אם יעקב טז

והשתא אתי שפיר קושית הצל"ח וז"ל הדבר יפלא דלשון בעי רחמי עלייהו משמע שעליהם בקש רחמים וא"כ היאך קאמר דלימותו ואין זה בקשת רחמים עליהם אדרבה היה מעורר עליהם מדת הדין, ועוד מאי כי היכי דלימותו, וע"ק אטו לא ידע ר"מ דגם ענוש לצדיק לא טוב וכמבואר לעיל (דף ז' ע"א), ותי' דר"מ חזי שהם רשעים גמורים והם מאותם דכתיב ומשלם לשונאיו ע"פ להאבידו וזהו מדה"ד הגמור על שונאיו להאבידם מעוה"ב ובעי רחמי שלא יתנהג עמהם כמדתו עם שונאיו רק ירחם עליהם להענישם ולפקוד עונם בעוה"ז ויכפר מיתתם על עונם וזהו כי היכי דלימותו וברוריא גם בזה מנעתו רק יבקש רחמים שישובו עכ"ד, ולפי"ד ע"פ הגמרא הנ"ל דסנהדרין מתורץ כל הני קושיתא ב"ח שהמיתה טובה להן וטובה לעולם ונקרא ממש רחמים בכדי שלא יוסיפו עון על עונם עד שלא יועיל מיתתן לכפרה אבל דליהדרו בתשובה חשב שאיננה תועלת משום דהכל בי"ש חוץ מי"ש או מטעם שלא יספיקו בידם לעשות תשובה, וע"ז א"ל ברוריא יתמו חטאים כתיב שיכלה יצר הרע ע"י התוכחה והתפלל שיהא דבריך נשמעים ויתקיים ורשעים עוד אינם שיהפכו לבם לעשות רצונו ית' וכח תאותם יחליפו ביתר עוז לעבודת ה' עד שישיגו אהבתו ית'

(ע"ב) והטוב בעיניך עשיתי אר"י א"ר שסמך גאולה לתפלה ר"ל אמר שגנז ספר רפואות וצריך ליתן טעם היאך משמע מלשון הפסוק שקאי על סמיכת גאולה לתפלה בשלמא לר"ל א"ש שבזה שגנז ספר רפואות עשה הטוב בעיניו ית' שלא יסמוכו על טבע הרפואות רק שיבטחו בה', שוב ראיתי שבצל"ח כ"כ שכמו שרצה שיבקשו מרפא למכאובם מרחמיו ית' כן ראוי שהקב"ה ירחם עליו לרפאו אלא בזה שסמך גאולה לתפלה מאי מדה כנגד מדה שייך בזה, ותירץ שם ע"ז ע"פ מאמרם בב"ב (דף ט"ז ע"ב) רשב"י אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו וכל חולה שרואה אותה מיד מתרפא וכשמת תלאה הקב"ה בגלגל חמה והיינו דא"א אידלי יומי אידלי קצירי, וא"כ החולים מצפים לאור החמה בשביל רפואת הגוף אבל חזקיה היה מצפה לנץ החמה לסמוך גאולה לתפלה, שעקרה כותיקין וכמ"ש התוס' בדף הקדום ע"ב ד"ה כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק היינו כותיקין ולכן מדה כנגד מדה ראוי שיזריח עליו שמש צדקה לרפאו בכנפי', והפ"י מתרץ משום שלא היו לו בנים וגרם פירוד בין הדבקים במדות העליונות וחסר ממנו סוד הזיווג ע"כ השתדל לסמוך גאולה לתפלה שהוא ג"כ בסוד הזיווג בכדי לכפר על עון בטול פ"ו שעבור זה נקנסה עליו המיתה עכ"ל בתוס' ביאור, ולכאורה אפ"ל דענין התפלה צריך להקדים לה האמונה שע"י האמונה הוא מתחזק בתפילתו שהתפלה צריכה חיזוק ע"כ כשמסמיך גאולה לתפילה בלב שלם מראה שהוא מאמין בה' ומצפה לישועתו ית' ודבר אמונה אינו ניכר לב"א כ"כ רק להבורא ית' שהוא בוחן כליות ולב לכן כתיב הטוב בעיניך עשיתי שהטוב בעיניך שאינו ניכר לב"א רק לך אבינו שבשמים, ושפיר אסמכתא הוי על סמיכת גאולה לתפלה ובזה ראוי שתרחם עלי ותשמע תפלתי וכמאמרם אין תפלתו של אדם נשמעת אא"כ משים נפשו בכפו ואפ"ל שנפשו היא ג"כ כינוי להתעוררת הלב באמונה שלמה וכפו הוא פרישת הידים בתפלה וכמ"ש ובפרשכם כפיכם ומשום שצריך לתפלה אמונה שלמה שפיר שייך סמיכת גאולה לתפלה למדה כנגד מדה שישמע תפלתו ע"ז וז"פ

(דף י"א ע"א) כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה, בתוס' ר"ל הביא תמוהת הרשב"א אהא דאמר ר' יחזקאל עשה כדברי ב"ש עשה כו' כתב בזה"ל ואני תמה היאך ס"ד דרב יחזקאל למימר עשה והאמר ר' טרפון פעם אחת הייתי מהלך בדרך והטיתי