אם יעקב נב

בברכות ואפשר משום דקאמר ר"י א"ר לעיל שלשה צריכים רחמים, מלך טוב שנה טובה וחלום טוב, וההוא משום דאמר ר"י קודם לזה כמה מאמרים המדברים מענינא דברכות לזאת הביא ג"כ מענינא דחלומות וקודם שהתחיל לדבר מענין פתרון חלומות נותן כלל בזה דכל חלום יוכל להתקיים (אף שאי אפשר בלא דברים בטלים כמבואר בנדרים (ד"ח ע"ב) אבל חלום שחלם לו בתעניתו לית בי' ממשא דמשום דבשעה שהוא שרוי בתענית הוא חלוש מאוד והכח המדמה שלו גדול ביותר משום חולשא דתעניתא ע"כ אינו ראי' שהוא חלום נכון וכן אמרו בב"ב (די"ב ע"ב) קודם שיאכל אדם יש לו שתי לבבות ופירש רש"י שאינו מסכים לדעת שלמה והיינו משום חולשא מתגבר הכח המדמה שלו כנ"ל ואפשר ג"כ דמשום האי טעמא כתב רש"י דלא יראה אחד מאותן שהן שרוין בתענית שאינו טוב, שמראה על חולשא, דהוי מעין חלמא

אר"י אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה שנאמר יהב חכמתו לחכימין, ומקשים המפ' וחכמה הראשונה מי נתן לו ומאין תמצא ותי' בב"ר דקאי על ההכנה שיש לו שכל להכין את לבו לקבלה ע"ש ול"נ ע"ש מאמרם לעיל (דף ל"ג ע"ב) אמר ר"ח הכל בידי שמים חוץ מי"ש ע"כ אין הקב"ה נותן חכמה אמתית מידו כמו שנתן לבצלאל שדרשו עליו לעיל מזה שבצל אל הי', רק למי שיש בו י"ש

א"ר יוסף חלמא טבא אפילו לדידי בדיחותא מפכחא לי', ופי' רש"י שאני מאור עינים עכ"ל, וכתב בס' ברכת ראש דר"ל שאין לו שמחה כ"כ בכ"ז מעט שמחה שיש לו מפכחא לי' ודוחק עכ"ל, ע"ש שפירש בא"א ול"נ להסביר בדברי רש"י, ומאי הרבותא דקממר אפי' זהו, משום שעיקר החלומות באין ע"י כח המדמה והוה אמינא שמי שהוא סומא ואינו רואה כלל לא שייך אצלו כח המדמה שהיא באה ע"י כח הראות כמו שנאמר את צל ההרים אתה רואה כאנשים, ומה שאמרו בנדרים (דף ח' ע"ב) דאי אפשר לחלום בלא דברים בטלים היינו משום דמתערב כח המדמה ע"י מה שראה או חשב ולזאת אינן צודקות כ"כ אבל רב יוסף שהי' מאור עינים הו"א דלא שייך ביטול כ"כ ע"י כח המדמה לבטלו ע"כ קאמר אפילו לדידי שאני מאור עינים והחלומות שלי צודקות ונאמנים המה שאמרו לקמן (דף נ"ז ע"ב) שהם ס' בנבואה בכ"ז בדיחותא מפכחא לי' דמשום הבדיחותא יוכל לראות דברים טובים ע"י שחשב בהן ואינן ראי' שהן צודקות. וא"כ אפש' לפרש דהבדיחותא לאו דוקא על החלומות שחלמו לו מכבר אלא שהשמחה מבטלת ג"כ כח החלומות שיחלמו לו להבא שלא יראה דברים רעים רק דברים טובים ע"י ציור ברעיוניו תמיד דברים טובים ושמחים, וגם לפי מאי דמפרש הב"ר בכונת רש"י שאין לו שמחה כ"כ ג"כ לא דוחק הוא כלל דע"פ רוב צודקות החלומות מאדם שהוא מרה שחורה ח"ו והמאור עינים ע"פ רוב הוא בעצבות הו"א דצודקת הן ע"כ אמר רב יוסף דמעט שמחה שיש לפעמים מבטלתו לו וכמ"ש דא"א לחלום בלי דברים בטלים

(דף נ"ו ע"א) אמר מסתייע תרין חזאי, העולם מפרשים דדרך בדיחא, א"ל מסתייע וכ' הב"ר דפירוש זה בדיחא הוא והאמת ע"פ מחז"ל דמצות תוכחה לכל היותר הוא עד הכאה ורבא כאשר ראה דמינצו בהדדי הוכיחם ופריקונהו ולא שמעו אליו והכוהו פעמיים והוכיחם עוד עד שרצו להכותו אמר לעצמו מסתייע להוכיחם כי תרי חזאי ולא יותר, כי הא דהמתין עד שהכוהו ב"פ, שהבין שרמזו לו בחלום שיוכיחם עד הכאת ב"פ ולא מחויב ביותר עכ"ל, אבל לפי דבריו יקשה האיך סמך רבא להורות ע"פ דברי חלומות ולקבל הכאות, הלא איתא ביו"ד סי' רנ"ט ס"ו ובח"מ ס"ס רנ"ה דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ע"ש וכן אמרו בגיטין (דף נ"ב ע"א) בההוא אפוטרופוס דהוה בשבבותי' דר"מ דהוי קמזבין ארעתא וזבין עבדא ולא שבקי ר"מ אחוי לי' בחלמא