אם יעקב כח

רב ולא פסקי' לצלותי' דר"י ש"מ תלת ש"מ מתפלל אדם של שבת בע"ש וש"מ מתפלל תלמיד אחורי רבו וש"מ אסור לעבור כנגד המתפללין עכלה"ג, הול"ל ש"מ ארבע, ג' מה דחשיב הגמרא, ורביעי' דתפלת ערבית רשות, ותירץ דטעמא לא קאי על שהיה מצלי של שבת בע"ש שזה היה עושה מטעם הכנסת שבת בהקדם (וכ"מ מרש"י ותוס' ד"ה דרב, שצלי של שבת בע"ש וגם קבל עליו שבת מיד) רק על של מו"ש בשבת ע"ש, ול"נ משום דקבעוהו חובה ע"כ לא קאמר ש"מ תפלת ערבית רשות אחרי דשויוהו וקבעוהו חובה וכמ"ש לעיל (דף כ"ו ע"א) ד"ה טעה, והרמב"ם לא כתב אלא דאין מדקדקים בזמנה כ"כ אבל לא להעבירה על חנם ואי הוה קאמר ש"מ ד' בהא דתפלת ערבית רשות, הוי משמע דגם על חנם יכול לבטלה דכ"מ מלשון ש"מ תפלת ע"ר, ובאמת ליכא להוכיח מהא דצלי של שבת בע"ש רק דאין מדקדקין בזמנה כ"כ, אולם יש להביא ראיה לל"מ (שכ' בדברי הר"מ דטעמו לא קאי רק על של מו"ש אבל של שבת בע"ש מטעם קבלת שבת בהקדם), מירושלמי דפרקין סוה"א דגרסינן התם אמר ר' חנינא משכני ר"י בי ר"י אצל פונדק אחד א"ל כאן נתפלל אבא של ליל שבת בע"ש א"ר אמי ר"י פליג, ולא הוה צריך מפלגא על הדא למה שכן מוסיפין מחול על הקודש, ועוד דסלקון חומרייא מן ערב לציפורין ואמרו כבר שבת ר"ח בן דוסא בעירו, ווידא אמרה דא דאמר ר"ח משכני ר"י בר' יוסי אצל פונדק אחד א"ל כאן נתפלל אבא של מצ"ש בשבת, ופי' הפ"מ ואם באיזה דבר שמעת שחולק ר"י עליו זהו מה דאמר ר"ח שאמר ר"י משום אביו שכאן נתפלל ר"י של מו"ש בשבת ועלה אפשר דפליג ר"י עכ"ל, אלמא דעל שבת בע"ש מבואר מירושלמי הטעם משום דמוסיפין מחול על הקדש ולית מאן דפליג דאפילו ר"י דס"ל לעיל (דף ד' כש ע"ב) איזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית א"כ משמע דס"ל תפלת ערבית חובה, הוא בעצמו מודה דשל שבת בע"ש אפשר למצלי משום דמוסיפין מחול על הקודש. אבל על של מו"ש בשבת אפשר דפליג ולא ס"ל תפלת ערבית רשות משום דאמר לעיל איזהו בן עוה"ב, ומהנכון לאמר לכאו' דס"ל חובה, וגם בזה לא אמר בפשיטות דפליג, וכמו שמשמע מדברי התוס' לעיל (דף ד' ע"ב) סוד"ה דאמר, דאפילו אי סבר ר"י כרב דאמר רשות היא מ"מ מחויב לסמוך עכ"ל, רק אפשר דס"ל ג"כ דמותר להתפלל של מו"ש בשבת, וכדמסיק בירושלמי גופא וז"ל שם ואף עלה, לא הוה צריך מפלגה דר' מפקד לאבדן אמורי' אכריז קומי, ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשי עד יומא קאים וכו' ע"ש ושפיר סמך הרמב"ם אהאי ירושלמי בהא פסקא דפסק מותר להתפלל של שבת בע"ש מטעם הוספת חול על הקודש, ושל מו"ש בשבת משום דתפלת ערבית רשות, וס"ל להרמב"ם דטעם הירושלמי דמשו"ה באידך ואף עלה לא הוה בעי, ר"י מפלגא, משום דתפלת ע"ר, וכן הא שצוה ר' ור"ח להכריז קמי צבורא מאן דמצלי יצלי דרמשי עד יומא קאים משום דס"ל תפלת ערבית רשות ואף דס"ל רשות מודו בהא דצריך לסמוך גאולה לתפל' של ערבית ולא יקש' דר"י אדר"י, והשתא א"ש מה שהקשה באל"ב ע"פ הא דפסק הרשב"א דתפלת ערבית רשות משום דשמואל פסק הלכה כמ"ד חובה ורב אמר הלכה כמ"ד רשות והלכה כרב באיסורא, וא"כ לשמואל דאמר חובה לא ה"ל להתיר לצלוי של שבת בע"ש לסברת הרמב"ם הנ"ל ואנן חזינן דפסק שמואל (דף כ"ז ע"ב) אר"י אמר שמואל מתפלל אדם של שבת בע"ש והאיך תלי הרמב"ם הטעם דיכול לצלוי של שבת בע"ש משום דתפלת ע"ר. דהא חזינן דשמואל ס"ל חובה ואפ"ה פסק לצלוי של שבת בע"ש עכ"ל ע"ש, אכן לפי מה שביאר' דברי הירושלמי דאפילו אי אמרינן חובה