אם יעקב סה

יד אינה מעכבת ש"ר דקדק ג"כ בפיה"מ לכתוב דאין מותר לו ומאי דמפרש הגמרא אליבי' ומעיקרא מאי סבר הוא למסבר טעמא כמו שמצינו בכמה דוכתא וכמבואר לעיל שעלתה על דעתו מתחלה דבאמת מיבעי' למיחש לדרוש בפרקא כן, וכמאמ' בחולין (דף ט"ו ע"א) כי מורי להו רב לתלמידו מורי להו כרבי מאיר וכי דרש בפרקא דרש כר"י משום ע"ה ופירשו בתוס' שכן הלכה כר"מ ה"נ לדרוש בפרקא צריך למיחש משום חשש ע"ה אבל כי מורה הלכה דהיינו כששאלוהו להלכה וכן הרמב"ם בחיבורו הג' לפסק הלכה פ' דאינו מעכב אפי' באין לו וכ"מ באו"ח בסי' כ"ו ע"ש וכן פסקו כל הפוסקים דאפי' באין לו אינו מעכב ולא חיישינן שמא יפשע [לדידן] משום דלא חשידי האידנא להקל [ולהיות כקרקפתא דלא מ"ת] וכן כתב הב"י דלדידן דלא גזרו שמא יפשע כי לית לו אלא חדא פשוט הוא שיניחנו יעש"ה

לוח

המפתחות

(דף ב' ע"א) לתרץ קושית הצל"ח ומה שעולם מקשים כשתדקדק בדבר ובדין הזכרת מדת יום בלילה

(ע"ב) לתרץ קושיית התוס' משעה ובדין אי מותר לכהן לאכול תרומה בזמן ק"ש

(דף ג' ע"א) כונת הגמרא ועל כל משמר יושב ושואג ובדין מ"ש בא"ח סי' א' ס"ב בתיקון חצות

(ע"ב) לתרץ הבבלי וירושלמי שלא יהא סתירה מזל"ז בענין כנור

דדוד

, (דף ד' ע"א) לתרץ קושית הצל"ח. מהגמרא דסנהדרין ע"ב לישב דברי הט"ז בסי' רל"ה ע"פ תוס' בשבת ובענין העובר על דברי חכמים חייב מיתה

(דף ה' ע"א) לישב קושית הצל"ח והת"ח ומ"ש משבועות אם מותר להתרפאות בד"ת, ולישב מה שמקשים העולם על הגמרא פשפש ולא מצא

(ע"ב) לישב קושית הבינה לעתים ע"פ תוס' ולבאר ההפרש בין תרי לשנא דגמרא ענין דלא עביד קוב"ה דינא בלא

דינא

(דף ו' ע"א) בענין תפלת הצבור ולבאר דברי הב"ח ולבאר דברי הגמרא תרי מכתבן מילייהו, ודברי התוס' ד"ה חד לא, ע"פ הפ' ואהבת לרעך

(ע"ב) לבאר הגמרא מיד הוא כועס לסמיכת המאמר להלך חשכים, ולישב דברי רש"י בע"א ד"ה קדמי ובענין דבר' המעכבים את התשובה

(דף ז' ע"א) בביאור מאמר דריב"ל וסמיכת הפסוק האיש משה אצל תלונת הקב"ה על אהרן ומרים ולבאר הפ' גם ענוש וביאור רשע וטוב לו ובענין שאין לעשות רע לשום אדם, וביאור הגמרא כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רצה, לישב מאי השמיענו במאמ' כל הקובע מקום לתפלתו הלא כבר אמ' בד"ו, ע"פ הירושלמי, ובענין גדולה שמושה של תורה

(דף ח' ע"א) בדין תפלה בצבור ובענין מי שיש לו ביהכ"נ ואינו נכנס להתפלל נקרא שכן רע

(ע"ב) בשייכות תני ר"י אלו הפרסיים המזומנים לגיהנם, ובג' דברים אוהב אני את הפרסיים ובענין דאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה

(דף ט' ע"א) בביאור הרמב"ם בדין אכילת פסח ומצה לאחר חצות

(ע"ב) בענין שאמר אליהו ענני ב' פעמים, ולתרץ דברי רש"י, לומר דבתחילת זמן כיון דחיובא בסמיכת גאולה לתפלה כמעט שאין הפרש זמן ביניהם וכחדא נחשב

(דף י' ע"א) לתרץ מהרש"א במאי דק' היאך שייך רחמים על אחרים דליהדרו בתשובה הלא הכל בידי שמים חוץ מי"ש ולישב קו' הצל"ח.