אם יעקב יד

וכתב בצל"ח דאם הך כביר לא ימאס היינו תפלת הצבור עצמה קשה מאי איריא שאינו מואס הרי אפילו שומע תפלתם וכדלעיל לשמוע אל הרנה ואל התפלה וכ"מ שהצבור מתפללים הוא מקום רנה אלא ודאי דקרא איירי ביחיד המתפלל בביתו בשעה שהצבור מתפללים וכן מפורש בתוס' ע"ג (דף ד' ע"ב) בד"ה כיון דאיכא צבורא, דהא דמהני אפילו כשהצבור מתפללים במקום אחר היינו דלא מדחי אבל אינה נשמעת אלא דוקא במקום שהצבור מתפללים כו' א"כ כיון דכתיב לא ימאס, מיירי שמתפלל ביחיד בשעה שהצבור מתפללים, ומדברי הרמב"ם בריש פ"ח למדתי דתפלת הצבור נשמעת כשאין בהם חוטאים וכשיש בהם חוטאים עכ"פ אין הקב"ה מואס בתפלתן ואמנם שיהיה מעלה להמתפלל בביתו בשעה שהצבור מתפללין לא נזכר ברמב"ם כלל ולא ברי"ף עכ"ל ולפי מה שהבאתי לעיל (דף ו' ע"א) על תניא אבא בנימין אומר מטוא"ח סי' צ' ומדברי הב"ח שכ' דאפילו אין לו עשרה, רק בעידנא דמצלי צבורא מהני לת"ח הלומד בביתו דאל"כ מאי רבותא דר"א ור"א ה"נ בזה אפ"ל הא דלא מהני רק לענין דלא מדחי היינו להמון עם אבל לת"ח דחיישו לבטול תורה ומשום דוחקא דצבורא, לאדם שאין לו מקום קבוע להתפלל דמבלבלין אותו ההמון נוכל לסמוך במ"ש הטור והב"ח, דעז"א להלן בהאי עמוד אוהב הי' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות ולזאת כיון ששומרים הבעידנא בשה"ד, לאו דוקא דאינו נמאסת, אלא רצויה ומקובלת אחרי דהטעם דאינם נכנסים לפעמים משום שאין להם מקום קנוי ודחקו לאותן אנשים שיש להן מקום קנוי ומבלבלי זל"ז וגם מבטלים מלימודם יש לסמוך ע"ז, וזהו רק באקראי אבל לא בתמידית כי היכי דלא לילפו מיני' לזלזל בתפלת הצבור, וכ"מ בלשון הגמרא לא ליצלי אינש צלותי' ביחיד היינו בסתם אינש אבל בת"ח משום טעמא דלעיל שאני

גמרא אר"ל כל מי שיש לו בהכ"נ בעירו ואינו נכנס להתפלל נקרא שכן רע שנאמר כה א"ה על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה כו', ע"כ נקרא ש"ר מתוך שב"א למדים ממנו לבטל כנ"ל ואמ"ל

(ע"ב) תניא אמר ר"ג בנ' דברים אוהב אני את הפרסיים צנועין באכילתן וצנועין בביה"כ וצנועין בדבר אחר, אני צויתי למקודשי' תני רב יוסף אלו הפרסיים המקודשים ומזומנים לגיהנם, ולכאורה ק"ק מאי שייכות האי דמזומנים לגיהנם להא דיש להן מדות טובות וכי האי דישנא להאי פרדישנא. נראה דלזאת קאמר רש"י במפלת בבל כתיב (בישעיה י"ג) אני צויתי את מלכי פרס ומדי לבא להשחיתם ומשום דאמרו בב"ק (דף ל"ח ע"ב) דאין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' אפילו שכר שיחה נאה, ויען שיש להן מדות טובות הו"א דיש להן שכר בעוה"ב ע"כ קאמר דנותן להם השכר בעוה"ז להשחית את בבל עבור מדות טובות שלהן אבל בעוה"ב מקודשין ומזומנים המה לגיהנם וכמ"ש בספ"ק דקידושין למה רשעים דומים בעוה"ז לאילן שכולו עומד במקום טומאה ונופו נוטה למקום טהרה נקצץ נופו כולו עומד בטומאה, כך משפיע הן טובה בעה"ו כדי לטורדן כו'

(דף ט' ע"א) ואלו אכילת פסחים לא קתני ורמינהו הרמב"ם כתב סוף פ"ח מהלכות ק"פ וכבר בארנו בכמה מקומות שאין הפסח נאכל אלא עד חצות כדי להרחיק מן העבירה עכ"ל, ובפ"י מחו"מ פסק הרמב"ם שזמן אכילת מצה כל הלילה, והק' בצל"ח למה באכילת פסח עשו סייג ובאכילת מצה לא עשו סייג והנה י"ל הואיל וחביבה מצוה בשעתא יהיב דעתייהו ולא פשעי באכילת מצה ובפסח אף שהיא מצוה בשעתא מ"מ הואיל וגזרו בשאר קדשים אף פסח בכלל, א"נ מפני שחמור אסור כרת לגזור ולהיות חושש אף במצוה בשעתה (ואף