אם יעקב מה

יש לאל ידם לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, ויען שאין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה כמאמרם לעיל (דף ח' ע"א) ע"כ מצטרפת השכינה עמהן וא"כ א"א להקשות וחידוד גברא הוא כיון שע"י החידוד נתברר הלכה לאמתה ש"ת [וכמ"ש בשבת (דף ס"ג ע"א), שני ת"ח המחדדים זל"ז בהלכה הקב"ה מצליח להן], והיינו משום שמשרה שכינתו ביניהם ע"י שהקב"ה חדי בפלפולא ש"ת, בשעה שכונתן לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ומעלת חידוד הוא ע"י צירוף השכינה, והא דמחוי אהדדי תליא בפלוגתא דסוף הוריות אי סיני עדיף או ע"ה עדיף ומחוי כל אחד בפ"ע, ר"ח מחוי כגון אנא, ור"ש הוא הטפל, שעיקר הוא ע"ה, ור"ש מחוי להיפך כגון אנא, ור"ח משום דעיקר הוא סיני, א"כ עוקר הרים הוא הטפל שע"י שנינו נתברר הלכה, ומשו"ה מצטרף, השכינה בתוכינו משום דאין לו להקב"ה אלא ד"א של הלכה

(דף מ"ח ע"א) אמר ר"י ברי' דרב שמואל בר שילת משמי' דרב ט' אכלו דגן ואחד אכל ירק מצטרפין, א"ר זירא בעי מיני' מר"י ח' מהו ז' מהו א"ל לא שנא ו' ודאי לא מיבעי לי, א"ל ר' ירמי' שפיר עבדת דלא מיבעי לך התם טעמא מאי משום דאיכא רובא ה"נ איכא רובא ואיהו סבר רובא דמנכר בעינן, ופירש רש"י ר' זירא שהי' קובל ומתחרט על שלא שאל על הששה סבר דלמא רובא דמנכר שפיר בעינן דליכול ואי בעי מיני' ששה לא היה מתיר עכ"ל, ודכירנא כד הוינא טליא הויא קשיא לי למה נפסק לדינא (בא"ח סי' קצ"ז ס"ב) דרובא דמנכר בעינן היפך ממסקנת הגמרא, דמסקנת הגמרא בלשון איהו סבר רובא דמנכר בעינן משמע דסבר כן אבל קושטא דמלתא ליתא הכי משום דל"צ רובא דמנכר, ואח"כ ראיתי בדברי הב"י בסימן הנזכר וז"ל הפוסקים כולם פסקו דרובא דמנכר בעינן ואי כדברי רש"י כיון דר"י פשיטא לי' ור' זירא מספקא לי' לא הוה להו למשבק פשיטא דר' ירמי' משום ספיקא דר' זירא, לפיכך נ"ל שהם מפרשים דכי אמרינן ואיהו סבר רובא דמנכר בעינן לאו בתורת ספק אמר כן אלא קושטא דמלתא דהכי ס"ל ומ"ה לא איבעי לי' עכ"ל, וא"כ לפי דברי הב"י ר' זירא ור' ירמיה פליגי ר"ז דקאמר לא איבעי לי דפשיטא לי' דלא מצטרפי, ור' ירמי' ס"ל דמצטרפין ושפיר עבדת דלא מיבעיא לך דקאמר לי' ר"ל לאידך גיסא דמצטרפין ופירושא דאיהו סבר רובא דמנכר בעינן היינו איהו ס"ל הכי דרובא דמנכר והיינו דהגמרא מפרש כן אליבא דר"ז וא"כ שפיר פסקו הפוסקים כפשיטות דר"ז וכמסקנת הגמרא דרובא דמנכר בעינן

(דף מ"ט ע"א) ורב נחמן אמר אפילו פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלים משום שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס אימתי בונה ירושלים ה' בזמן שנדחי ישראל יכנס, ופירש רש"י ד"ה ורב נחמן, ב"י תשועות ישראל היא דכתיב בונה ירושלים ה' ואז נדחי ישראל יכנס עכ"ל, והנה מלשון הגמרא משמע שקבוץ גליות יהא מתחילה וזהו אימתי בונה ירושלים ה' בזמן שנדחי ישראל יכנס מתחילה, אכן מלשון רש"י משמע שפי' בגמרא בונה ירושלים מתחלה ובזמן הזה נדחי ישראל יכנס, וכן משמע בירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ב אמר ר' אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב ודם ענב תשתה חמר ע"ש במפרשים וכ' המ"פ ויש רמז נוטריקון ג"כ בתיבת ענבי"ם לזה, עת נבנה בית יבוא משיח עכ"ל, וכן הוא בזהר ס"פ חיי שרה בונה ירושלים בקדמייתא ולבתר נדחי ישראל יכנס וכ"ה בזהר פ' תולדות (דקל"ט ע"א) במדרש הנעלם בונה ירושלים תחלה ואח"כ נדחי ישראל יכנס ולפי מה שמפרש רש"י, הגמרא אינו סותר לדברי הזהר ומתאימים עם הירושלמי

בגמרא יתיב ר' זירא אחורי דרב גידל ויתיב רב גידל קמי' דר"ה ויתיב וקאמר טעה ולא הזכיר של