אם יעקב סו

(ע"ב) בדין סמיכת גאולה לתפלה ולישב מאי מדה כנגד מדה היא שעבור סמיכת גאולה לתפלה ישמע תפלתו

(דף י"א ע"א) לתרץ תמיהת הרשב"א בהא דא"ל כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה מהא דעשה כב"ש עשוי ולישב הירושלמי והבבלי דלא פליגי

(ע"ב) בענין אהבה רבה בבקר ובערבית אהבת עולם ולפי נוסח אשכנז וספרד אם מותר לשנות מזל"ז, ובמאמר משקרא ק"ש אצ"ל שכבר נפטר בא"ר, ואם ישן ביום שינת קבע מה דינו

(דף י"ב ע"א) לישב קושית האל"ב על כ"מ ובסתירת הבבלי וירושלמי בדין כל שלא אמר אמת

ויציב

(ע"ב) בישוב הלשון אתם זונים זו הרהור עכו"ם ע"פ ירושלמי אי מצטרפין המחשבה למעשה

(דף י"ג ע"א) בביאור הגיע זמן המקרא. ובדין בין ויאמר לאמת ויציב לא

יפסיק

(ע"ב) לישב קושי' הב"ר ע"פ ירושלמי במצות קריאה וכונה

(דף י"ד ע"א) בדין שלום קודם התפלה

(ע"ב) לפרש סמיכת מאמ' של ר"י הרוצה שיקבל עומ"ש שלמה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין למאמ' עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין

(דף ט"ו ע"ב) בסמיכת המאמ' הכל בכתב אפילו צוואות כו', למאמ' ר"ע שיהא למודך תם

(דף ט"ז ע"ב) לבאר ע"פ אגדה טעם דאין מק"ת על עבדים. ולתרץ הלשון כן אברכך זו ק"ש ע"פ הרמב"ם

(דף י"ז ע"א) לפרש הנפקותא בין בתר דמצלי. לבתר דמסיים. ולבאר ע"ד אגדה ערום ביראה. לשייכות המשיב חמה ואפילו עם נכרי בשוק, שזהו היצה"ר. ולתרץ הגמרא נשים במאי

זכיין

(דף י"ח ע"א) לבאר לא יהלך אדם בביה"ק ותפילין בראשו. ולתרץ קושית האל"ב מתמורה (ד' י"ד) אי מותר לקרות בע"פ

(דף י"ט ע"א) לתרץ ק' הר"ן וק' האל"ב בסתירת הרמב"ם

(דף כ' ע"א) לישב רש"י ז"ל בענין לבישת שעטנ"ז עוקרו במעשה ממש

(דף כ"א ע"א) לישב הרמב"ם בדין ספק קרא ק"ש ספק לא קרא. ע"פ הירושלמי

(ע"ב) לתרץ הש"ך מקו' האל"ב בדין דבר שבקדו' ליפ"מ

(דף כ"ב ע"א) לישב מר"מ

אר"מ

, (ע"ב) לתרץ הרמב"ם מקושי' הכ"מ

(דף כ"ג ע"א) לישב הגמרא בל' בין טוב לרע אינם מבחינים ומביאים קרבן לפני כו', ולתרץ דברי רש"י ע"פ המ"א. ולתרץ שלא יהא סתירה מירושלמי, לישב קושית הרא"ש ור"י בדין הנכנס לביה"כ

בתפילין

(דף כ"ד ע"א) לתרץ ק' התוס' בדין הנחת תפילין תחת מראשותיו. ובדין שוק באשה אסור להסתכל. ובדין קול באשה ערוה

(ע"ב) לתרץ הרמב"ם בדין לבו רואה את הערוה

(דף כ"ה ע"א) וכי גזרו, רבנן בודאן בסכיקן לא גזרו. משום דלכתחלה לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא

(ע"ב) לתרץ הרמב"ם שפ' דמהני בס"ת הנחה כלי בתוך

כלי

(דף כ"ו ע"א) לישב הרמב"ם במ"ש יש זמון לבית הכסא. ובדין אם מהני השלמה אחר ב' וג' תפלות או יותר

(ע"ב) מאי הנ"מ בין המ"ד תפלות אבות תקנום ובין מ"ד כנגד תמידין תקנום וביאור הסוגיא שם

(דף כ"ז ע"א) גמרא נחזי אנן מדרב מצלי בדין תפלת ערבית אי רשות אי חובה לתרץ הירושלמי והבבלי והרמב"ם והרשב"א

(ע"ב) לישב מ"ש רבינו יונה דעיקר קבלת שבת הוא ע"י הדלקת הנר

(דף כ"ח ע"ב) בדין השתחואה בתפל' במאמ' ריב"ל המתפלל צריך שיכרע ע"פ ירושלמי

(דף כ"ט ע"א) לתרץ קושית האל"ב ע"פ מהרש"א בפסחים בהני