עין יצחק חלק א קטז

אינה במלקות משום דלא התרו לה וכיוצא בזה כנ"ל. דהא אז ביד האשה לומר איזה אמתלא ונאמנת כיון דלא שייך אז הטעם דכיון דעבר שאני דהא הבעל לא ידע מן האמתלא דנאמר דה"ל להגיד להעדים. ע"כ הוכיחו שפיר מהא דהוחזקה נדה דהטעם דלוקה ולא מהני אתמלא שלה משום דהיכא דהוחזקה נדה שאני דלא עבידה לעשות מעשה כזה אם הי' לה איזה אמתלא. וא"ש דלא סתרי דברי הרמב"ן והרשב"א דיו"ד סי' קפ"ה לדברי הרשב"א והרמ"א דיו"ד סי' רל"ב הנ"ל וזהו מילתא חדתא ומוכרחת

י) ע"כ בנ"ד דשמשה עם בעלה דלא שייך לדון בנ"ד דהי' לגלות לפני העדים כידוע. וגם הא הבעל לא ידע אז ממה שהוחזקה נדה ע"כ לא שייך לומר דה"ל לגלות לו את האמתלא בעת שבא עלי' ע"כ שפיר נאמנת על האמתלא דאומרת היום וסמכה מעיקרא על מה שבידה לומר לו האמתלא כשיוודע לו ממה שהראתה הכתונת לשכינותי' ומש"כ כת"ר דכיון דעשתה מעשה שלא כפי הד"ת אף לפי האמתלא שלה דה"ל לשאול את פי החכם ע"ז וזה דומה למש"כ הט"ב. הנה כסברת הנו"ב הנ"ל כן כתב החוט השני בסי' י"ז אבל באמת אין כ"ז דומה לנ"ד דשא"ה דמשום דאין אדם משים עצמו רשע אתי עלה אבל בנ"ד דאם לא נאמין לה עשתה אז איסור חמור ועכשיו אם נאמין לה לא עשתה איסור חמור ע"כ לא שייך סברתם בנ"ד. ובלא"ה אין זה מקרי שלא כהד"ת דהא לדברי' דיש לה דם תחתוניות לאו כ"ע גמירי לילך ולשאול ע"ז להחכם וסמכה על דעתה בזה והנה כל השקלא וטריא שלנו הוא לענין אם להחזיקה לחשודה על איסור נדות דלא תהי' נאמנת כ"ז דלא תעשה תשובה וכמש"כ ההפלאה בק"א סי' קט"ו ס"ק יו"ד ע"ש גם י"ל דנפ"מ לענין דלא תפסיד הכתובה דאף דצריכה התראה ועיין בב"ש סי' קט"ו ס"ק י"ז מש"כ בשם שי' רש"י סוטה ובהפלאה שם ואכמ"ל עכ"ז הא כתבו האחרונים דבענין איסור נדה דזהו ידוע לכל הנשים. דאף בלא התראה הפסידה כתובתה וקצרתי והעיקר תלוי בראות עיני הב"ד אם יש ממש בהאמתלא דאומרת וכמבואר באה"ע סי' מ"ז סעי' ד' ובחוט השני בסי' י"ז בשם הרמב"ם פ"ד ה' א"ב ע"ש ודעתי מסכמת דאמתלא מהני בנ"ד אם יהי' ממש לפי ראות עיני כת"ר והב"ד וכנ"ל: סימן יז ב"ה יום א' ז' אדר תרכ"ח לפ"ק. אל כבוד יד"נ הרב הגאון וכו'

א) אחדשה"ט מכתבו הגיעני בדבר שאלתו באשה שהי' לה ווסת כדרך כל הנשים. ושלא בשעת ווסתה לא ראתה כלל ועתה כבר פסק וסתה וחדל מלהיות לה אורח כנשים ובכל עת שתבדוק תמצא על העד כתם אדום וזה כשתי שנים שאינה יכולה להטהר לבעלה ושאלו להרופאים ואמרו שיש לה מכה באותו מקום בבית החיצון בצידו וגם עשו לה כיס ארוך כמדת אצבע בינוני ואמרו שתמלאנה במוך ותשים אותו בעומק לאותו מקום ועשתה כן ומצאת הכתם בהצד נמוך ועל ראשו לא ראתה כלל באופן שמראה הדבר שהמכה שיש לה הוא בבית החיצון

ב) ולדעתי קשה לסמוך על זה כי אף שזה מבואר בתשובת אמונת שמואל ובסדרי טהרה. עכ"ז הא בספר חמדת שלמה ח' יו"ד סי' כ"א הביא לדברי אמונת שמואל והביא לתשובת זכרון יוסף שחולק ע"ז. וכן הכריע הח"ש בעצמו להחמיר מטעם מי יודע אם תוכל להכניס עד צואר הרחם אם הבדיקה הוא בלא שפופרת כו' ואיך יוכל לשנות מהבדיקה הנאמר בש"ס כו' עכ"ל החמדת שלמה ועוד דהא ידוע מש"כ הנו"ב במ"ק ח' יו"ד סי' מ"ג ומ"ד וסי' מ"ו דאם מצאה דם בצדדי השפופרת אין זה הוכחה שהדם יוצא מצדדים לטהרה בלא נקיים ואפילו על דם זה שמצאה עתה בצדדי השפופרת צריכה שתשב ז' נקיים עכ"ל וכ"כ החוות דעת בסי' קפ"ז דצריכה ז' נקיים תמיד אחר כל דם שמוצאת ואפילו על הדם שמוצאת בצדדי השפופרת ע"כ קשה להקל לטהרה לבעלה על סמך בדיקה זו ומחמת המכה שאומרים הרופאים הלא ידוע מש"כ הש"ך דרק לענין שלא תהי' מוחזקת משום רואה מחמת תשמיש מקילין במכה שאינה ידוע אם מוציאה דם. אבל מ"מ צריכה לישב ז' נקיים וע"כ בנ"ד דאין ידוע אם היא מכה שמוציאה דם ע"כ קשה להקל בזה אם מוצאת דם אחר שבודקת עצמה בעד רק אם מוצאת דם בלא בדיקת עד בזה יש להקל דהא מבואר ברמ"א סי' קפ"ז סעי' ה' דכתמים תולה בה בכל ענין אבל לא ע"י בדיקת עד

ג) אכן כבר העליתי בתשובה א' להוכיח כשיטת הסוברים להקל בלא בדיקת זיי"ן נקיים אף במכה שאינה ידועה אם מוציאה דם מהא דכתובות (דף ט') בתוס' שם ד"ה האומר פ"פ כו' כתבו בשם הר"ח דס"ל בבוגרת פעמים יש לה דם ופעמים אין לה דם ואפ"ה ס"ל דבוגרת נותנין לה לילה ראשונה ובועל כמה בעילות ותולין כל דמים של אותו הלילה בדם בתולין וכמש"כ המהרש"א והובא בב"ש לאה"ע סי' ס"ח ס"ק ג' דלכן תלינן מספק בדם בתולין משום דלא שכיח דם שלא בשעת ווסתה ע"ש א"כ לפ"ז מוכח משיטת הר"ח הנ"ל דאף בספק אם המכה מוציאה דם כשרה ומוכח זה ביותר מן מש"כ הריטב"א בכתובות (דף ל"ו) דפי' הגירסא של שיטת ר"ח דגרס אי דטען פ"פ ה"נ הב"ע דטען טענת דמים משום דע"פ הרוב אין דמים בבוגרת ומשום דאיכא מיעוט בוגרות שיש להם דם בתולין לכן אמר רב דנותנין לה לילה ראשונה עכ"ל הריטב"א אלמא דאף דרוב בוגרות אין להן דמים אפ"ה תלינן במיעוט שיש להן בתולים א"כ כש"כ בספק השקול אם המכה מוציאה דם וודאי דתלינן א"כ מוכח משיטת הר"ח לפי גירסתו דאף בספק מכה מוציאה דם תלינן שלא לטמאותה ואף לגירסת רש"י שם וסייעתו עכ"ז הא לא מוכח משיטתם דפליגי על האי כללא של הר"ח דס"ל להקל במכה שא"י כו', ואפושי פלוגתא לא מפשינן

ד) והא דמקשה הגמרא בכתובות (דף ל"ו) שם על הא דבוגרות אין טענת בתולים מהא דס"ל לרב בוגרת נותנין לה לילה ראשונה ולא מחלקין כן. י"ל בזה דהא הגמרא מקשו שם על רב דס"ל דנותנין לה לילה ראשונה ולרב לשיטתו שפיר הקשו דבירושלמי נדה פ"א ופ"ב ה' א' איתא דרב ס"ל בבדקה בעד שאינו בדוק דטמאה נדה יעו"ש. א"כ שפיר מקשינן מהא דס"ל לרב דנותנין לה לילה ראשון דמוכח מזה דכל בוגרת יש לה דם בתולין בוודאי דהא מספיקא לא תלינן לשיטת רב דמחמיר בעד שאינו בדוק משום דדם המקור יש לפנינו בודאי אבל לדידן דקיי"ל כר' יוסי דבנדה (דף י"ד) דמטהר בעד שאינו בדוק דאינה טמאה נדה ע"כ שפיר יש להקל אף במכה שא"י דמוציאה דם ואף דפסקינן בעד שאינו בדוק דטמאה משום כתם עכ"ז שא"ה כמו שכתבתי בספרי באר יצחק ח' יו"ד סי' י"ז יעו"ש. ומזה הוי סייעתא גדולה לשיטת הפוסקים דס"ל