עין יצחק חלק א קלז

ומה"ט כתב להכשיר בטלי גיטך מעג"ק בשחרור ה"ה דיש להסביר עפ"ז שיטת הסוברים להקל בשטר מחובר בקידושין. משום דהא דפסול מחובר נכלל שני אופנים פסול א' במה דיקצוץ בין כתיבה לנתינה כמבואר בגיטין (דף כ"א) דכתיב וכתב ונתן יצא זה שמחוסר קציצה בין כתיבה לנתינה ועוד פסול אחד נוהג במחובר היכא שנכתב על עציץ נקוב ויהב לה כולי' עציץ דמה"ת כשר אלא מגזירה שמא יקטום פסול וכדאמר רבא בגיטין (דף כ"ב) ופי' התורת גיטין שם ובאה"ע סי' קכ"ד דדוקא דפוסקת היניקה כולו דנעשה כמטלטלין אז כשר היכא דעושית משיכה או הגבהה אבל בקנין חזקה לא מתגרשת משום דבעי ונתן בידה היינו קנין הניתן מיד ליד כמו משיכה והגבהה ולא בקנין חזקה ולא כמש"כ הב"ש שם ס"ק י"ב כן הוכיח התו"ג שם מן התוס' דגיטין (דף כ"א ע"ב) ד"ה יצא זה כו' ולפ"ז היכא דנכתב הגט על עלה של עציץ נקוב ויהב לה כולו ואח"ז פוסקת היניקה ועושית קנין משיכה והגבהה כשר הגט מה"ת דזה לא מקרי מחוסר קציצה כמש"כ התוס' שם. אבל ע"י קנין חזקה לא מתגרשת כלל משום דבעי קנין מיד ליד כדכתיב ונתן בידה כמש"כ התורת גיטין שם. א"כ פסול זה אינו מצד עצם הכתיבה דנעשה בפסול דהא אם עושית משיכה כשר הגט אלא הפסול זה הוא מצד דלא הוי הנתינה כדינו דזה לא מקרי ונתן בידה

לד) א"כ י"ל דהדעה דמכשיר מחובר בשטר קידושין טעמם דס"ל כעין סברת הנתיבות הנ"ל דלא ילפינן בש"ש מגז"ש לה לה כי אם על דיני כתיבת השטר ולא על דיני נתינה. וה"ה במה דילפינן בהיקישא דויצאה והיתה ג"כ לא ילפינן רק על פסול כתיבה כמו בלשמה ולא על פסול מחובר כגון מה דנתבאר דפסולו אינו רק מצד הנתינה דבעי ונתן בידה דיהי' דבר הניתן מיד ליד דע"ז לא ילפינן מן היקישא זו [ועיין בגיטין (דף מ"א) דגז"ש עדיפא מהיקישא ובתוס' שם ד"ה דכו"ע גז"ש עדיפא כו' ובתוס' זבחים (דף מ"ח) ויבמות (דף נ"ט) מזה ע"כ יש להכשיר מחובר כזה היכא דיהב לה כולי מילתי' דמחובר בשטר קידושין ומסתימות דבריהם דמשמע דבכל מחובר מכשירין בקידושין לפי דאפשר לומר דה"ה אף במה דקיימא למיקצץ בין כתיבה לנתינה לידה. ג"כ יש לדון מה"ט להקל בשטר קידושין כיון דעיקר הפסול בגט הוי משום דבעי ונתן תיכף אחר הכתיבה ולא יהי' מחוסר מעשה אחר הכתיבה בין הנתינה א"כ י"ל דפסולו ג"כ הוא משום הנתינה דלא יהי' יכול לעשות אחר הכתיבה. וכיון דפסול מחובר הוא משום דבעי תיכף ונתן בידה אחר הכתיבה ולא יהי' מחוסר מעשה בנתיים ע"כ כיון דלא ילפינן דיני נתינה בהיקישא ע"כ ס"ל להפוסקים הנ"ל להכשיר מחובר לשטר קידושין

לה) אבל זה אינו רק לשיטת חכמים דפליגי על רשב"א בקידושין (דף כ"ג) וס"ל דשטר שחרור ע"י עצמו ופי' הרשב"א בחי' שם והובא לעיל דס"ל לחכמים דלא ילפי בגז"ש לה לה מאשה כי אם על גופו של גט שחרור דיהי' כגופו של גט אשה ולא על דיני נתינה וה"ה יש לדון לסברא זו על שטר קידושין במחובר מה"ט להכשיר [ומן דברי הרשב"א בחידושיו הנ"ל הוי סייעתא לעיקר דברי הנתיבות הנ"ל] אבל לרשב"א דס"ל שם למילף בגז"ש לה לה מאשה על דיני נתינה ג"כ דמה אשה עד שיוציא לרשות שאינו שלו ה"ה בשחרור א"כ חזינן דס"ל למילף בגז"ש גם על דיני נתינה והמשנה בקידושין שם ס"ל ג"כ כרשב"א כמבואר שם ע"כ י"ל דה"ה הך ברייתא דמני בשלשה דברים שוו גיטי נשים כו' ולא תני מחובר ולשמה משום דמידי דאיתא בקידושין לא קתני דזהו לפי דס"ל ג"כ כרשב"א בזה כיון דילפינן גם על דיני נתינה בגז"ש דלה לה ע"כ ה"ה דבשטר קידושין ג"כ יש למילף בהיקישא דויצאה והיתה על פסול מחובר בשטר קידושין והוי מילתא דאיתא בקידושין אבל למאי דקיי"ל לדינא כרבנן דרשב"א דש"ש על ידי עצמו משום דס"ל דלא ילפינן בגז"ש רק על דיני כתיבה שיהא גופו של ש"ש כגופו של גט וכמש"כ הרשב"א א"כ ה"ה דמה"ט יש להכשיר מחובר בשטר קידושין כן יש לומר לשיטת הסוברים להכשיר מחובר בשטר קידושין כדי שלא יהי' תמוהין כ"כ

לו) ובאמת יש לתמוה לפ"ז על שיטת הנתיבות דס"ל להכשיר בש"ש טלי גיטך מעג"ק משום דלא ילפינן לדיני נתינה בגז"ש לה לה לבד ממה שנתבאר לעיל דרש"י בקידושין לא ס"ל כן דלפ"ז תקשה דאמאי אמרו בגיטין (דף ט') ובפוסקים להשוות גיטי נשים לשחרורי עבדים לענין פסול מחובר בשלמא בפסול מחובר היכא דלא יהב לי' כולי מילתא ופסול משום דהוי מחוסר קציצה א"כ י"ל דזה מקרי פסול בעצם כתיבת השטר כיון דמחוסר קציצה ובעינן שיהי' וכתב סמוך לונתן. [ודלא כמש"כ לעיל להכשיר שטר מחובר לקידושין]. ובזה ילפינן בגז"ש לה לה אבל בפסול מחובר היכא דיהב לי' כולי מילתא רק אינו עושה קנין משיכה משום דאינו פוסק היניקה בעציץ נקוב ובקנין חזקה לא מהני חזקה בגט אשה כמש"כ התורת גיטין בעל הנתיבות בעצמו כנ"ל ופסולו הוי מדאורייתא משום דבעי ונתן בידה דיהא דבר הניתן מיד ליד ולא הוי הנתינה כד"ת וכיון דלא גמרינן דיני נתינה בגז"ש א"כ מחובר כזה הוי לי' לאכשורי מה"ת בשחרור ואיך אמרו דשוו גיטי נשים לשחרורי עבדים בפסול מחובר מדמקשי והא איכא מחובר דשוו גיטי נשים לשחרור ומשמע לכולי דיני מחובר דאל"כ מאי פריך הש"ס: וע"כ מוכח מזה דאף לדיני נתינה גמרינן בגז"ש לה לה וע"כ אף מחובר כזה פסול מה"ת ואף דאין זה פסול בעצם הכתיבה דהא אם עושית משיכה או הגבהה כשר הגט: אלמא דאין זה פסול בעצם כתיבת השטר רק מצד דיני נתינה דבעי ונתן בידה דיהא דבר הניתן מיד ליד ואפ"ה פסול בש"ש א"כ ה"ה טלי גיטך מעג"ק ג"כ יש למילף לפסול בש"ש כיון דבעי ונתן בידה

לז) ועפ"ז יש לתרץ ג"כ הוכחת הנתיבות מהרמב"ם דלא קחשב דיני טלי גיטך מעג"ק רק סתם דבשאר דברים שוו לכל השטרות ולעיל דחיתי ראי' זו וכעת נלע"ד לומר עוד בזה די"ל דכיון דכתב הרמב"ם דשוו גיטי נשים לשחרור בפסול מחובר א"כ כיון דידעינן דאף היכא דיהב לי' כולו מילתא כמו עציץ נקוב ג"כ מיפסל מה"ת כמו בגט אשה היכא דלא עושית רק קנין חזקה כמש"כ התו"ג להוכיח ודלא כהב"ש בס"ק י"ב כנ"ל. וזהו משום דבעי דבר הניתן מיד ליד א"כ ממילא ידעינן על טלי גיטך מעג"ק דפסול בש"ש ולכן לא מנאו הרמב"ם להך דטלי גיטך מעג"ק אף דחשב לשמה ומחובר דהוי גם בקידושין משום דאחר דמנה מחובר ממילא ידענא דבעי בש"ש ג"כ דבר הניתן מיד ליד וכל דיני נתינה כיון דפסול זה הוא מן ונתן לה כנ"ל דמאי שנא ועיין בט"ז יו"ד סי' רס"ז ס"ק כ"א שכתב בכוונת הרמב"ם דיליף בגז"ש לה לה מאשה על פסול מחובר ולא כמש"כ לעיל בשם הלח"מ וכל מה שכתבתי לשיטת התו"ג בסי' קכ"ד כמו כן יש לדון לשיטת הב"ש בסי' קכ"ד ס"ק י"ב שכתב דבעציץ נקוב אם עשתה חזקה מגורשת דהא קנתה בחזקה וניתן מיד ליד ול"ד לשאר מחובר דלא ניתן מיד ליד. רק לשיטת הרשב"א דילפינן מספר כו' א"כ פסול מחובר היכא דלא ניתן מיד ליד זהו פסול משום דלא מקרי נתינה. וכיון דזה פסול גם בש"ש דהא שוו לג"נ א"כ מוכח גם משיטת הב"ש הנ"ל דילפינן על ש"ש בגז"ש לה לה גם על דיני נתינה. ויש מה להאריך בזה רק מאפס הפנאי הוכרחתי לקצר באמצע וידעתי מה דיש לדחוק ולומר דדוקא פסול מחובר דאף דפסולו הוא משום דלא הוי בי' דיני נתינה כדין. עכ"ז כיון דנשתנה גופו דשם מחובר עליו משום זה הוי כמו גופו של גט דזה ילפינן מגז"ש לה לה כמו שהבאתי בשם הרשב"א לקידושין כנ"ל אבל באמת זהו מהדוחק מאוד דמ"ש דכיון דאי נימא דלדיני נתינה דינו כמו בשארי שטרות כמו שכתב הנתיבות בשם הרמב"ם א"כ לפ"ז אין שם פסול על מחובר