עין יצחק חלק א קיח

בצדדים זהו סי' מקום דמהני באיסורין אף בלא צמצום מקום ממש כמו שהארכתי מזה בספרי שם. כן יש לדון בזה ועכ"ז כיון שמן התה"ד והט"ז שם נראה דזה לא מהני רק ביש מכה ע"כ וודאי לדינא אין בכחי לחלוק על הנו"ב דדחה דברי הגאון מוהר"י זצ"ל הנ"ל שם. עכ"פ בצירוף מכה אף שאינה ידועה אם מוציאה דם סמכינן בזה להקל ולכן נראה לי בזה דכה"ג מהימן הרופא לומר דיש לה מכה דהא מבואר בתשובת הרדב"ז ח"א סי' ת"י דהיכא דיש רגלים לדבר מהימן הרופא מומחה לומר שנתרפאית יע"ש וכש"כ לומר דיש לה מכה דזהו דבר במציאות וירא לומר בשקר שמא יתבדה ויותפס שקרן ולא מרע אומנתו בזה ובנ"ד שאינה מוצאת הדם רק מהצדדים הוי רגלים לדבר ומהימן וכיון דמהימן לומר דיש לה מכה אף דאינה ידוע אם מוציאה דם מהני בזה כמבואר בתה"ד ובט"ז ובנו"ב בכוונת המחבר הנ"ל ולפ"ז אף להאחרונים דהחמירו במכה שא"י אם מוציאה דם מ"מ בנ"ד יש להקל ע"פ דברי השו"ע בסי' קפ"ז סעי' ז'

ט) ע"כ דעתי נוטה בזה כן דיותר טוב לה שלא תבדוק א"ע כלל ע"י עד ואז אף דתמצא יהי' רק דין כתמים כיון דלא ארגשה ובכתמים תולין בכל גווני ואם תצטרך לבדוק ע"י עד תעשה כן דתראה לבדוק בשארי מקומות שאין שם המכה כפי מאמר הרופא שאומר באיזה צד הוא המכה וכיון שלא תמצא במקום אחר רק באותו מקום שאומר הרופא שיש שם המכה מצדדים. ע"כ זה דומה למש"כ המחבר בסעי' זיי"ן דכיון דאינה מוצאת במקום אחר רק במקום א' כגון מצד ימין או מצד שמאל וכה"ג במקום דאומר הרופא שיש שם המכה כיון דזה הוי הוכחה ורגלים לדבר לכן מהימן הרופא לומר דיש שם מכה וע"כ בזה אף דאינה ידוע אם מוציאה דם יש לתלות ולהקל כיון דהי' לה ווסת וכעת כבר פסק ווסתה וחדל להיות לה אורח כנשים. ע"כ כ"ז דאינה מרגשת פתיחת המקור וכה"ג יש להתירה והנני מצטרף עם כת"ר להקל בזה וידוע מש"כ האחרונים בסי' קצ"ו דבעת שתצטרך לספור ז' נקיים דבעינן ספורים ובדוקים לכל הפחות ביום הראשון וביום השביעי והפסק טהרה. דבזה אין תולין במכה אם תראה דם נדות ותצטרך לספור נקיים: סימן יח ב"ה יום א' ג' אלול תרי"א נאווהרדק

נשאלתי מן שני רבנים גדולים ע"ד אשה שנתגרשה מבעלה משום קטטות שהי' ביניהם וניסת לשני ועכשיו היא רואה מחמת תשמיש שלשה פעמים ואומרת שהיתה בתולה בעת שניסת לשני ויש לה כאב בעת תשמיש אם נאמנת ע"ז או לא

א) תשובה בקצרה הנה ביו"ד סוף סי' קפ"ז מבואר דבבתולה תולין בדם בתולים ובמרגשת כאב ואין דינה כרואה מ"ת. ע"כ ה"ה בנ"ד כיון דמרגשת כאב ואומרת דהיתה בתולה בעת שניסת והתורה האמינה מן וספרה לה ומותרת וראיתי בנודע ביהודה במ"ת סי' צ"ב שכתב ג"כ כעין הך עובדא שנאמנת משום דיש לה מיגו דלא היתה אומרת שהיא רואה מחמת תשמיש והפה שאסר כו' אך העובדא דבנו"ב שם מיירי דטוענת האשה שלא הי' לבעלה הראשון גבורות אנשים אבל בנ"ד נראה ממכתבם דאומרת דמחמת קטטות שהיה ביניהם לא נבעלה לו ומשמע ג"כ שהיתה זמן רב תחת בעלה הראשון הנה בזה הדין נותן לכאורה דלא תהי' נאמנת וכמש"כ התוס' בב"ב (דף ה' ע"ב) ד"ה מי אמרינן כו' בסה"ד דיבמה שאמרה לא נבעלתי אינה נאמנת לאחר שלשים יום משום דחזקה דלא מוקי אנפשי' טפי משלשים יום. אף דיש לה מיגו דאינו יכול לבא עלי משום דמיגו במקום חזקה לא מהני ונשארו בקושיא. והובא בש"ך בכללי מיגו וכתב לתרץ קושייתם לפי דאין כל החזקות שוות

ב) וכן אנכי אמרתי מכבר לתרץ לקושיות התוס' בב"ב שם במה שהקשו בהאיבעיא דהתם אם אמרינן מיגו במקום חזקה דתו"ז או לא דהא בהך דיבמה שאמרה לא נבעלתי מוכח דלא מהימנא במיגו נגד חזקה. והוא דלכאורה קשה לפי מה דקיי"ל דלא אמרינן מיגו להוציא משום דחזקת ממונא עדיפא מן מעלת מיגו והנה מעלת חזקה דתו"ז עדיפא מן מעלת חזקת ממונא דהא ע"י חזקה דתו"ז מוציאין ממון מן הלוה המוחזק וכיון דחזינן דמעלת מוחזק עדיפא מן מעלת מיגו כש"כ דמעלת חזקה דתו"ז דעדיפא ממעלת מוחזק דתהא עדיפא מן מעלת מיגו וע"כ הסברא נותנת דלא יהי' מהימן במיגו נגד חזקה דתו"ז ותקשה על מה דאיבעיא להו בזה אבל באמת אין זה קשה דהא להלוה דיש לו מיגו נגד החזקה דתו"ז יש לו עוד מעלת חזקת ממונא המסייעו א"כ יש להלוה שני מעלות היינו מעלת המיגו ומעלת המוחזק וע"כ איבעי' להו דאפשר דהנך שני המעלות ביחד עדיפי מן חזקה דתו"ז או לא ולפ"ז יש לתרץ לקושיות התוס' בב"ב (דף ה') הנ"ל בפשיטות דלכן גבי יבמה שאמרה לא נבעלתי אינה נאמנת לאחר שלשים יום אף דיש לה מיגו משום דהא התם לא שייך לדון להך מעלת מוחזק בהממון. ואדרבה הא אי נימא דמהימנא בהמיגו תכוף להיבם לחלוץ ע"כ בזה י"ל דעדיף מעלת החזקה מן מעלת מיגו ומתורץ קושיות התוס' וזולת כ"ז יש לומר בקצרה דכמו דקיי"ל דלא אמרינן מיגו להוציא דה"ה מה"ט לא מהימנא במיגו לכוף להיבם לחלוץ לה ויש להאריך בזה וקצרתי

ג) נחזור לענינינו דהא חזינן דשיטת התוס' דלא מהימנא במיגו דאינו יכול לבא עלי לפי דהוא נגד החזקה דלא מוקי אנפשי' דזה הוי חזקה אלימתא וכמש"כ הש"ך שם או דבאמת מוכח מזה דבכל החזקות לא מהימן נגדו במיגו [ובספרי נחל יצחק בכללי מיגו ס"ק ד' הארכתי בדברי הש"ך בכללי מיגו ס"ק י' שהביא לדברי התוס' בב"ב הנ"ל ע"ש]. א"כ לפ"ז הדין נותן בנ"ד דלא תהא נאמנת לומר דהיתה בתולה בעת שניסת לשני דאף דיש לה מיגו מ"מ כיון דאינה נותנת אמתלא גמורה במה דלא נבעלה לו א"כ י"ל דאינה נאמנת אף דיש לה מיגו משום דיש לנו כנגד החזקה דלא מוקי אנפשי' ובעובדא דהנו"ב טענה דלא היה לו גבורת אנשים וע"כ אין זה דומה לנ"ד אך אולי גם בנ"ד שהיה ביניהם קטטות אפשר דלא שייך כ"כ הך חזקה דלא מוקי כו'

ד) והעיקר בזה לפי המבואר בח"מ סי' ע"א סעי' א' בסמ"ע ס"ק ה' ובש"ך ס"ק ד' דחילקו בין מיגו במקום נאמנות דלא מהני לבין מיגו בעיקר הנאמנות דמהני וכ"כ ההפלאה בכתובות (דף י"ט) בתוס' ד"ה אימא כו' דמטעם זה אמרינן ג"כ מיגו בעיקר העדים וכעין דברי התוס' דב"ק (דף ע"ב ע"ב) ד"ה אין לך בו כו' דהפה שאסר כו' עדיף מן מיגו ע"ש וכ"כ הקצה"ח בסי' צ"ז ס"ק י"א דהיכא דאינו ידוע החזקה דתו"ז אלא ע"פ הודאתו דזה הוי בגדר הפה שאסר כו' דמהני מיגו כזה נגד החזקה משום דהוי מיגו בעיקר החזקה ושאני היכא דהחזקה ידוע כו' וכעין זה כתב הריטב"א לכתובות (דף י"ח) לחלק דהיכא דשייך הפה שאסר ואי בעי שתיק דזה עדיפא מן מיגו ע"ש. והבאתיו בספרי נחל יצחק סי' ל"ז סעי' ד' ענף ב'