עין יצחק חלק א קא

בין טלאים ועגלים הרכים ובין גסות הי' להמחבר לחלק בפירוש ביניהם אלא הרמ"א כתב כן לחלק גבי קולא דכתב למעך בסרכות דבגדיים וטלאים ועגלים לא עבדינן כן אבל המחבר סתם ולא כתב לחלק בקולא דילי' ביניהם וע"כ מוכח כמש"כ לדון כן מן הערוך דאף בעגלים סמכינן על קולא דניתקת בהכנסת היד או הגבהת אצבע וכנראה מלשון הרמ"א דכתב דהסרכא רכה ומתנתקת ע"י מיעוך בעגלים. ומשמע דהיכא דמתנתקת שלא ע"י מיעוך דגם בעגלים וכו' תלינן ברירא וכשירה וראיתי ביו"ד סי' ל"ט בפתחי תשובה ס"ק י"ב שכתב להסתפק ולהכריע דבעגלים וכו' לא מהני אף בניתקת ע"י הגבהת אצבע וכו' ולפי ענ"ד נראה דיש להקל בזה

יט) ועיקר היסוד הזה הוא לפי דברי הגר"א זצ"ל דכתב ראי' לדברי המחבר שכתב דמכניס ידו ואם נתפרקה כשירה דהמקור לזה הוא מהך דביצה כנ"ל ולכן כיון דבהך דהשקו את התמיד פי' הערוך דהי' משום סרכות א"כ שפיר מוכח מזה דאף בטלאים דיינינן כן אך הרמ"א דפסק דאין למעך סירכות בעגלים וכו' זהו משום דס"ל לחלק בין הך דביצה להמיעוך שנהגו ובאמת אין סברא לומר דהרמ"א הוציא דינו להקל בהמיעוך מהך דביצה משום דיש לחלק בפשיטות ביניהם וע"כ אין סברא כלל לומר דמה דהקילו בהקולא דמיעוך דהוציאו כן מהך דביצה אך למה שהקילו בניתק ע"י הכנסת אצבע וכיוצא בזה שפיר הסברא נותנת דהוציאו כן מהך דביצה וכמש"כ הגר"א זצ"ל כנ"ל ולכן שפיר כתבתי לדון לפי פירוש הערוך דגם בהך דהשקו את התמיד דיש להוכיח דגם בטלאים דיינינן כן וכנ"ל בארוכה: ענף ה

כ) והנה כבר הבאתי בשם הרשב"א דלהסוברים אין סרכא בלא נקב יש להסתפק בכל סרכא המטרפת דילמא לא אינקב רק קרום העליון והובא בתב"ש סוף סי' ל"ט וכמש"כ במק"א בשם התוס' והרא"ש חולין (ד' י"א) בגבינות דהוי ספק ספיקא ספק שמא לא הוי כלל בשם טריפה אף מהיום ואת"ל דנטרף אכתי איכא לאסתפוקי דילמא לא נטרף עד היום וכן מבואר ביו"ד סי' פ"א סעי' ב' וכעין זה מבואר בפרי מגדים בפתיחה לסי' ל"ט דלהסוברים אין סרכא בלא נקב הוי ספק טריפה דילמא ניקב רק עור העליון רק למאן דס"ל דסרכא טריפה הוי משום דסופו להתפרק הוי וודאי טריפה ע"ש וכן הסברא נוטה דהא הראשונים הרשב"א והר"נ וש"פ כתבו בטעם הטריפות ע"ש סופה דתתפרק אף דעדיין לא ניקבה ונתפרקה מ"מ מטריפין ע"ש סופו דכל העתיד להנקב כניקב דמי א"כ אם הי' ספק אי תתפרק לאח"ז או לא א"כ לא מקרי עתיד להנקב להיות נטרפת ע"ש סופו כיון דזהו גופה ספק לנו אם עתיד להתפרק בוודאי אי לא ע"כ כ"ז דלא נתפרק לא הי' לנו להטריף וע"כ מוכח דאמרינן דסופו להתפרק בוודאי וכן יש להוכיח מן מש"כ הרשב"א לחולין (ד' מ"ו) בד"ה הני תרתי אוני דסריכי אהדדי כו דהקשה דריאה הסמוכה לדופן וליכא מכה בדופן ולא העלתה צמחין אמאי טריפה לטעם דסופה להתפרק דשמא תתפרק מצד הריאה. ותירץ דיותר עשוי להתפרק מצד הריאה לפי שקרומה רך כו' ע"ש. אלמא דמן הספק שמא תתפרק מצד הדופן ולא מצד הריאה אין להטריף כמו דהקשה הרשב"א והוכרח לתרץ דיותר עשוי להתפרק מצד הריאה כנ"ל. א"כ לשיטת הרשב"א והתוס' וש"פ דס"ל להטריף סרכות משום שמא תתפרק הוי זה מצד וודאי טריפות

כא) והנה ראיתי בלבושי שרד סי' ל"ט ס"ק ר"ו . שכתב בשם הפרי תואר ס"ק ד' שכתב דאף להסוברים דטעם סירכא הוא משום דתתפרק אינו רק ספק טריפה דשמא תתפרק מהאמצע ולמאן דס"ל אין סרכא בלא נקב הוי ספק נקב כו' והחליט שם לדינא דכל סרכות אינם אלא ספק טריפה ובעיקר הענין תמהני על הל"ש דאיך לא הביא שם שיטת הר"נ דכתב להדיא בסוגיא דריאה הסמוכה לדופן דהך מילתא אי הוי סרכא ספק טריפה או וודאי טריפה תלוי זה במה דפליגי רב נחמן עם אבימי שם (ד' מ"ח) דרב נחמן דס"ל ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה. ס"ל דהא דאמרו אין סרכא בלא נקב אין זה רק ספק נקב. וע"כ בריאה הסמוכה לדופן הוי ס"ס ספק שמא מן הדופן ואת"ל מן הריאה אכתי ספק דילמא לא ניקב ואבימי דס"ל אחד זה וא' זה חוששין לה טעמו דהא דאין סרכא בלא נקב זה מצד וודאי נקב וע"כ אין זה ס"ס. ע"ש בר"נ והעלה הר"נ שם לדינא כאבימי א"כ הרי דס"ל להר"נ דאי אין סרכא בלא נקב הוי וודאי נקב וטריפה מצד וודאי א"כ תמהני על הל"ש והפרמ"ג דלא הביאו כלל שיטת הר"נ הנ"ל

כב) ואפשר לומר דאין ראי' מהר"נ משום דהא באמת מצינו ביו"ד סי' פ"א שהביא שם המחבר לדינא שיטת התוס' והרא"ש דפ"ק חולין (ד' י"א) שכתבו גבי גבינות לדון ס"ס באם נטרף מסרכות אלמא דס"ל למפסק להלכה דסירכא המטרפת אינו רק ספק טריפה וע"כ צירפו זה לס"ס ואילו שיטת הר"נ והרשב"א בפ"ק דחולין גבי גבינות דאם נטרף מחמת סירכא אין לדון ס"ס רק הוי ספק א' שמא לא נטרף עד היום. והובא שיטת הר"נ והרשב"א הנ"ל בב"י סי' פ"א ע"ש. הרי דהר"נ ס"ל דסרכא הוי וודאי טריפה ובאמת לפמש"כ הר"נ בחולין (ד' מ"ז) גבי סרכות דכל נקב בריאה הוי ספק טריפה דילמא תעלה ארוכה ואיזה סתימה להנקב: א"כ למאן דס"ל דסרכא הוי טריפה משום אין סרכא בלא נקב א"כ הוי ספק טריפה ומ"מ היכא דחזינן דעלתה הסתימה בסרכא שלא כסדרן על הריאה הרי דנסתמה באופן דלא מהני הסתימה א"כ אי אמרינן דאין סרכא בלא נקב אז הוי וודאי טריפה והך ספק דילמא לא ניקוב רק קרום עליון לא ס"ל זה להר"נ ויש להאריך בכ"ז ואכמ"ל וע"כ הר"נ לשיטתי' אזיל משא"כ לדידן דקיי"ל ביו"ד סי' פ"א דכל הסרכות הוי ספק טריפה וכמו שכתב המחבר שם. ע"כ שפיר פסק הלבושי שרד לדינא דכל הסרכות הוי ספק טריפה אף למאן דס"ל דטריפה משום דסופו להתפרק משום ספק דלמא תתפרק באמצע הסרכא וכמש"כ הפרי תואר ובאמת הרשב"א דהקשה בסרכא לדופן דלמא תתפרק מצד הדופן ותירץ דיותר מצי להתפרק מצד הריאה לפי שקרומה רך כדהובא לעיל בשמו אזיל ג"כ לטעמי' דס"ל בגבינות דלא מצרפינן זה לס"ס משום דלמאן דס"ל דטריפה משום דסופו להתפרק כדס"ל להרשב"א לדינא הוי בוודאי טריפה משום דתתפרק מצד הריאה לפי שקרומה רך והוי וודאי טריפה אבל אנן לא ס"ל כשיטת הרשב"א גבי גבינות שפיר י"ל כמש"כ הפרי תואר [וספר פ"ת אינו ת"י כעת]

כג) א"כ לפי פסק המחבר ביו"ד סי' פ"א גבי גבינות דכל סרכא המטרפת הוי רק ספק טריפה. א"כ היכא דנולד איזה ספיקא דדינא בסרכא אם לסמוך על הקולא המועיל בגסה או לא דיש לנו לדון ס"ס ספק א' שמא הדין הוא דאין לחלק בין גסות לעגלים בזה. ואת"ל דאין דינם כגסות עכ"ז הא בעיקר טריפות סרכא הוי רק ספק טריפה. א"כ הוי ספק ספיקא מעליא. ומה דהוי ס"ס בשם אחד או דאיני מתהפך כבר ידוע דלאו כ"ע ס"ל זה בפרט היכא דליכא למידן ספק הב' רק לאחר ספק א' כידוע וגם הא ספיקא דדינא שאני בזה וקצרתי וכמו דחזינן דהר"נ כתב לשיטת רב נחמן לדון ס"ס