתעברה כו' עכ"ל והשער המלך פ' ט"ו ה' א"ב ה' י"ז ד"ה עוד יש לדקדק על מש"כ ה"ה כו' הביא לדברי הב"ש הזה והשיג עליו דגם לדעת הרמב"ם אם טוענת ממנו נתעברה התם ודאי לא תלינן לומר שמא נתעברה מנכרי כיון שטוענת בהיפך כו' ע"ש, וכ"כ הב"ש שם ס"ק מ"ד בשם הפרישה דהולד ספק ממזר שמא מנכרי נתעברה אך כשהיא כאן ואינה אומרת שהוולד מנכרי אז הוא ממזר וודאי ע"ש ועיין שם בב"ש ס"ק מ"ג ולפ"ז בנ"ד ובנידון של תשובת רע"א הנ"ל דכתב לדון ספק ספיקא הזה. אכתי יש להעיר דהא לשיטת הטור לא מספקינן כלל שמא נבעלה לנכרי וגם לדעת הרמב"ם כיון דלא טענה כן רק טוענת ההיפוך א"כ ודאי לא מספקינן לתלות בנכרי ע"כ לכאורה יש לתמוה על הגאון רע"א בזה וממילא נסתר היתר זה גם בנ"ד. עיין בתשובת חמדת שלמה סי' בד"ה אמנם יש לצדד כו' דהביא לדברי הב"ש סי' ד' ס"ק מ"ג בשם מהרי"א דלא תלינן בנכרי והטעם הוא דמחמת שינוי הדתות שבין ישראלים לנכרים אינם מקורבים כ"כ ע"כ לא חיישינן לנכרים ע"ש

ז) אכן באמת עיקר סברתם שכתבו דהיכא דלא טענה דמנכרי נתעברה לא מספקינן כלל בנכרי מדלא טענה כן יש לתמוה ע"ז מדברי התוס' כתובות (דף ט') ד"ה ואי בעית אימא כו' שכתבו בסה"ד דאם איתא דמוכת עץ היא היתה טוענת דאין גנאי בכך כמו בביאת אונס ומדלא טענה אין להסתפק בכך עכ"ל הרי דהיכא דהוי גנאי לה לטעון כך אז אין לנו שום הוכחה לומר מדלא טענה כן. משום דלכן לא טענה כן דמתביישת בזה א"כ כש"כ בנ"ד דאין לנו שום הוכחה לומר מדלא טענה דמנכרי נתעברה כו': דהא בודאי מתביישת להודות דמנכרי נתעברה וע"כ טוענת דמבעלה נתעברה כדאמרו בכתובות (דף ע"ה) כולן מזנות ותולות בבעליהן. ע"כ אין לנו שום הוכחה ממה דלא טענה כן ובלא"ה אין סברא כלל לדון ההוכחה מדלא טענה כו'. דהא אין האם נאמנת לפוסלו כמבואר בסי' ד' סעי' כ"ט. וע"כ אין לנו שום ראי' כלל ממה דלא טענה כן דלא יהא עדיף ממה דאומרת האם דבנה ממזר דאינה נאמנת כלל וכעין זה העיר ההפלאה בכתובות שם על דברי התוס' הנ"ל שכתבו דלכן לא מספקינן שמא מוכת עץ משום דאי איתא דמוכת עץ היא היתה טוענת. דלא יהי' זה עדיפא מאלו מודות דאסורה לבעלה הא אינה נאמנת לומר טמאה אני לך ותירץ דהא ביש רגלים לדבר נאמנת ופ"פ הוי כרגלים לדבר ע"ש אבל בנ"ד לא שייך כן ע"כ אין סברא כלל לדון מדלא טענה דמנכרי נתעברה כו' דלא יהי' עדיפא מן היתה מודות בפירוש דהוולד ממזר אינה נאמנת ובפרט דגנאי הוא לה לטעון כן ומה שהכריח להב"ש והשער המלך לומר כן יש לי הרבה דרכים לפרש דאין הכרח להוכחתם כלל וכן מוכח מכתובות (דף י"ג ע"ב) דאמרו דבחורבא דדברא רוב פסולים אצלה ופי' רש"י דרוב העולם עכו"ם הן כו' הרי דמספקינן ג"כ בנכרים ומצאתי ראיתי בבית מאיר סי' ד' סעי' כ"ז שהשיג על הב"ש בזה ופירש דאין הכרח מן הטור והרמב"ם כלל ולדינא מספקינן דשמא נתעברה מנכרי והנכון עמו וכמו שכתבתי ובאמת יש לתמוה על דברי רע"א זצ"ל בסי' קכ"ח דכתב לדון ס"ס ספק שמא מבעלה וספק שמא מנכרי. דהא ה"ל להביא עכ"פ לדברי הב"ש והשער המלך דאם היא אינה טוענת דמנכרי נתעברה לא מספקינן כלל דמנכרי נתעברה ועיין בפני יהושע לכתובות (דף ט') ובדרוש וחדוש לרע"א שם ד"ה גמ' ל"צ לאשת כהן כו'

ח) שוב ראיתי כי רע"א זצ"ל בסי' ק"ו בד"ה וביותר לדעתי הקלושה כו' הביא לדברי הב"ש הזה והשיג עליו והביא כן בשם המהרי"ט סי' ט"ו וע"כ שפיר יש לנו למנקט לדינא להתירו בקהל ע"פ הך ס"ס וכמש"כ רע"א בסי' קכ"ח ואחר כותבי כל זה ראיתי בתשובת חתם סופר סי' י"ג שהביא ג"כ להך עובדא דבתשובת רע"א סי' קכ"ח והעלה ג"כ להיתירא ע"פ הך ס"ס והביא ג"כ להירושלמי דקדושין ובקצרה וכמו שכתבתי לעיל להוכיח מהירושלמי כהסוברין דלאו בכל גווני נאמן האב ולכן בנ"ד יש לנו לסמוך ולהתירו בקהל משום הך ס"ס ובפרט דבנ"ד הי' רגלים לדבר דנתעברה מנכרי ע"כ גם לדברי הב"ש יש לנו לסמוך ולהסתפק דשמא נתעברה מנכרי והעיקר הוא דלא כדברי הב"ש והשער המלך בזה ועיין בתשובת רע"א סי' רכ"א אות ג' ובסי' רכ"ב אות י"ב ואין העת גורם להאריך בזה

ט) ועוד יש לדון להיתירא בנ"ד דאף דנימא כהכרעת השו"ע והטור בסי' ד' סעי' כ"ט דנאמן האב לומר דאינו בנו כלל אף שאינו במקום הכרת בכור ואף במכחישתו האם עכ"ז יש לנו להקל מטעם אחר והוא דהא בסי' ו' סעי' י"ח הובא דעת הטור דס"ל דאף בנתעברה בעיר תנשא לכתחילה במקום דאיכא רוב העיר ורוב סיעה כשרים וסתמא שאינו ידוע מי הלך למי תנשא לכתחילה. ובספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ו' ענף ט' הבאתי דברי הרשב"א והריטב"א לקדושין (דף ע"ג) שכתבו דהיכא דהוי ספק אזלא לגבי' יש להקל משום ס"ס ספק דילמא אזלי אינהו לגבה ואת"ל דאזלא איהי לגבייהו אכתי ספק שמא לכשר נבעלה כו' וקרא אתי היכא דה"ל מחצה על מחצה ואף דהוי ס"ס משם א' וגרע מהך דכתובות (דף ט') עכ"ז העליתי שם לבאר דזה הוי ס"ס מעליא וכעין דברי התוס' עירובין (דף ו' ע"א) ובחולין (דף כ"ח) בשם ה"ר שמעי' לדון ס"ס ספק שמא עומד מרובה ואת"ל דלא נפיש אכתי ספק שמא שוו כי הדדי משום דספק מחצה ספק רוב הו"ל ס"ס מעליא והארכתי שם בזה והבית יוסף באה"ע סי' ו' על דברי הטור דאם אין ידוע מי הלך למי תנשא לכתחילה וע"ז כתב הב"י דהרשב"א חולק על הטור והב"ש שם ס"ק ל"ד כתב דאינו מוכרח דהרשב"א חולק ולפי מש"כ בשם הרשב"א לקידושין מוכרח דהרשב"א ס"ל ג"כ כהטור כיון דספק רוב מותר מדין ס"ס וס"ס הא ה"ל רובא לשיטת הרשב"א א"כ אף באינו ידוע ג"כ תנשא לכתחילה משום תרי רובא רוב סיעה ורוב העיר דהוי ס"ס וכמו רוב וכן מש"כ הב"י שם דהריטב"א ג"כ חולק על הטור וס"ל כהרמב"ם דאם אינו ידוע לא תנשא לדעתי אינו כן דהא הריטב"א בקידושין כתב ג"כ דספק רוב הוי ס"ס ולכן ברור לדעתי דהרשב"א והריטב"א אינם חולקים על הטור בזה ועיין בספרי באר יצחק שם שהארכתי קצת בזה וכן בספרי נחל יצחק סי' ל"ח ענף ג' כתבתי מזה והפרישה לאה"ע סוף סי' ו' וכן היש"ש לכתובות סוף פ"א כתבו טעם אחר על דברי הטור הזה משום דמן הסתם הנואף הלך אלי' כו' אכן העיקר כמש"כ ע"פ דברי הרשב"א והריטב"א הללו דלפ"ז א"ש דברי הטור בפשיטות. ואפשר דלזה נתכווין הב"י שם וקיצר בזה ובאמת לדעתי אין מוכרח דהרמב"ם יחלוק ע"ז ואם ניסת לכהן דכתב גם הרמב"ם דלא תצא אם יש שני רובי היינו רוב סיעה ורוב