עין יצחק חלק א קמט

אז לפנות העצמות למקום אחר על מקום בה"ק הא יעשו אז כפי הדין דהא מותר לפנות אף ממכובד לבזוי לתוך שלו כמבואר שם בטור ובשו"ע סי' שס"ג ואף דפירשו שם הט"ז והש"ך והפרישה דלתוך שלו היינו למקום ששוכבים בני משפחתו עכ"ז גם ממקום שאינו שייך לו ולפנותו למקום שלו ג"כ מותר דגם זהו בכלל לתוך שלו וע"כ כיון דמיירי שם רבינו האי דלא הי' להם רשות ויכולת להיות שם קבר עולמית רק קבר לזמן לפי דלולי זה לא יהי' להם מקום לקבור מתיהם כי לא הי' להם קרקע רחבה ע"ז וכיון דלא הי' הרשות להמתים להשאר שמה במקום קבורתם לאחר שיתמלאו הבה"ק. ע"כ מותר אז לפנותן להעצמות לקוברן ביחד במקום אחר בבה"ק שהי' להם במיוחד ע"ז רק דלא הי' נצרך להם קרקע גדולה ע"ז וממילא הוי זה כמו לתוך שלו ממש דמותר לפנותן ולכן אינו קשה ע"ז מהא דאין מפנין עצמות מקבר לקבר דהא אף במקום קבר הראשון הוי כמו מקבר שאינו שלו כיון דלא הי' רשות להניחן שם עולמית והוי מקבר שאינו שלו לקבר שלו ע"כ לא שייך שם סברא זו. ומתורץ קושיות והוכחות הנו"ב הנ"ל

ה) ולכן בנ"ד דמי יודע אם לעת שיצטרכו לפנות המתים והעצמות מן בה"ק למק"א דיהי' להם אז בה"ק לאחוזת עולם דהא יכול להיות דגם לאותו זמן לא ישיגו מקום לאחוזת עולם רק לקנין לזמן א"כ לא יהי' שייך אז לדון דהוי לתוך שלו דהא גם אז לא יהי' זה מקרי לתוך שלו ממש ומנלן להתיר בכה"ג וגם יכול להיות דיצטרכו לפנות להעצמות גם ממקום בה"ק השני וכל ימות עולם יהי' בחשש פינוי העצמות כמה פעמים ובוודאי זהו לבזיון להמתים. ושייך הנך ב' טעמים בזה היינו חרדת הדין וניוול המתים וכמו הא דב"ב (דף קנ"ד וקנ"ה) ואף לפי דברי השיבת ציון דכתב דנידון כזה מקרי נתנוהו ע"מ לפנות דמותר עכ"ז אינו שייך כן רק היכא דיש להקהילה מקום השייך להם לאחוזת עולם שהיכולת בידם לקבור המתים והעצמות שמה לאחר שיפנו אותן מקבריהן. ע"כ קרינן בזה דהוי זה כמו נתנו ע"מ לפנות דהא יש להם מקום מזומן ומיוחד לפנות העצמות לשם למנוחת עולם משא"כ היכא דהקהל אין להם בה"ק רק על זמן או על תנאי שאינו בידם ע"כ לא מקרי זה ע"מ לפנות דהא אין להם מקום היכן לפנותן כלל כעת ולכן אין זה דומה לנתנו ע"מ לפנותו ובפרט לפי מה דנתבאר למעלה דהטור כתב להדיא דיהי' נתנו ע"מ לפנותו לפי שעה. ע"כ אין מקום להתיר כלל לקנות מקום לבה"ק על זמן או על תנאי שיהי' תמיד בחשש שיצטרכו ח"ו לפנות להמתים או להעצמות ושייך שפיר בזה הנך ב' טעמים א' משום חרדת הדין ב' משום ניוול וכנ"ל

ו) ולדעתי ברור דאף דכתב הנו"ב בסי' פ"ט בעובדא דקהל שקנו מקום הקברות למאה וחמשים שנה כו' דנ"ל ברור דוודאי אם הי' להם עצה אחרת לא הי' מתירין להם לקבור המתים על בה"ק שאינו לאחוזת עולם וכפי הטעמים שכתבתי רק בעובדא דהנו"ב הנ"ל י"ל דהי' אז באותו הזמן שקנו להבה"ק על משך זמן מוכרחים לזה. משום דלא הי' להם אז שום עצה אי' לקבור המתים וע"כ הוכרחו לקנות בה"ק אף שאינו רק לזמן מוגבל ואפשר לומר במה שכתב הנו"ב שם בסוף התשובה דמכאן ולהבא כיון דיש בידם לקנות קרקע לחלוטין לא יקברו במקום הזה עכ"ל הנו"ב וי"ל דזה קאי גם על מש"כ הנו"ב שם מקודם אם יהיו בטוחים על אחר כלות הזמן יהי' להם רשיון לפנות העצמות כו' דגם באופן הזה שיש להם בטוחות על אחר כלות הזמן כו' דמ"מ לא יקברו עכשיו במקום הזה כיון דיש בידם לקנות קרקע עולמית עכשיו ואיך שיהי' כוונת הנו"ב הנ"ל נלע"ד ברור לדינא דאין להתיר כלל לקנות בה"ק על זמן מוגבל וכש"כ דאין לקנות על איזה תנאי שאינו בידינו וכל יום ויום אנו בחשש פנוי המתים ח"ו ולכן כיון דיש להם לע"ע מקום לקבור לכל הפחות על משך עשרה שנים ע"כ אין לקבור המתים במקום שאינו לאחוזת עולם ותשועת ד' בקרוב ויהי' ד' בעזרתם ליתן אותם לחן ולחסד בעיני השרים שישיגו מקום בה"ק לאחוזת עולם בעז"ה

ז) וגם יש עצה בידם לשפוך עפר על הביה"ק הישן ויהי' שיעור ו' טפחים קרקע מפסיק בין קברים התחתונים להעליונים כמבואר בטושו"ע סי' שס"ב ועיין מזה בתשב"ץ ח"ג סי' קי"ט ולדברי השו"ע אנו שומעין דמצריך ו' טפחים: וכן עושין בכמה קהלות קדושות ששופכין עפר על בה"ק הישן לקבור המתים שמה אם אין להם מקום בה"ק כנכון והגידו לי אשר בק"ק קאליש במדינת פולין שפכו מכבר עפר על הבה"ק הישן רק מקום הקבר של רבינו מגן אברהם זצ"ל. ומקום הקבר של רבינו בעל אלי' רבא זצ"ל הניחו קברי הגאונים הצדיקים נ"ע הללו שלא לשפוך עליהם עפר כדי שיהי' יכולים לילך על קבריהם. וכיון שיש האפשרות עדיין שיהיו המתים קבורים במקום בה"ק שהיא אחוזת עולם ע"כ אין להתיר לקנות מקום קבורת על זמן או על איזה תנאי: ובתוך הזמן יהי' ד' בעזרתם שיקנו מקום אחוזת עולם או שיזכינו ה' בקרוב לתחיית המתים ויקויים בנו בלע המות לנצח כו' ונעלה לציון ברננה בבא"ס: ענף ב

ח) תשובה שני' בענין הזה אחדשה"ט יקרת מכתבו הגיעני בדבר שאלתו אשר הבה"ק הישן אינו מחזיק מקום קבורת המתים ונתנו להם מן הממשלה מקום בה"ק החדש ובאופן כי בעת שיצטרכו לעצם המקום של הבה"ק לצרכי עניינים שמחוייבי' הקהי' לפנות את המתים משם וזה ערך ששה שנים שנדרשתי מן כת"ר בזה והשבתי אז כי מחוייבין ראשי הקהי' ולהשתדל ולקנות מקום לחלוטין ואחוזת עולם על בה"ק החדש וכמש"כ בנו"ב במ"ק ח' יו"ד סי' פ"ט בקצרה בסוף תשובתו בזה"ל דמכאן והלאה כיון שיש בידם לקנות קרקע לחלוטין לא יקברו במקום ההוא עכ"ל הנו"ב שם וכמו שהארכתי אז בתשובתי וכעת נדרשתי מאת כת"ר כאשר יש רבים המונעים מלקבור את המתים על בה"ק החדש ויש הרבה אשר קוברים שם המתים ונסתפק מעכ"ת אם מותר ע"פ דין להתעסק בצרכי המתים שנקברים בבה"ק החדש כמו לטהרם וללוותם וכיוצא. כי יש בזה חשש מסייע ידי עוברי עבירה וביקש כת"ר ממני לחוות דעתי בזה והנני להשיבו ב"ה בקצרה והוא כי לכאורה נראה דאף היכא דלא שייך לפני עור וכמו בנזיר דלא קאי בתרי עברי דנהרא דלא שייך לפני עור דמ"מ אסור לסייע ידי עוברי עבירה וכמש"כ התוס' בשבת (דף ג' ע"א) ד"ה בבא דרישא כו' וברא"ש שם וביו"ד סי' קנ"א סעי' א' בהג"ה ובש"ך ס"ק ו': ועיין מזה במג"א סי' שמ"ז ס"ק ד' כן הי' נראה לכאורה

ט) ועכ"ז נראה לע"ד לדינא דלא שייך בנ"ד לאסור משום מסייע ידי עוברי עבירה דהא עיקר התעסקות בצרכי המת הוא למען כבוד המת. והנה המת עצמו לאו בר עובר עבירה הוא ומה יעשה המת שהוא מוטל כאבן דומם שאין לו הופכים [ועיין באורים ותומים סי' ק"ז סעי' ב' באורים ס"ק י"ג ואין לנו לבזות את המת בשביל קרוביו ובניו שאין מוליכין אותו למקום בה"ק הקנוי לחלוטין וכי נפקוד עון בנים על אבות בתמי' וע"כ אין לנו לאסור בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה דבכל המקומות דאסרו משום מסייע ידי עוברי עבירה הוא היכא דמסייע ידי העוברי עבירה עצמם משא"כ הכא דעיקר המעשה הוא בשביל כבוד המתים. והמת עצמו לאו בר עובר עבירה הוא עכשיו. ועלינו מוטל לבקש צדדי דהיתירא בענינים כאלה דיש בזה דרכי שלום וההיפוך הוא חשש מחלוקת ח"ו ומי יודע שלא תהיה אגודות אגודות ע"י זה וכדמצינו בגיטין (דף ס"א) ובשבועות פ"ה משנה ט' דמשאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור מפני דרכי שלום ומבואר