אם יעקב מא

אם אדם א' אוכל לבדו ואינו יכול לברך כל הג' ברכות דאינו יודע אלא ברכה אחת לא יברך כלל א"כ אפשר איפכא דח"ש דמצוה לאו כלום ועוד לפימ"ש המג"א (בסי' קצ"ה ס"ק ג') דהרי"ף ס"ל דמנין ג' ברכות מעכבות זא"ז מדכתב הרי"ף אי ליכא גברי דמצי למימר הטוב ומטיב לית לן בה כיון שהיא מדרבנן, משמע דאם אינם יודעין משאר ברכות אינן יכולין לברך דמנין ג' ברכות דבה"מ מעכבות זא"ז, ע"ש, א"כ אחרי דמעכבות זא"ז, אם אחד אינו יודע רק ברכה אחת פטור מלברך אף ברכה א' שיודע רק היכי דשנים יודעין לברך ברה"מ כולה חייבין, וא"כ ליכא ראי' מדברי הרי"ף לאוכוחי דחצי שיעור מ"ה, דכבר כתבתי בתשו' דהיכי דמעכבות זא"ז איכא איסורא דבל תגרע ואינו רשאי לעשות מה שיוכל ואפי' היכי דהוי אונס, דאינו יכול להתחלק המצוה, הני דמעכבות זא"ז, רק לא יעשה כלל, המצוה עכ"ל, ול"נ אף שבר מן דין ליכא להוכיח מהרי"ף הנ"ל משום דאיכא למימר שאני ברה"מ כיון דתחילת תקונו כל א' בפ"ע היתה כדלקמן (דף מ"ח ע"ב) משה תקן ברכת הזן, יהושע ברכת הארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים וכו', ע"כ כ"א יכול לברך אף ברכה אחת אבל בשארי מצות ליכא למיליף מיני' לקיים בח"ש. אכן למלתא דבה"מ גופא שפיר יש להוכיח ולומר דאם אינו יודע רק ברכה א' ג"כ צריך לברך מה שיודע אפי' אם הוא לבדו ואף דמעכבין זא"ז לפי דעת הרי"ף והיכי דמעכבין איכא איסורא דבל תגרע זהו דוקא אם הוא במתכוין וביכלתו לקיים שנים אכן באין ביכלתו לקיים שניהם, ועוד שגם תחלת התקון כ"א בפ"ע היתה נראה שצריך לברך מה שיודע ויקיים ימלא פי תהלתך

ויש להביא ראי' מלעיל (דף כ"ו ע"ב) בטעה ולא התפלל מנחה בע"ש יתפלל בשבת שתים ולא אמרינן אחרי דבשבת מחויב ג"כ להתפלל י"ח רק דלא אטרחוה (כמבו' במ"א סי' רס"ח) והיאך מטרחינן לי' להשלים בשבת מה שמחויב עבור חול תפלת י"ח, בתפלת ז', אחרי שנחשב כמו ח"ש, לענין מה שמחויב, ולפי דעת הברית יעקב היתה צריך להיות דלא יתפלל כלל בשבת עבור תשלומין דחול כיון שא"א בשיעור שלם, אע"כ בכדי שלא יכנס בכלל מעוות לא יוכל לתקון, שדרשו בחגיגה (ד"ט ע"ב), זה שביטל ק"ש או תפלה כו', ע"כ יותר טוב שיתפלל אף בח"ש וכמו שנפסק לדינא ג"כ באו"ח (סי' ק"ח ס"י) ה"נ לענין ברה"מ יברך מה שיודע אף בח"ש, בכדי לקיים מ"ע דאורייתא, אכן אפשר למשדי בה נרגי דהיא הנותנת, כיון דלא אטרחוהו רבנן להתפלל בשבת י"ח ותקנו להשלים בתפלה הסמוכה ע"כ משלימין וכמו שמצינו בירושלמי ברכות (פ"ד ה"א) נעילה מהו שתפטר של ערב, ר' אבא ורב הונא בשם רב נעילה פוטרת את של ערב א"ל ר' אבא לרב הונא היאך הוא מזכיר של הבדלה א"ל ר' יונה לר' אבא היאך יהא שבע פוטרת שמונה עשרה א"ל והלא כבר איתותבת א"ל בגין דאיתותבת תיבטל אמר ר"י מה דאקשי ר' אבא קשי יאות מה דאקשו ר' יונה לא קשו יאות קל הקילו עליו משום תעניתו שיהא שבע פוטרת י"ח עכלה"ג, ה"נ אפ"ל בשבת דקל הקילו משום דלא אטרחוהו, שיהא ז' פוטרת י"ח. ומה שהעיר הב"י (בסי' ד') מהא דמייתי התוס' ביבמות (דע"א ע"ב) מפרקי דר"א דישראל במדבר מלו את עצמן אלא דלא עשו פריעה משום חולשא דאורחא והא קיי"ל דמל ולא פרע כאלו לא מל א"כ למה נמלו כלל למעבד פלגא דמצוה וע"כ דגם במ"ע שאינו יכול לעשות כולו כשיעור שחייבו התורה, מחויב הוא ג"כ בח"ש דהוי מדאורייתא כמו ח"ש באיסורין דהלכה כר"י דאמר ביומא (ע"ג ע"ב) דח"ש אסור מה"ת וכמו שפסק הר"מ (בפ' י"ד מה' מאכלות אסורות ה"ב) ע"כ מלו א"ע וקיימו ח"ש דמצוה, שוב דחה ראיתו כמ"ש הריטב"א בשם האגדה דמלו א"ע משום דלאו אורח ארעא של ערלים